סגור
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ בישיבת הממשלה 7.11.24
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: יריב כץ)

העלאת מע"מ מ-2025 והגדלת תקרת הגירעון: תוכנית האוצר שתוצג הבוקר בממשלה

לקראת ישיבת הממשלה בנושא תקציב 2024, פרסם משרד האוצר את תוכניתו הכלכלית לקיצוצים והגדלת הכנסות המדינה: בין היתר מוצע להעלות את המע"מ ב-1% בשנה הבאה ולהגדיל את תקרת הגירעון ל-6.5% מהתוצר

תקרת הגירעון לשנת 2024 תעמוד על 6.5% תוצר, זאת לעומת 2.25% תוצר הקבועים כעת בחוק. בנוסף, מגבלת ההוצאה תעודכן, כך שיהיה ניתן להוציא עוד 68.4 מיליארד שקל, ובסך הכול כ-581 מיליארד שקל. בכדי לעמוד במסגרות אלו, הוחלט על קיצוץ רוחבי בהיקף של 3% בכלל תקציבי הממשלה. אלו הנתונים הכלליים על מסגרת התקציב הנוסף לשנת 2024 שיובא היום לדיון בישיבת הממשלה. כך עולה מהתוכנית הכלכלית העדכנית שפרסם האוצר אמש (שבת).
לצפייה במסמך המלא לחצו כאן
ההגדלה התקציבית של 68 מיליארד מורכבת למעשה משתי קופסאות, קופסת "צרכים צבאיים" בהיקף של 55 מיליארד שקל, שמתוכה 17 מיליארד שקל יופנו לסעיף רזרבה ויהיה ניתן להשתמש בהם רק אחרי יולי 2024, בכפוף לאישור ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר, ובכפוף לכך שמצב החירום יימשך. מנגנון זה משקף פשרה בין האוצר לבין משרד הביטחון לגבי גודל תקציב הביטחון לשנת 2024. בנוסף, עוד 13.4 מיליארד שקל הוקדשו "לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין ממלחמת חרבות ברזל".
בטיוטה החדשה נכנס צעד ההכנסה המשמעותי ביותר והוא התחייבות להעלות את המע"מ בשנת 2025 מ-17% ל-18%, צעד זה אמור להגדיל את הכנסות המדינה ב-7.2 מיליארד שקל. עם זאת, בהנחה ובסוף 2024 יהיה נראה כי בשנת 2025 יחס החוב-תוצר צפוי לרדת, הרי שהעלאת המע"מ לא תתבצע. נזכיר, כי ראש הממשלה התנגד בתחילה להעלאת מע"מ זו, אך ככל הנראה השתכנע שמדובר בצעד קריטי ליצירת אמון בשווקים. ובנוסף, כפי שאמר ראש הממשלה במסיבת העיתונאים הערב, הוא קיבל בתמורה את הסכמת האוצר לחקיקת נקודת זיכוי נוספת בגין ילדים בגילאי 0-3.
צעד הכנסה נוסף שהוכנס לטיוטה הוא מיסוי רווחי בנקים. על פי המוצע בטיוטה, ישלמו הבנקים בשנת 2024 ובשנת 2025 מס שכר של 17% ומס רווח בשיעור של 26%. צעד זה אמור להוסיף לקופת המדינה 1.4 מיליארד שקל מדי שנה. צעדי הכנסה נוספים שהטיוטה מדגישה, הם מיסוי השימוש בתחליפי דלק, הגדלת המיסוי על טבק, ומסי נסועה. כמו כן, בטיוטה החדשה נוסף צעד הכנסה נוסף, והוא הטלת איסור גם על גופים פיננסיים מפוקחים (דוגמת צ'יינג'ים, חברות ניכיון שיקים) לתת הלוואות במזומן בהיקף של יותר מ-6,000 שקל. צעד זה לדברי האוצר אמור להכניס כ-120 מיליוני שקל בכל שנה.
כמו כן, אחד הפרקים שקוצץ משמעותית הוא פרק "צמצום כפילויות בעבודת הממשלה", כך לדוגמה, מפרק זה יצאה הרפורמה של האוצר לפיה כל היבואנים בתחום מוצרי הצריכה יעבדו רק מול משרד הכלכלה. (כלומר, כל שירות המזון יועבר ממשרד הבריאות למשרד הכלכלה, ש"ט). הצעה זו הוצאה בשל דרישתה של היועמשי"ת שטענה כי לא ניתן מספיק זמן לדון ברפורמה מבנית כזו. גם הכוונה להטיל פיקוח תקציבי על הוצאות רכש גדולות של המוסד והשב"כ הוצאה מהטיוטה. גם התוכנית לאיחוד כל המדענים הראשיים בכל משרדי הממשלה העוסקים במחקר יישומי הוצאה מן הטיוטה.