קריסת אול-יר: יואל גולדמן הודה בהטעיית משקיעים, ישלם קנס ויורחק משוק ההון
קריסת אול-יר: יואל גולדמן הודה בהטעיית משקיעים, ישלם קנס ויורחק משוק ההון
הקנס של בעל השליטה בחברת הנדל"ן האמריקאית שאג"ח שלה היו רשומות בבורסה, יעמוד על 9 מיליון שקל; חקירת רשות ניירות ערך נפתחה לפני שנתיים וחצי, בעקבות הגעה לחדלות פירעון, סירוב למסור מידע וביצוע עסקאות שלא קיבלו אישור
יואל גולדמן, בעל השליטה, הנשיא והיו"ר לשעבר של חברת הנדל"ן המניב האמריקאית אול-יר, הודה בביצוע עבירות דיווח לפי חוק ני"ע כדי להטעות משקיע סביר.
גולדמן ישלם קנס של 9 מיליון שקל, לא יוכל לגייס כספים בשוק ההון למשך חמש שנים ולא יוכל לכהן כנושא משרה בחברה ציבורית במשך שנה. כך נקבע בהסדר מותנה להפסקת ההליכים הפליליים שעליו חתם גולדמן לפני כשבועיים מול מחלקת ני"ע בפרקליטות.
משמעות ההסדר היא שנגד גולדמן לא יוגש כתב אישום, בעקבות הסכמתו להודות בממצאים שונים שעלו מחקירת רשות ני"ע נגדו שנפתחה במרץ 2021, וכן לשלם קנס ולא להיות מעורב לתקופה בשוק ההון הישראלי. בין השיקולים לחתימה על הסדר, כך עולה בחלק הנימוקים שבו, הוא הקושי של המדינה לנהל הליך פלילי מול גולדמן שהוא בעל אזרחות אמריקאית אשר מתגורר בארה"ב ונכסיו בארה"ב, על אף שלשיטת הפרקליטות ישנן די ראיות להגשת כתב אישום נגדו.
עניין נוסף שקידם חתימה על הסדר הוא העדר של מנוף לחץ לכאורה על גולדמן, אזרח אמריקאי, במקרה של הגשת כתב אישום נגדו בישראל. אם גולדמן היה מסרב להגיע לישראל והייתה מוגשת בקשת הסגרה, כך על פי גורם משפטי, הפרקליטות הייתה ניצבת בפני מכשול: עבירות הדיווח בארה"ב נאכפות באופן מינהלי ולא פלילי. ולפי הסכמי הסגרה, לא מסגירים אדם בגין עבירה פלילית שאינה מהווה עבירה פלילית גם במדינה שהוא מתגורר בה.
כמו כן נכתב בחלק הנימוקים כי שיקול נוסף הוא כי אול-יר נמחקה מהמסחר בבורסה, גולדמן לא ממלא בה יותר תפקיד, והוא התחייב להשיב למשקיעי האג"ח בחברה, שקרסה, עשרות מיליוני שקלים במסגרת הסדר חוב כולל.
אול-יר שבבעלות מלאה של גולדמן רשומה באיי הבתולה הבריטיים (BVI). היא גייסה בשנת 2014 כ-2.4 מיליארד שקל באג"ח בבורסה של ת"א. לחברה לפי דיווחיה היו באותו מועד 145 נכסים במנהטן שבניו יורק – מרביתם בנייני מגורים להשכרה בגדלים שונים ובאחזקת "רוב" של החברה.
בסמוך למגפת הקורונה ב-2020, החברה הפסיקה להעביר תשלומים למחזיקי האג"ח, הגיע לחדלות פירעון ופתחה בהסדר חוב. לאור סימני שאלה שהתעוררו, ובעקבות סירובו של גודלמן למסור מידע לגבי שיעבודים שביצע כנגד הלוואות חדשות שלקח, שעל פי החשד היו על נכסים ששועבדו למחזיקי האג"ח, וכמו כן בשל עסקאות בעלי עניין שביצע לכאורה ללא אישור מחזיקי האג"ח כפי שהתחייב, במרץ 2021 פתחה רשות ני"ע בחקירה פלילית נגד גולדמן.
בספטמבר האחרון החליטה רשות ני"ע לנסות להעביר את התיק לפסים מינהליים. היא פנתה לוועדת האכיפה המינהלית בהצעה להסדר: הקנס המינהלי היה דומה לזה שישלם גולדמן כעת, 9 מיליון שקל, וכמו כן תאסר כהונתו בגוף מפוקח במשך 10 שנים.
