קריסה בפריקת מכוניות דרך נמלי אילת ואשדוד
קריסה בפריקת מכוניות דרך נמלי אילת ואשדוד
פעילות הפריקה עברה לחיפה לאחר שמשבר החות'ים בים האדום פגע בנמל אילת, לצד עצירת פעילות בנמל אשדוד בגלל אש מעזה. צניחה חדה גם בפעילות השטעון בנמלי ישראל, שנעשית בעיקר בנמל מפרץ
השיבושים בסחר הימי מאז תחילת מתקפות המורדים החות'ים בתימן על כלי שייט שבדרכם לישראל חתכה ברבעון הרביעי של 2023 את יבוא כלי הרכב דרך נמל אילת בכ־60%, כך עולה מנתוני התנועות בנמלי הים של רשות הספנות והנמלים לחודשים אוקטובר־דצמבר.
בתקופה זו נפרקו בנמל אילת שמפעילה פפו־ספנות של האחים נקש כ־18 אלף כלי רכב בלבד, לעומת 70.6 אלף כלי רכב שנפרקו בו ברבעון הרביעי של 2022. עיקר הפעילות של נמל אילת הוא בפריקה של כלי רכב שמיובאים לישראל מהמזרח הרחוק.
עם תחילת המלחמה בעזה ב־7 באוקטובר, החות'ים בתימן הצטרפו למערכה תוך שיגור של טילי קרקע־קרקע לעבר ישראל ופגיעה בכלי שייט שעושים את דרכה אליה באמצעות טילים, כטב"מים או בהשתלטות עליהם באזור מצר באב אל מנדב, מה שאילץ את חברות הספנות הבינלאומיות לשנות את נתיבי השייט לישראל ולאירופה תוך עקיפת יבשת אפריקה וכניסה לים התיכון דרך מצרי גיברלטר, מה שמאריך את משך השייט לנמלי הים בארץ בכ־20 יום.
לפי נתוני רשות הספנות והנמלים, ניכר שהמלחמה בעזה פגעה גם ביבוא של כלי רכב דרך נמל אשדוד, בשל ירי הרקטות הנרחב והתכוף באזור זה לפחות בשבועות הראשונים ללחימה ברצועה. כך, ברבעון הרביעי של 2023 יובאו דרכו כ־2,500 כלי רכב בלבד לעומת 43.1 אלף כלי רכב שיובאו דרכו ברבעון הרביעי של 2022 – קריסה של 94%. ההסבר לשינוי החד בהיקפי הפעילות של נמל אשדוד בפריקה ובטעינה של כלי רכב הוא בהחלטת יבואניות גדולות, שנמנעו משליחת אוניות לאשדוד בשל אש הרקטות והחלטתן לעגון בנמלים שנמצאים צפונית לתל אביב. מצב זה היטיב עם נמל חיפה, שברבעון האחרון של 2023 פרק ברציפיו כ־27 אלף כלי רכב לעומת כ־7.6 אלף כלי רכב ברבעון המקביל של 2022 – פי 3.5.
בכל 2023 יובאו דרך נמלי הים לישראל 344.7 אלף כלי רכב לעומת שנת 2022, שבה יובאו דרכם 342.6 כלי רכב. בפילוח שנתי, 43% מכלל יבוא כלי הרכב ב־2023 היה דרך נמל אילת, 33% דרך נמל אשדוד ו־24% דרך נמל חיפה.
המלחמה בדרום והלחימה המתמשכת שלצדה בגבול הצפון, הורידו ברבעון הרביעי של 2023, משמעותית, גם את היקף פעולות שטעון המכולות בנמלי הים בישראל בכ־70%. בין אוקטובר לדצמבר האחרונים נעשו בארבעת נמלי הים שבחיפה ובאשדוד כ־11.8 אלף פעולות שטעון, לעומת 19.5 אלף בחודשים אוקטובר — דצמבר 2022.
שטעון היא פעולה שבה חברת ספנות פורקת בנמל ים מכולות טובין ל"קונקשן" והן נטענות על אוניות משא קטנות יותר, שמובילות אותן אל יעדן הסופי באגן הקרוב. רוב שטעוני המכולות בישראל נעשה ב־2023 בנמל המפרץ שמפעילה SPIG הסינית שהחל לפעול ברבעון האחרון של 2021 במסגרת פתיחת התחרות בנמלי הים. נמל המפרץ הוביל גם ברבעון הרביעי של 2023 במספר שטעוני המכולות לעומת נמלי ים אחרים בארץ, אף שמספרם צנח בכ־55% לעומת זה שברבעון הרביעי של 2022. בין אוקטובר לדצמבר האחרונים נעשו בנמל המפרץ שטעונים לכ־9.4 אלף מכולות לעומת כ־17.3 אלף שטעוני מכולות בתקופה המקבילה ב־2022.
נתוני שטעון המכולות בנמל המפרץ הושפעו ברבעון האחרון מהפסקת פעילות של חברות ספנות סיניות בישראל, במרכזן ענקית הספנות הבינלאומית שבבעלות ממשלת סין קוסקו (COSCO) שהיתה הראשונה להעביר את פעילותה אליו עם פתיחתו, על חשבון פעולות שטעון שעשתה עד אז בנמל חיפה הוותיק.
עם הפסקת פעילותה בישראל היא העבירה את שטעון המכולות שלה לנמלי ים אחרים באגן הים התיכון, במרכזם נמל פיראוס ביוון, שהיא בעלת השליטה בו. ברבעון האחרון של 2023 נמל חיפה עשה שטעון לכ־360 מכולות לעומת כ־,1,500 שטעוני מכולות ברבעון המקביל ב־2022 ו־26.2 אלף שטעוני מכולות שעשתה באותה התקופה של 2021.
במהלך כל 2023 נמל המפרץ היה אחראי ל־83% מכלל שטעוני המכולות בנמלי הים בישראל, אחריו נמל אשדוד החדש של HCT עם 11% מכלל השטעונים ואחריהם משתרכים הנמלים הוותיקים חיפה (4%) ואשדוד (2%).
ירידה קלה חלה ברבעון האחרון של 2023 ביבוא המלט לישראל והוא הסתכם ב־966 אלף טון לעומת 1.02 מיליון טון ברבעון הרביעי של 2022. רוב יבוא המלט נעשה ברבעון האחרון דרך נמל אשדוד, כ־320 אלף טון ואחריו כ־300 אלף טון בידי סימנט של מספנות ישראל. עוד כ־200 אלף טון מלט יובאו דרך נמל חיפה ו־100 אלף טון נוספים דרך נמל HCT באשדוד.
גורם בשוק המלט הסביר את הירידה בהיקף יבוא המלט ברבעון האחרון של 2023 בעצירת ענף הבנייה בישראל כתוצאה מהמלחמה, הפסקת הכניסה של פלסטינים מיהודה ושומרון לעבודה בישראל והתנגדות נחרצת מצב ראשי רשויות מקומיות להעסקת פלסטינים באתרי בנייה.
