הונאת הענק בתחום המיחזור: החשוד המרכזי - ענאן שמשום, בעלי חברת המשקאות BLU
הונאת הענק בתחום המיחזור: החשוד המרכזי - ענאן שמשום, בעלי חברת המשקאות BLU
במרכז הפרשה חשדות למרמה, זיוף, עבירות מס, הלבנת הון ועוד שורת עבירות כלכליות שהסבו למדינה, לפי החשד, נזק בהיקף של כ-335 מיליון שקל. החקירה, שבה חשודות חברות מיחזור ואיסוף מיכלי משקה, צפויה להתרחב בהמשך לעוד לקוחות של חברות האיסוף, כולל חברות מוכרות בענף המשקאות
ענאן שמשום, הבעלים של חברת המשקאות BLU הפועלת גם בתחום מיחזור מיכלי המשקה, הוא החשוד המרכזי בפרשת ההונאה הענקית בענף המיחזור שנחשפה בדצמבר, כך התיר היום (ד') בית המשפט העליון לפרסם. במרכז הפרשה המורכבת והסבוכה, חשדות למרמה, זיוף, עבירות מס, הלבנת הון ועוד שורה של עבירות כלכליות שהסבו למדינה, לפי החשד, נזק בהיקף של כ-335 מיליון שקל.
שמשום נעצר במהלך דצמבר לצד עובדת בחברה שלו ובעלי חברות איסוף ומיחזור בקבוקים נוספות שפעלו בצוותא עם שמשום בתחום המיחזור והאיסוף. לאחר שהחשודים נעצרו לכמה ימים ומעצרם גם הוארך, הם שוחררו בתנאים מגבילים שונים והחקירה עודנה נמשכת. בחודש האחרון גבה צוות החקירה עדויות מעשרות מעורבים וחשודים, והחקירה צפויה להתרחב בהמשך לעוד לקוחות של חברות האיסוף, כולל חברות מוכרות בענף המשקאות. "נגיע שם לכולם", אמר לאחרונה גורם המעורב בחקירה.
שמו של שמשום היה אסור בפרסום לאחר שערער למחוזי ולאחר מכן לעליון על ההחלטה לפרסם את שמו. שופט העליון יוסף אלרון, שעיכב את פרסום שמו עד להחלטה, קבע היום (ד') כי לא קיים חשש לנזק מיוחד שייגרם לשמשום החורג מגדר הרגיל באם יותר פרסום שמו - דחה את בקשתו וביטל את צו איסור הפרסום.
אחד החשדות שעלה בחקירה, ושעליו עדכנה המשטרה עם המעצרים, הוא שבפרשה מעורבת גם אחת ממשפחות הפשע הגדולות ביותר בצפון הארץ מהחברה הערבית. הערעור של שמשום באמצעות עו"ד אבי וינרוט, שביקש למנוע את פרסום שמו, נגע לקשר הנטען הזה לארגון הפשיעה, שעלול להסב לו נזק רב לעסקיו. השופט אלרון כתב בהחלטתו כי הודעת המשטרה התייחסה ל"חשד כללי בלבד למעורבותו של ארגון פשיעה במעשי המרמה, ולא ייחסה למבקש עצמו קשר לארגון פשיעה" - ועל כן קבע שאין זו סיבה לאסור את פרסום שמו. כמו כן קבע כי העבירות בהן הוא חשוד בהיקף מאות מיליוני שקלים "משליכות מטבען באופן ישיר על כספי ציבור" ולכן פרסום שמו הוא בעל חשיבות ציבורית.
"מיזם פלילי"
התרמית שבלב "המיזם הפלילי", כפי שהגדירה המדינה בבית המשפט, בוצעה כלפי המשרד להגנת הסביבה, סביב חוק הפיקדון. החשד הוא שהחברה של שמשום דיווחה למשרד להגנת הסביבה דיווחים כוזבים בנוגע לכמות מכלי המשקה שאספה ושלחה למיחזור כדי לחמוק מהטלת קנסות, זאת באמצעות מה שתואר בבית המשפט כ"מגוון שיטות הונאה ומרמה מתוחכמות ומורכבות", בין השאר באמצעות שימוש בחשבוניות פיקטיביות, במסמכים מזוייפים וביצירת מצג שקרי של איסוף מיכלי משקה.
