תושבים במיתר נגד תוכנית המתאר: "לא רלוונטית, הוגשה ללא דיון"
תושבים במיתר נגד תוכנית המתאר: "לא רלוונטית, הוגשה ללא דיון"
תוכנית המתאר של מיתר, הכוללת גם את היישוב כרמית ואזור תעשייה מתוכנן בצומת שוקת, מכוונת להגדיל את כמות התושבים מ-11 אלף ל-27 אלף. תושבים טוענים כי לא ניתן לערוך תוכנית מתאר אחת ליישובים שמפריד ביניהם כביש: "הנחת המוצא שגויה"
הוועדה המחוזית דרום תדון בישיבתה בשבוע הבא (1 בינואר) בעשרות ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר של היישוב מיתר, הממוקם כ-19 ק"מ מזרחית לבאר שבע.
בשונה מיישובים אחרים, מה שמאפיין את מיתר הוא שמדובר במקבץ יישובים הכולל את פרבר הווילות מיתר, את היישוב הקהילתי כרמית שמרוחק 5 ק"מ ממיתר ואזור תעשייה מתוכנן בצומת שוקת. עשרות המתנגדים לתוכנית טוענים, בין היתר, כי לא ניתן לערוך תוכנית מתאר אחת ליישובים שמפריד ביניהם כביש: "הנחת המוצא כאילו היישובים נמצאים במרחקים סבירים המאפשרים נגישות ותפקוד סביר - שגויה".
הרעיון של הקמת מיתר מיוחס לאריאל שרון, שבמסגרת תפקידו כשר חקלאות בתחילת שנות ה-80 הציע הקמה של יישובים פרבריים ליהודים בחלק הצפון-מזרחי של בקעת באר שבע, לאורך הקו הירוק ובסמוך למקבצי הבנייה הבדואית. היישוב מיתר הוקם ב-1984, וכעבור 10 שנים הפך למועצה מקומית. בשנת 2005 הוגדל שטח שיפוט ומרחב התכנון של מיתר כך שיכלול את היישובים העתידיים כרמית, חירן ויתיר, כך שיהיו שכונות בתוך היישוב. היישוב כרמית אוכלס בשנת 2016.
הכנת תוכנית המתאר של היישוב החלה בשנת 2017 והסתיימה כשנה לאחר מכן. אולם, ב-2020 אושרה העברת היישובים חירן ויתיר, כולל שטחים פתוחים מסביבם, למועצה האזורית תמר. כמו כן, אושרה בקשה לחילופי שטחים בצפון-מערב היישוב כרמית עם המועצה האזורית בני שמעון. כתוצאה מהשינוי, קטן שטח היישוב מיתר מ-39 אלף דונם ל-24 אלף דונם.
ע"פ הלמ"ס, בשני מוקדי היישוב מיתר מתגוררים כיום כ-11 אלף תושבים. תוכנית המתאר של מיתר רבתי, שעליה חתום צוות בראשות משרד האדריכלים פרחי-צפריר, נערכת להגדלת כמות התושבים ביישוב ל-27 אלף, ללא תוספת שטחי מגורים מעבר לאלה שכבר אושרו בתוכניות קודמות. במסגרת התוכנית יוקם ברביע המזרחי של צומת שוקת "מוקד שירותים משלים, כלל יישובי" בשטח של 600 אלף מ"ר, שישרת גם יישובים נוספים בסביבה.
נקודת המוצא של ההתנגדות שעליה חתומים 53 תושבים היא שההנחות שהובילו לגיבוש התוכנית שגויות: "השלבים המהותיים בהכנת התוכנית, ובכלל זה שעות, ימים, חודשים ושנים של עבודה, הוצאה כספית לא מבוטלת, דיונים וישיבות רבות, נעשו על בסיס ההנחה שמדובר בישות 'מיתר רבתי', בשטח כולל של כ-40 אלף דונם, בהרכב של מועצה המאגדת ארבעה יישובים; כך גם עניין שיתוף הציבור החלקי והחסר שבוצע בשנים 2018-2017. המתנגדים סבורים שיש מקום לקדם הליך בחינה מבוסס נתונים עדכניים, שכן הנתונים עליהם מבוססת התוכנית שבנדון השתנו ואינם רלוונטיים עוד".
עוד טוענים התושבים כי "על אף שמדובר בתוכנית כוללנית בעלת השלכות רבות שנים, מגישת התוכנית (יחד עם רמ"י - ג"נ), הוועדה המקומית מיתר, מעולם לא קיימה דיונים בתוכנית, למעט שעתיים בודדות לפני הדיון בוועדה המקומית".
לפני שבוע נודע כי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לקבל ערר של תושבי מיתר, שדרשו להחזיר לדיון מחודש של הוועדה המחוזית דרום תוכנית של יגאל דמרי, בעל השליטה בחברת י.ח דימרי, שביקש לשנות את ייעודו של שטח שרכש מרמ"י במיתר בייעוד דיור מוגן לטובת מגורים ומסחר. נושא זה עולה אף הוא בהתנגדות, שהוגשה לפני הכרעת ועדת המשנה לעררים. הטענה היתה כי אישורה המוקדם של הוועדה המחוזית דרום את יוזמת דמרי מחלישה את תוכנית המתאר.
ראש המועצה המקומית מיתר, שמעון מזוז, אמר לכלכליסט כי התוכנית לא קודמה בקדנציה שלו, ושגם ככה הכנתה נמשכה יותר מדי זמן. הוא מודה ששיתוף הציבור האחרון נערך ב-2018, אך אומר שהתוכנית נדונה בעירייה מספר פעמים, גם בתקופתו: "זה נכון שגרעו את חירן ויתיר, אך התוכנית לא השתנתה בגדול. לא שינו את הדברים המהותיים. בכל מקרה, תוכנית מתאר כוללנית היא סוג של תוכנית גג, מטריה".
מהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום נמסר כי "בניגוד לנטען, הליך קידום תוכנית המתאר ליישוב מיתר נעשה בשיתוף פעולה מלא של התושבים ושל נציגי הרשות המקומית. בכלל זה, קודמו מפגשי ציבור וצוותי חשיבה שהתמקדו בנושאים שונים בהם גיבוש חזון היישוב, פיתוח כלכלי, תעסוקה, תיירות, שטחי ציבור ועוד".
