הממשלה נגד הצמיחה: תקציב הישיבות מטפס ל־1.73 מיליארד שקל
הממשלה נגד הצמיחה: תקציב הישיבות מטפס ל־1.73 מיליארד שקל
התקציב גדל ב-65 מיליון שקל - כך שהתוספת העדכנית לתקציב הישיבות היא 1.134 מיליארד שקל. המקור התקציבי לתוספת זו הוא הכספים הקואליציוניים עצמם שקוצצו ב־2%
הממשלה החליטה להגדיל את תוספת התקציב לישיבות ב־65 מיליון שקל, כך שהתוספת העדכנית לתקציב הישיבות על 1.134 מיליארד שקל, זאת מלבד תקציב של 600 מיליון שקל שנמצא בבסיס התקציב ואינו חלק מהכספים הקואליציוניים. כלומר, תקציב הישיבות המעודכן מגיע ל־1.734 מיליארד שקל. המקור התקציבי לתוספת זו הוא הכספים הקואליציוניים עצמם שקוצצו ב־2%. נזכיר, הכספים הקואליציוניים לשנת 2024 עמדו במקור על כ־8 מיליארד שקל, אך קוצצו ב־25% לכ־6 מיליארד שקל לקראת התקציב המעודכן לשנת 2024 שנדרש בשל האתגרים התקציביים שהחלו עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
במרבית סעיפי הכספים הקואליציוניים הקיצוץ היה גבוה יותר וקרוב לכ־30%, שכן ב־1.55 מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים שהופנו למערכת הבריאות ולמשרד לביטחון לאומי לא בוצע שום קיצוץ. התוספת המקורית לתקציב הישיבות המקורי עמדה על 1.385 מיליארד לשנת 2024, אך זו קוצצה ב־23% לרמה של 1.069 מיליארדי שקל. הפוליטיקאים החרדים טענו כי הקיצוץ גבוה משהם חישבו, ולכן הוחלט להטיל קיצוץ נוסף על שאר הכספים הקואליציוניים. עם זאת, גם בקיצוץ זה הוחרגו התוספות לביטחון לאומי ולבריאות, והתוספת לתקציב הישיבות נגבתה באמצעות קיצוץ של 2% על 3.4 מיליארדי שקל של יתרת הכספים הקואליציוניים. קשה לעמוד על המשמעות המהותית של הקיצוץ הזה, אך הוא מהווה שינוי סדרי עדיפויות בתוך הכספים הקואליציוניים.
כך לדוגמה, יש כאן הפניה של כ־1.8 מיליון שקל מסעיף שנועד לחיזוק הזהות היהודית באמצעות מיזמים משותפים לישיבות חרדיות, הפניה של כמיליון שקל מהגרעינים המשימתיים לישיבות החרדיות, והפניה של אלפי שקלים מפרויקטים אחרים של חיזוק הזהות היהודית בקרב החברה הישראלית הכללית. מחד, במקום "כפיה דתית" על הציבור הרחב, התקציבים מופנים פנימה. מאידך, התקציבים מוקדשים לעידוד ההסתגרות החרדית ולהקטנת התמריצים להשתלב בשוק העבודה. מקורות מימון אחרים של הקיצוץ הזה הם הסטה של כספים פנימיים בתוך הקהילה הדתית והחרדית מתרבות יהודית לישיבות.
מנגד, ניתן להניח שאין אזרחים רבים שמזילים דמעה על כך שתקציב הנצחת רחבעם "גנדי" זאבי קטן בכ־300 אלף שקל. אך ישנם סעיפים אחרים שנאלצו לתרום מס להגדלת התוספת לתקציב הישיבות, מה שנראה כסדר עדיפויות בעייתי גם בתוך הכספים הקואליציוניים. כך לדוגמה, תקציב בניית כיתות הלימוד הופחת בכ־800 אלף שקל, ותקציב לעידוד תעסוקת נשים חרדיות במסגרת של סמינרים קוצץ בכ־717 אלף שקל.
מכל מקום, ההחלטה של הממשלה לממן את התוספת מתוך הכספים הקואליציוניים ולא באמצעות הגדלת הגירעון או קיצוץ רוחבי על כל משרדי הממשלה מלמדת כי לביקורת הציבורית על הכספים הקואלציוניים יש אפקט כלשהו. רמז נוסף לכך ניתן לראות בהחלטת הממשלה להסיט 5 מיליון שקל מהכספים הקואליציוניים מעולמות התרבות היהודית לעולמות הבריאות: שלושה מיליון יועברו לתמיכה בארגוני מתנדבים לאומיים ושני מיליון אחרים יועברו לארגונים הפועלים להגדלת מערך ההשתלות ולגיוס תורמי אברים.