בין השאר נחקר החשד לפיו בוצעו הצהרות כוזבות למכס, כאשר בחלק מהמקרים, ההצהרות הכוזבות התייחסו למכולות שיוצאו ליוון, שהחברה טענה כי הן נושאות מכלי משקה המיועדים למיחזור, אולם בפועל הן נשאו מכלי משקה ריקים, שהוחזרו לאחר מכן לארץ במסווה של יבוא לחברה אחרת. זאת כדי שהיא תוכל להשתמש בהם לרישום כמיכלי משקה לצורך מיחזור בדיווחים הנמסרים למשרד להגנת הסביבה. במקרים אחרים, כך החשד, ההצהרות הכוזבות התייחסו למכולות מיובאות שיעדן המוצהר היה שטחי הרשות הפלסטינית, שם לא חל חוק הפיקדון ולא חלה חובת איסוף, אולם בפועל נמכרה תכולתן בישראל.
החברות והחשודים שבלב החקירה, וביניהם שמשום, נמצאים כבר שנים ארוכות על הכוונת של חוקרי מכס ומע"מ חיפה שהתחקו אחר דפוסי הפעולה העברייניים בפרשה. בתחילת הדרך חוו החוקרים קשיים בקידום החקירה, וחשו כי המשרד להגנת הסביבה לא מבין את עומק האירוע ואת חומרת התופעה שהלכה והתגלתה לפיה נבנתה פה למעשה שיטה מתוחכמת לעקוף את חובת האיסוף והמיחזור של מיכלי משקה על פי חוק הפיקדון. זאת באמצעות מגוון שיטות מרמה וזיוף, בשילוב זרועות בין חברות בתחום המיחזור. נגד החברה של שמשום החלה אכיפה אזרחית והוצאו לה שומות אזרחיות, אך החוקרים לא הרפו והמשיכו לאתר ראיות לכאורה נגד החשודים גם לביצוע עבירות פליליות לכאורה. הם הצליחו לרתום גם את היחידה לפשיעה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433 במשטרה שמצידה סייעה בהבאת ראיות נוספות לכך שמדובר בהונאה רחבת היקף.
בשלב הזה גם במשרד להגנת הסביבה החלו להתעורר, ובשנה וחצי האחרונות פעל כבר צוות חקירה המשותף לגופי אכיפה רבים, כמו היאל"כ, חקירות מכס ומע"מ חיפה בשיתוף פקיד שומה חקירות חיפה, מודיעין החטיבה הטקטית במג"ב, המחלקה לתיקים מיוחדים ברשות המסים, אגף החשכ"ל, המשרד להגנת הסביבה והרשות לאכיפה אזרחית. אחרי חקירה סמויה ממושכת, במהלך דצמבר החקירה עברה לשלב הגלוי, והמשטרה פשטה על בתי החשודים, שנעצרו לחקירה, ערכה חיפושים, תפסה מזומן בהיקף רב ומכוניות יוקרה.
בהמשך אותו יום, המשטרה ורשות המסים הציגו בפני בית המשפט דו"ח עם ראיות רבות לעבירות לכאורה נגד שישה חשודים שהיא ביקשה להאריך את מעצרם. הן ציינו כי החשדות מתייחסים לתקופה שמ-2018 ועד לימים אלה. בדיוני הארכות המעצר הסביר נציג המשטרה את משמעות הפרשה ביחס לכל תחום מיחזור מיכלי המשקה בישראל: "העבירות המיוחסות לחשודים הצליחו למוטט עולם שלם של שוק המיחזור והאיסוף במדינת ישראל כך שבעצם אין בפועל מיחזור ואיסוף מיכלי משקה על פי הקבוע בחוק הפיקדון". הוא הוסיף כי "עוד הגדילו החשודים לעשות בכל שהכניסו פסולת פלסטיק מזוהם ומיכלי משקה ממדינות שונות בחו"ל על מנת לייצר מצג שווא של איסוף מיכלים, דבר הפוגע באיכות חייו של כל אזרח בישראל ומגלם מסוכנות בריאותית כלפי הציבור".
