ביטול הפטור ממע"מ על יבוא אישי ומס נטפליקס: תוכניות העבר חוזרות לשולחן
ביטול הפטור ממע"מ על יבוא אישי ומס נטפליקס: תוכניות העבר חוזרות לשולחן
בהיעדר מנהיגות שתיקח החלטות קשות ותוותר על הכספים הקואליציוניים, פקידי האוצר מחפשים דרכים למנוע מהגירעון להשתולל בתקציב 2024. על הפרק: חזרתן של הצעות שהועלו בעבר כמו ביטול הפטור על מע"מ בייבוא אישי עד 75 דולר והטלת מס על שירותי אינטרנט. על הכוונת גם הפטור ממע"מ לתיירים
במשרד האוצר נערכים לקראת תקציב 2024 עם הנחת עבודה שיהיה צורך דוחק ודחוף להגדלת הכנסות הממשלה בעקבות הוצאות המלחמה המתמשכת. הפקידות המקצועית מתכננת שלושה מהלכים שכבר ניסתה לקדם גם בעבר, אך הלחץ הכלכלי הקיים מגדיל את הסבירות שצעדים אלו אכן יבוצעו בסופו של דבר. שלושתם יחד צפויים להגדיל את הכנסות המדינה בכ־3.7 מיליארד שקל בטווח הבינוני.
במשרד האוצר מתכננים לבטל את פטור המע"מ לתיירים, לבטל פטור המע"מ ברכישות אונליין עד 75 דולר, וגם לבטל את הפטור ממע"מ על שירותים דיגיטליים - מהלך הידוע יותר בכינוי "מס נטפליקס".
התיירים ישלמו מע"מ על שירותים
פטור המע"מ לתיירים הוא ייחודי ומאפשר לתיירים ללון במלונות בישראל ולצרוך שירותי תיירות נוספים ללא תשלום מע"מ. הרציונל בהטבה הזו הוא לעודד תיירות נכנסת לישראל. אך מחיר ההטבה הזו הפך למשמעותי והוערך על ידי משרד האוצר בכ־1.8 מיליארד שקל לשנה לפני המלחמה. לקראת התקציב האחרון, האוצר ניסה לקדם את ביטול הפטור הזה, אך בסופו של דבר נכנעו הפוליטיקאים ללחצים של שר התיירות והחליטו שלא לגעת בו. מבחינת האוצר, ביטול הפטור כעת הוא צעד מתבקש, שכן לא סביר שבזמן שהממשלה צריכה להגדיל את הכנסותיה, היא תמשיך לתת הטבות לתיירים שאינם אזרחים. עם זאת חשוב להדגיש כי לפי התיאוריה הכלכלית, חלק מעליית המע"מ תגולגל על המלונאים שייאלצו להוריד את המחיר.
ניתן להעריך כי בשנת 2024 לא תהיה כניסה מאסיבית של תיירים לישראל, ולכן ההכנסות ממע"מ זה יהיו נמוכות בהרבה מ־1.8 מיליארד שקל. אך באוצר מסבירים כי האתגר העיקרי כעת הוא הטווח הארוך. כלומר, לוודא שבשנת 2025 והלאה, ינוהל תקציב עם גירעון מבני נמוך, ומכיוון שהוצאות הביטחון והריבית יעלו, הרי שיש למצוא דרכים להגדיל את ההכנסות באופן קבוע.
המע"מ לתיירים הוא דוגמה טובה לכך, שכן אחרי שהתיירות תתאושש תהיה לממשלה תוספת הכנסות קבועה בהיקף של כ־2 מיליארד שקל לשנה. מנגד, למהלך זה צפויים להתנגד בחריפות בעלי המלונות שיטענו כי דווקא עכשיו התיירות הישראלית במשבר וזקוקה לתמיכה. אך באוצר סבורים כי התרומה של פטור המע"מ לתיירות הנכנסת היא נמוכה למדי, וכי ככלל, אין הצדקה להעדיף דווקא את ענף התיירות על פני כל שאר ענפי הכלכלה ולתת רק לו את פטור המע"מ הייחודי.
