פקידי האוצר דורשים להעביר את כל הכספים הקואליציוניים לעוטף עזה, סמוטריץ' בינתיים מסרב
פקידי האוצר דורשים להעביר את כל הכספים הקואליציוניים לעוטף עזה, סמוטריץ' בינתיים מסרב
באוצר החלו למפות את כל התקציבים הקואליציוניים ל-2023 ו-2024 וגם תקציבים לא קואליציוניים שאינם תומכים בצמיחה - וממליצים להסיט את מלוא הסכום לישובי עוטף עזה. נכון לרגע זה, סמוטריץ' עדיין מסרב
פקידי האוצר ממליצים לשר האוצר להסיט את כל הכספים הקואליציוניים לשנת 2024 ואלו שטרם חולקו ב-2023 לטובת הלחימה ותמיכה בעוטף, אך בינתיים הוא מסרב. הפקידים החלו הבוקר במיפוי כלל התקציבים הקואליציוניים וגם תקציבים לא קואליציוניים שאינם תומכים בצמיחה – הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. שר החינוך יואב קיש ביקש להסיט 130 מיליון שקל מהחינוך החרדי לטובת העוטף - וסורב על ידי סמוטריץ', שהכחיש את הידיעה.
ישנן 3 דרכים להקצות את התקציב – רכש, תקצוב ישיר ותמיכות - כשהדרך המוכרת ביותר היא התקצוב הישיר והסעיף העיקרי שמתוקצב בדרך זו הוא שכר, המהווה כ-40% מתקציב המדינה. ברכש הכוונה היא להוצאת מכרזים לצורך רכישת מוצרים ושירותים, וסעיף "תמיכות" מאפשר להקצות משאבים לפי תחום. איך זה עובד? האוצר מגבש קריטריונים בתחום מסוים, מקצה תקציב לטובת התחום ומי שעומד בקריטריונים רשאי לקבל את התקציב. למעשה, כמעט כל תקציב הישיבות נופל על תקציב התמיכות.
באוצר מבהירים היום כי ניתן להסיט תקציבים בכל הדרכים - כלומר, ניתן לבטל מכרזים שטרם פורסם או בוצעו, ניתן לבטל תמיכות שטרם בוצעו, או תמיכות שהמבחנים שלהם נמצאים בכתיבה או בגיבוש, ובמקרה קיצון ניתן גם לבטל תקציבים שתוקצבו באופן ישיר, כפי שקרה ב-2003 אז החליטה הממשלה לקצץ שכר במגזר הציבורי על רקע המצב הכלכלי המורכב.עוד מדגישים באוצר כי האמירה או הסברה שאי אפשר להסיט תקציב היא לא פחות משקר גס.
לצורך ביצוע המשימה צוות המקרו של אגף התקציבים בראשות איתי טמקין החל למפות בכל תקציב המדינה של שנת 2024 ובחלק מתקציב 2023 לא רק את הכספים הקואליציוניים אלא גם תקציבים שהוקצו והם אינם תומכים בצמיחה ובתעסוקה או שהם נטולי הגיון כלכלי. הדוגמ הבולטת היא סבסוד תחבורה ציבורית לאוכלוסייה החרדית – מהלך שלא נכלל בהסכמים הקואליציוניים, אבל הוא נטול הגיון כלכלי.
מבירור ראשוני עולה כי כבר אותרו כמה מיליארדי שקלים, בעיקר בתקציב 2024, שמטבע הדברים לא הועברו. עוד נודע לכלכליסט כי האוצר כבר התחיל לעבוד על תוכנית כלכלית רחבה ומקיפה שמבקשת לשנות את סדר העדיפויות "באופן דרמטי", כפי שאמר אתמול לכלכליסט אחד הבכירים באוצר, נוכח המצב במדינה.
באוצר מבהירים שהמציאות החדשה תחייב הגדרת גירעון והקצאת משאבים רחבה ביותר לצורך התמודדות עם המצב, אבל מציינים כי אין כל אפשרות לממן את כל התוספת הנדרשת באמצעות הגדלת גירעון מהחוב וכי בראש ובראשונה יש לבצע הסטת משאבים.
באוצר מסבירים עוד שהמציאות המקרו כלכלית הישראלית והגלובלית, בניגוד לעידן הקורונה, לא תאפשר הפעם הזנקה של הגירעון, שכן רק ישראל נמצאת במלחמה ולא כל העולם. בנוסף, מחיר הכסף (הריבית) זינק מרמות אפסיות ואף שליליות לרמות של 4 עד 5 אחוזים ולקיחת חוב בימים אלה זה מהלך יקר מאוד.
כמו כן, הגירעון הממשלתי נמצא במסלול עולה, ובקצב מהיר, על רקע המדיניות התקציבית הבלתי אחראית של ממשלת נתניהו-סמוטריץ , כשהצפי הוא להגדלת הגירעון העתידי , בעיקר ב-2024, מתנועת המלקחיים הבאה: גידול חד בהוצאה כתוצאה מהאתגרים הביטחוניים ומצורך שיקום העוטף בפיצוי האזרחים שנותרו ללא עבודה והחברות שנפגעו וייפגעו מהתקופה הבאה. מצד שני קיים צפי להעמקת הירידה בהכנסות המדינה ממסים – הן הישירים והן העקיפים – כתוצאה מהמשך הירידה בצריכה הפרטית, הירידה בהשקעות והמשך הירידה בפעילות העסקית בכלל. כמו גם המשך הירידה מהכנסות ממסים על רווחי הון ונדל"ן.
באוצר מדגישים עוד כי יש להימנע מקיצוץ רוחבי, שכן הוא עלול לפגוע במטרות ארוכות הטווח של המשק בימים אלה, לרבות פגיעה בתקציבי הביטחון, הבריאות והרווחה.
שר האוצר קיש היה הראשון ובינתיים היחיד שהבין את המציאות החדשה והורה לפקידי המשרד לכתוב החלטת ממשלה שמבקשת להסיט 130 מיליון שקל מתקציב החינוך החרדי לטובת סיוע לעוטף בתחום החינוך. כאמור, כאלכלכליסט נודע כי סמוטריץ סירב להעלות את הצעת המחליטים, וברגע שהדבר הודלף ביקש סמוטריץ להכחיש את הפרסומים.