"העבירות המיוחסות לחשודים הצליחו למוטט עולם שלם של שוק המיחזור והאיסוף במדינת ישראל כך שבעצם אין בפועל מיחזור ואיסוף מיכלי משקה על פי הקבוע בחוק הפיקדון"
סנגוריו של שמשום מצידם ניסו לטעון כי מדובר במחלוקת אזרחית שנמצאת כבר בהליך בירור, אולם נציג המשטרה אמר בדיון ש"אנחנו פה היום במגרש הפלילי - אנו טוענים שיש עבירות מרמה… יש עבירות של גניבה, מרמה, קבלת דבר, זיוף, חשבוניות פיקטיביות, הלבנת הון, הברחת טובין. כל אלה לא מוכרות בהליך האזרחי".
גם העובדת של שמשום הציגה בבית המשפט דו"ח של פירמת ראיית חשבון גדולה שמאשרת את דיווחי החברה למשרד להגנת הסביבה, במטרה לנסות לשכנע כי פעלה כדין. עם זאת, נציגי המשטרה ורשות המסים רואים בה כמי ש"עוברת כחוט השני" בין החשודים בפרשה ומייחסים לה מעורבות בכל עבירות המרמה.
זו לא החקירה הפלילית הראשונה נגד שמשום שנעצר בשנת 2018 בחשד לזיוף תעודת משלוח של משקאות מיובאים, עבירות מס והלבנת הון, כאשר גם אז נחקר חשד לקשרים לארגון פשיעה. אותה חקירה לא הבשילה עד היום לכדי כתב אישום, ושמשום, שגם בפרשה הנוכחית מכחיש את החשדות נגדו, משוכנע שגורלה יהיה זהה והיא תסתיים בלא כלום.
כפי שנחשף בכלכליסט בשנת 2020, חברת המשקאות השנייה בגודלה בישראל יפאורה תבורי, החליטה להיכנס לשותפות בתחום המיחזור ביחד עם שמשום ועם שותף נוסף, זאת למרות עננת החשדות מעל שמשום, שהיו ידועים כבר אז.
יפאורה תבורי, שנמצאת בבעלות משותפת של שתי חברות ציבוריות, כרמל קורפ וקרור ואספקה (של רוני גת ושלמה רודב), נכנסה כשותפה ב-30% בחברת גרין פט מיחזור, שנמצאת בלב החקירה הנוכחית. גרין פט מיחזור הקימה מפעל למיחזור פלסטיק בפארק תעשיות קדמת גליל, ביחד עם חברת בלו של ענאן שמשום שהחזיקה 45% ושותף שהחזיק ב-25% מהמניות, וכיהן כמנכ"ל החברה.
בחודשים האחרונים השלימה יפאורה תבורי עסקה לרכישת מניותיו של שמשום בגרין פט מיחזור, וכיום היא מחזיקה ב-75% מגרין פט מחזור. העסקה קיבלה לאחרונה אישור מרשות התחרות, והושלמה בחודש נובמבר האחרון.
עוה״ד בועז בן צור, אורי קורב, אחמד מסרי ואלי סרור, המייצגים את שמשום, מסרו בתגובה: "מרשנו הוא אדם נורמטיבי שומר חוק. מדובר בסוגיה מנהלית ואזרחית מובהקת במהותה. מרשינו נתן הסברים מפורטים לרשויות באמצעות משרדי רואי חשבון ועורכי דין שבדקו את הטענות שהועלו כנגדו, טענות שנשללו באופן מוחלט. מרשינו מנהל עסקים בהיקפים עצומים ומיחזור הבקבוקים שנכפה עליו בהתאם לחוק הפקדון - מהווה פרומיל מפעילותו העסקית. משטרת ישראל וכך גם בית המשפט הבהירו כי אין שחר לשמועות בדבר קשרים של מרשינו עם ארגונים עבריינים. מרשינו שיתף פעולה באופן מלא ומסר את כל הידוע לו ואנו סמוכים ובטוחים כי לאחר בחינת הדברים, חפותו של מרשנו תתברר והתיק ייסגר".
עו"ד שרון נהרי המייצג את העובדת של שמשום, מסר בתגובה: "מרשתי היא רו"ח במקצועה ואשר אין לה כל מניע ואינטרס לביצוע עבירות, והיא מכחישה את החשד". עוה"ד תומר נוה ותמיר קלדרון, המייצגים חשוד מרכזי נוסף בפרשה מכחישים כל קשר שלו לפרשה הנחקרת.