תשלום מס על כל הרכישות אונליין
אם הצעד הראשון מכוון בראש ובראשונה לתיירים ולקבוצה ישראלית קטנה שהם המלונאים, הרי ששני הצעדים הבאים, הטלת מע"מ על שירותים דיגיטליים וביטול פטור ממע"מ על רכישות אונליין, פוגעים באופן רוחבי בכלל האוכלוסייה.
פטור המע"מ על רכישות אונליין עד לגובה של 75 דולר מוכר לישראלים רבים שמנצלים את הטבת המס הזו בשביל לרכוש בגדים ומוצרים קטנים לבית מאתרי קניות בולטים, דוגמת אמזון, עלי אקספרס, נקסט, ועוד. הפסד ההכנסות למדינה מאי־גביית המע"מ על רכישות אלו מוערך בכ־1.1 מיליארד שקל לשנת 2024. ניתן להעריך כי מדובר בהערכת חסר, שכן היקף הרכישות באונליין מטפס כל הזמן, ובמיוחד בזמן מלחמה כשאנשים חוששים לצאת מביתם.
מדובר בפטור ממס שנועד להקל על יוקר המחיה וליצור לחץ לתחרות ולהורדת מחירים בישראל. אך בתחילת הדרך, היה מדובר בהפסד הכנסות נמוך למדי, והיה צורך לבסס את הרכישות באונליין. כעת, ההערכה באוצר כי הרכישות באונליין התבססו, ואין צורך לתת העדפה מלאכותית לחברות שאינן ישראליות, ולכן באוצר מציעים לבטל באופן גורף את הפטור, כך שגם על רכישות מתחת ל־75 דולר יהיה צורך בתשלום מס.
מי שיברך על ביטול הפטור הזה יהיו כמובן היבואנים והיצרנים המקומיים שמלינים כבר שנים רבות על כך שפטור מפלה אותם לרעה והם פעלו בדרכים רבות לנסות לבטל אותו. מנגד, הצרכנים הישראלים צפויים להתנגד חריפות לביטול הפטור, ולראות במהלך צעד שמעמיק את יוקר המחיה בישראל. עם זאת, גם כאן באוצר עומדים על כך כי הטלת המע"מ לא תתגלגל כולה לצרכן הישראלי, שכן חלק מן המס ייספג על ידי החברות הרב־לאומיות, כך שזו הזדמנות להגדיל את קופת המדינה בהכנסות שחלקן מגיעות ממקורות שאינן ישראלים. גם את הפטור הזה ניסו פקידי האוצר לבטל בעת כהונת אביגדור ליברמן כשר אוצר, אך הרעיון ירד מהר למדי מהשולחן בשל חוסר הפופלריות שלו.
נזכיר כי בנובמבר 2022, מבקר המדינה המליץ לממשלה לבחון את הגדלת הפטור ממע"מ שכן זהו כלי למאבק ביוקר המחיה, וכך גם סבורה רשות התחרות. עם זאת, משרד האוצר טען כבר אז כי "לא נכון להגדיל את הפטור על יבוא אישי, ואף יש נימוקים התומכים בצמצומו".
ביטול ההנחה על סטרימינג ואפליקציות
"מס נטפליקס" הוא כינוי לתיקון מס שרשות המסים והאוצר מנסים לבטל כבר מספר שנים. המצב כיום שכשאנו רוכשים שירותים דיגיטליים מחברות שלא ממוקמות בישראל איננו משלמים מע"מ. הכוונה היא למקרים דוגמת רכישת מנוי לנטפליקס, דיסני, רכישת אפליקציות ממפתחים בחו"ל, תוכנות למחשב ועוד. הסיבה שאיננו משלמים מע"מ היא שמי שמחוייב לגבות אותו ולהעביר את הכסף לרשות המסים זו החברה. כשמדובר בחברה שאינה ישראלית, החוק לא מחייב אותה להירשם במע"מ, וממילא היא גם לא גובה תשלומי מע"מ.
