פרשנותמתקפת הפתע מעזה: חמאס שדרג היכולות שלו במשך שנתיים וחצי
פרשנות
מתקפת הפתע מעזה: חמאס שדרג היכולות שלו במשך שנתיים וחצי
מאז מבצע שומר חומות במאי 2021 נמנע חמאס מעימות עם ישראל, מה שהוביל לשאננות ולמחשבה שהארגון מעוניין לבסס את שלטונו - אך בפועל הוא התכונן והמתין לעיתוי המתאים. כאשר ברקע הכספים מקטאר הפסיקו לזרום וסעודיה התקרבה לישראל - המועד הגיע
התקפה חסרת תקדים בהיקפה ובמאפייניה שביצעו הפלגים הפלסטיניים מרצועת עזה, בהנהגתו של ארגון חמאס, הבוקר תפסה את ישראל בהפתעה גמורה. מדובר בהתקפה משולבת שכללה ירי של אלפי רקטות לשטח ישראל כולל לאזור גוש דן. בחסות הירי התבצע תרחיש האימה ממנו חששו בישראל שנים ארוכות - חדירת עשרות רבות של מחבלים חמושים לשטח ישראל דרך היבשה (פרצות בגדר), האוויר (דאונים) והים (סירות גומי לחוף זיקים).
המחיר בצד הישראלי כבד ביותר כזה שלא נראה ביום לחימה אחד כבר עשרות שנים עם למעלה מאלף פצועים והרוגים, חיילים ואזרחים, חלק מהפצועים במצב קשה ביותר. במשך שעות, השתלטו המחבלים על יישובים ישראליים בעוטף עזה תוך שהם מתעדים עצמם ומפיצים את הסרטונים ברשתות החברתיות. קרבות ירי בין המחבלים לכוחות הביטחון דווחו בלמעלה מ־20 זירות כולל ישובים ישראליים בהם היו נצורים מאות ישראלים בבתיהם כשהם ממתינים שעות לחילוץ. עד הגעת כוחות הביטחון, הצליחו המחבלים לחטוף לרצועת עזה חיילים ואזרחים שמספרם שעות אחרי תחילת הקרבות לא היה ברור. בנוסף, הצליחו הפלסטינים להשתלט גם על ציוד צבאי ואזרחי שנלקח כשלל מיישובי העוטף.
צה"ל הגיב בהפצצות מסיביות על רצועת עזה ומשרד הבריאות שם דיווח על כ־200 הרוגים ולמעלה מ־1,000 פצועים. המתקפה של המחבלים הפלסטיניים הגיעה אחרי שבועות של מתיחות גואה בזירה הפלסטינית עם פיגועי טרור וניסיונות פיגוע לא פוסקים ביהודה ושומרון וחידוש עימותי הגדר ברצועת עזה כולל שיגורי בלוני התבערה לעבר העוטף, כל זאת בברכת חמאס.
חמאס מציג עצמו שוב כמגן ירושלים
מוחמד דף שנחשב לרמטכ"ל החמאס ומשמיע קולו לעיתים נדירות ביותר פרסם עם תחילת המתקפה הצהרה בה הכריז כי שם המבצע "שטפון אל־אקצא". הוא הסביר כי המתקפה הגדולה הזו נועדה לתת מענה ל"הפרות" הישראליות במסגד אל־אקצא. "החלטנו לשים קץ להפרות הישראליות ולהתחיל במבצע שיטפון אל־אקצא", הוא הצהיר. דף הוסיף: "היום אנשינו מחזירים לעצמם את המהפכה וחוזרים לפרויקט של הקמת המדינה", והדגיש כי "שיטפון אל־אקצא גדול ממה שהכיבוש (ישראל) חושב ומאמין".
דף קרא לערביי ישראל, לערביי מזרח ירושלים ולפלסטינים ביהודה ובשומרון לנצל את ההלם בצד הישראלי כדי להבעיר עוד יותר את השטח. בנוסף הוא קרא לחיזבאללה להצטרף למערכה וזאת כחלק מהתפישה שאימץ חמאס בחודשים האחרונים של מה שמוגדר "אחדות הזירות". ההתמקדות של דף במסגד אל־אקצא אינה מקרית גם בעימות הקודם אליו נכנס חמאס במאי 2021 הרקע היה המצב בירושלים ואז החל הסבב עם שיגור רקטות מהרצועה לאזור ירושלים. בחמאס מבינים היטב כי "ההגנה על מסגד אל־אקצא" אותו הוא מנסה להציג כמשימתו העליונה נחשבת לקונצנזוס בעולם הערבי והאסלאמי. עם זאת, מספר דוברים של חמאס ציינו במהלך יום שבת כי אחת ממטרות המתקפה היתה לקחת שבויים ישראלים כדי להביא לעסקה לחילופי אסירים. גם נושא האסירים מבחינת כלל החברה הפלסטינית נחשב נושא שבקונצנזוס.
נוכח ההפתעה הגמורה שאחזה בישראלים רבים, התעוררה השאלה מדוע בחר חמאס דווקא בעיתוי הנוכחי לפתיחת המערכה במהלך דיווחים על ניסיונות הרגעה שמקדמות מצרים וקטאר. קשה לקבוע בוודאות את התשובה ונראה שמדובר בשילוב של מספר גורמים. ראשית, חמאס נמנע מעימות ישיר ורחב היקף עם ישראל במשך כשנתיים וחצי מאז הסתיים מבצע "שומר חומות" במאי 2021. גם כשהופעל עליו לחץ כבד להצטרף לסבב בין ישראל לג'יהאד האסלאמי במאי האחרון הוא נמנע מכך. הסיבה לכך היא שחמאס היה מאז עסוק בבניית יכולותיו הצבאיות תוך שהוא מכין תכנית קרב מדוקדקת כזו שישראל לא ציפתה לה.