אלא שוועדת האכיפה המינהלית דחתה את ההסדר. "בשל חומרת המעשים המיוחסים לגולדמן והתנהלותו עד כה ובשים לב לשלב שבו נמצאת החקירה הפלילית", נכתב בעמדתם של חברי הועדה עו"ד יעל דקל-שפריר וד"ר קובי קסטיאל, "אנו מוצאים לנכון להצטרף לעמדתה של יו"ר המותב, השופטת בדימוס ד"ר בלהה כהנא, לדחות את הסדר האכיפה בשלב זה כדי לאפשר את מיצוי החקירה הפלילית".
מצאי החקירה עברו לפרקליטות, שלה הסמכות להחליט על פי הראיות שנאספו האם להגיש כתב אישום, לסגור את התיק או לחתום מעל הסדר מותנה. היא בחרה כאמור באפשרות השלישית.
"במהלך שנת 2020 ביצע גולדמן פעולות שונות שמטרתן העיקרית הייתה שינוי מבנה החוב של החברה", נכתב בחלק העובדתי של ההסדר מול הפרקליטות שעליו חתומים גולדמן, סנגורו עו"ד ירון ליפשס ממשרד כספי ושות' ומנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות, עו"ד יהודית תירוש-גרוס. "פעולות אלו כללו העברת זכויות על נכסי נדל"ן מהותיים של החברה לצדדים שלישיים, קבלת הלוואות לכאורה או כספים מהם אל מול שיעבוד נכסים, חתימה בבנקים על הלוואות וקווי אשראי, הפסקת תשלומי ריבית על הלוואות – תוך הפרת הסכמים".
"גולדמן ביצע פעולות אלה בלי שעדכן מראש את נושאי המשרה בחברה ואת הדירקטוריון בפעולותיו, וללא שנתנו אישורים ממוסדות החברה כנדרש בחוק או ממחזיקי האג"ח כקבוע בשטר הנאמנות. הפעולות השונות שביצע גולדמן היו פעולות חבות דיווח שכן בוצעו לגבי נכסים מהותיים של החברה והיו בעלות השלכות מהותיות ביותר לגבי מצבת נכסיה והתחייבויותיה וכפועל – עמידה בהתחייבות כלפי בעלי האג"ח.
"בעשותו את המעשים", נכתב בהסדר בחלק שבו הודה גולדמן, "החשוד גרם במספר רב של אירועים לכך שהחברה לא דיווחה על אירועים מהותיים, גרם להכללת פרטים מטעים בדו"חות הכספיים, וכל זאת ביודעו כי יש בכך להטעות משקיע סביר". הפרקליטות הוסיפה כי לעמדתה: "החשוד ביצע במספר רב של פעמים עבירות דיווח לפי חוק ני"ע".
כאמור בחלק הנימוקים להחלטת הפרקליטות לחתום על ההסדר במקום להגיש כתב אישום נכתב בין היתר כי: "מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה, בין היתר נוכח המשאבים הרבים הכרוכים במיצוי ההליך הפלילי נגד החשוד, בשל אזרחותו הזרה (אמריקאית, ת"ג) ומגוריו דרך קבע במדינה אחרת, ובשל העובדה כי פעילותה העסקית התבצעה בחו"ל".
עוד נכתב כי: "בנוסף לסנקציות וההגבלות שקיבל על עצמו במסגרת ההסדר, החברה מצויה בהליכי פשיטת רגל ונמחקה מהמסחר בבורסה והחשוד אינו ממלא כל תפקיד בה".
עוד נכתב בחלק הנימוקים כי: "החשוד הצהיר בפני התובעת והניח דעתה, כי בנוסף לקנס המינהלי הוא מצוי במגעים עם הנאמן של האג"חים. החשוד נתן את הסכמתו כי בכפוף להסדר חוב כולל הוא ישלם למחזיקי האג"ח סכום של עשרות מיליוני שקלים".
בא כוחו של יואל גולדמן, עו"ד ירון ליפשס ממשרד כספי ושות', מסר בתגובה: "מר גולדמן קיבל בסיפוק את החלטת הפרקליטות לסגור את תיק החקירה בעניינו. כפי שציינה הפרקליטות בהסדר שנערך עם מר גולדמן, התקלות שנפלו בהתנהלותו של מר גולדמן, אשר עמדו בבסיס חקירת רשות ניירות ערך, בוצעו כחלק מניסיונו לקדם מימון מחדש של מבנה החוב של החברה, בעקבות השפעתה המתמשכת של מגפת הקורונה והקריסה בשער החליפין של הדולר. מר גולדמן ביקש לפעול לטובת החברה, ועובדה זו הובילה להחלטת הפרקליטות בעניינו, עליה אנחנו מברכים". את התיק מטעם הפרקליטות ניהלה עו"ד חנה קורין.