מבחינה עקרונית — כך מסבירים משפטנים בממשלה — כבר כיום יש סעיף בחוק שמטיל על כל אחד מאיתנו כאזרח את החובה לשלם מע"מ במקרים כאלו, אך בפועל לא גובים ולא ניתן לגבות מע"מ מכל אחד שקונה אפליקציה בגוגל פליי. כעת האוצר מציע לחייב את החברות הרב הלאומיות לגבות מע"מ עבור ישראל ולהעבירו לרשות המסים.
לרקע הטכני הזה יש חשיבות, שכן העובדה שאיננו משלמים מע"מ על שירותים דיגיטליים איננה תוצר של מדיניות. מעולם לא התקבלה החלטה שנשלם מע"מ על אפליקציות שמיוצרות בישראל ועל צריכת תוכן דרך שירות סטרימינג ישראלי, ושלא נשלם מע"מ על אפליקציות ותכנים שנרכשים מחברה זרה, זו תוצאה שנובעת מטעמים טכניים בלבד.
לכן מבחינת האוצר, כעת כשיש צורך בהגדלת ההכנסות של הממשלה, זו דרך מתבקשת. באוצר מוסיפים, כי גם במקרה הזה, המחיר לצרכן לא צפוי לעלות בכל ה־17%, ולפי התאוריה הכלכלית, הרי שחלק מהמס ייספג על ידי החברות הרב־לאומיות. כך נמצא שהממשלה מגדילה את הכנסותיה אך חלק מההגדלה ממומנת על ידי חברות שאינן ישראליות. ההכנסות ממע"מ זה הוערכו בחצי מיליארד שקל לשנת 2023, אך כעת ההערכות מדברות על 800-700 מיליון שקל לשנת 2024.
הטלת המע"מ על השירותים הדיגיטליים צפויה אמנם לשמח חברות תקשורת ותוכנה ישראליות שעד כה הופלו לרעה אל מול מתחרותיהן מחו"ל, אך צפויה לעורר התנגדות ציבורית ופוליטית. נזכיר כי המהלך קודם על ידי דרגי המקצוע ב־2022 בממשלת בנט, ושוב בתקציב 2024-2023, אך הפוליטיקאים נאלצו לסגת ממנו. בין היתר זכורה התבטאותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו — כשהיה בתפקיד יו"ר האופוזיציה — כי "מס נטפליקס הוא מהלך מטורף, ללא שום היגיון כלכלי שנועד להסיט אנשים לצפות בערוצי התעמולה". באוצר מקווים כי הצורך בצמצום הגירעון יביא את הפוליטיקאים להתייצב מול הציבור ולהסביר כי צעדים אלו הכרחיים בעת הזו, והם בגדר הרע במיעוטו.
יש פטור לאילת ולירקות
יש עוד שני פטורים ממע"מ שבהם משרד האוצר לא מתכוון לגעת בתקציב 2024 הקרוב: פטור המע"מ באילת, שצפוי להביא להפסד הכנסות של כ־940 מיליון שקל בשנת 2024, שככל הנראה מבינים באוצר כי זה לא נכון לפגוע באופן נקודתי בתושבים של עיר אחת. גם בפטור המע"מ על פירות וירקות שצפוי לעמוד על למעלה מ־4 מיליארד שקל בשנת 2024, לא מתכננים באוצר לנגוע השנה, הן מכיוון שהיכולת הפוליטית לבטל את הפטור הזה נמוכה, והן בגלל שאחרי שהחליטו שרי האוצר והחקלאות בצלאל סמוטריץ' ואבי דיכטר לעצור את הרפורמה בחקלאות ולהקשות על הייבוא החקלאי לארץ, הרי שהטלת מע"מ על הפירות והירקות צפויה לייקר משמעותית את הפירות והירקות.