ככל הנראה ראשי הזרוע הצבאית של חמאס הרגישו שעתה הוא הזמן המתאים מבחינתם הן מבחינת מוכנות הכוחות והן מבחינת המועד קרי שבת בבוקר במהלך חג שמחת תורה. יש לציין כי בדיעבד היו סימנים להתכוננות של ושאר הארגונים ברצועה. בתקופה הקצרה שלפני תחילת המערכה ערכו כוחות חמאס והג'יהאד האסלאמי תרגילים רחבי היקף ברצועת עזה ובמהלכם גם שיגרו רקטות לעבר הים.
סעודיה והקרע בישראל
גורם נוסף שהשפיע על העיתוי הוא ככל הנראה ההתפתחויות האזוריות ובדגש על ההתקרבות בין סעודיה לישראל לעבר הנורמליזציה. בשבועות האחרונים ניתן היה להתרשם שאיראן שהרגישה מחוזקת מהסכם הפיוס שלה עם סעודיה וכן מהסכם חילופי האסירים עם ארה"ב ששחרר לה כ־6 מיליארד דולר נלחצת מדיווחי הנורמליזציה ומעוניינת לסכלה בעודה באיבה.
הלחץ האיראני הזה בא לידי ביטוי בהצהרות של כל בכירי המשטר וכן של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה שהזהירו את סעודיה לבל תתקרב לישראל ותהמר על "הסוס הלא נכון" כדבריו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי רק ימים ספורים לפני תחילת הקרב. האיראנים שמספקים מימון, אמצעי לחימה וטכנולוגיה לזרועות הצבאיות ברצועת עזה הגבירו באחרונה את הלחץ שלהם על הארגונים הללו לפעול. את התוצאה המיידית ניתן היה לחוש בהתגברות הטרור ביהודה ושומרון. אבל זו היתה מעין הסחה לעומת התכנית הגדולה שהתבשלה כנראה בציר ביירות־טהראן. על כך אפשר ללמוד מהמפגשים רמי הדרג שנערכו בטהראן ובביירות מאז תחילת חודש ספטמבר בתואנה של "היערכות הפלסטינים לחגים היהודיים". עתה מתברר שמטרת הפגישות הללו היתה ליצור תיאום ברמה הגבוהה ביותר לקראת המערכה הנוכחית.
ברקע הדברים, חשוב לציין כי במרחב המזרח תיכוני, ובייחוד בציר טהראן־ביירות־עזה ישנה תחושה כי ישראל הולכת ונחלשת וזאת בשל הוויכוח הפוליטי הפנימי הנוקב במהלך עשרת החודשים האחרונים בנוגע לחקיקה המשפטית. בעיניים של ראשי חמאס ואיראן הויכוח הפנימי העמוק היווה שעת כושר לפגיעה בישראל כשהיא מוחלשת ופחות מוכנה לעימות בוודאי מבחינת חיל האוויר. לפחות לפי תוצאות היום הראשון של הלחימה נראה שהערכותיהם היו נכונות.
לא ניתן להתעלם גם מהקונספציה השגויה שאפפה את הממסד פוליטי – ביטחוני לגבי כוונותיו של חמאס. ההערכה היתה שחמאס מנסה לשמור על הנכסים הכלכליים שצבר בשנים האחרונות כדי לבסס את שלטונו ברצועה מתוך כוונה ליצור שקט באזורים בהם הוא שולט ולהכשיר את הקרקע להשתלטות על יהודה ושמרון במקום הרשות הפלסטינית.
הנכסים הללו כללו סיוע כלכלי מקטאר בשווי 30 מיליון דולר בחודש לרכישת דלק, סיוע ל־100 אלף משפחות נזקקות ולתשלום משכורות מועסקי הממשלה. כמו כן, נכס כלכלי נוסף של חמאס היה היתר לכ־18 אלף פועלים עזתים להיכנס לשוק העבודה הישראלי בכל יום. בשבועות האחרונים משוואה זו התערערה. קטאר הפחיתה את הסיוע הכלכלי לרצועת עזה בשל אי שביעות רצונה מהתקרבות חמאס למשטר אסד בסוריה. בנוסף, לאור המתיחות בגבול רצועת עזה, סגרה ישראל את מחסום ארז בפני הפועלים הפלסטיניים ולפי מקורות ברצועה הדבר גרם לנזק כלכלי של 10 מיליון דולר שמבחינת עזה הוא משמעותי. בשבוע שעבר, החליטה ישראל לפתוח מחדש את המעבר לכניסת פועלים, בתיווך קטאר. חמאס הסכים לפשרה הקטארית, אך עתה נראה כי זה היה חלק מתרגיל ההונאה לקראת פתיחת המערכה.
בדיוק כמו בשנת 2000 אז הורה יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת לפתוח באינתיפדה השנייה בזמן שהכלכלה הפלסטינית היה בזמן צמיחת שיא והוכיח שהשיקול הכלכלי אינו המשמעותי, כך גם כיום חמאס. היציאה למערכה כנגד ישראל מצביעה על כך שראשי חמאס מוכנים לשלם מחיר כבד של תגובה ישראלית מאסיבית שיגרום לאובדן נכסיו או אף ליציבות שלטונו.
