בלעדילשכת סוכני הביטוח תעתור נגד רפורמת ביטוחי הבריאות: "התערבות רגולטורית בוטה"
בלעדי
לשכת סוכני הביטוח תעתור נגד רפורמת ביטוחי הבריאות: "התערבות רגולטורית בוטה"
בלשכה טוענים שהרפורמה שמתוכננת להיכנס לתוקף באוקטובר פוגעת בצרכנים ומפקיעה את זכויותיהם. מנגד, באוצר טוענים שהרפורמה תצמצם את כפל הביטוחים ותביא להקצאה יעילה יותר של תקציבי הבריאות הציבוריים והפרטיים
לשכת סוכני הביטוח הודיעה שתעתור בימים הקרובים לבג"ץ נגד הרפורמה בפוליסת הניתוחים בביטוחי הבריאות של משרדי האוצר והבריאות, שאושרה במאי כחלק מחוק ההסדרים וצפויה להיכנס לתוקף באוקטובר הקרוב. לאחר כניסתה לתוקף, מיליוני מבוטחים בעלי ביטוח בריאות מסחרי מסוג "שקל ראשון" יועברו אוטומטית במועד העדכון הקרוב של הפוליסה שיחול ב-1 ביוני 2024 לפוליסה מסוג "משלים שב"ן", אלא אם יציינו במפורש אחרת.
בעתירה, שמוגשת גם בשם מספר מבוטחים בעלי ביטוח בריאות מסחרי, צפויה הלשכה לטעון בין השאר לפגיעה בחופש החוזים והפקעת זכויות ביטוחיות. זוהי העתירה השלישית של הלשכה לבג"ץ בשנה האחרונה.
הרפורמה במרכיב הניתוחים בביטוחי הבריאות הפרטיים היא תוצר של "ועדת אש", שפעלה במהלך 2022 וטענה שזיהתה את כפל ביטוחי הבריאות ככשל שוק משמעותי הפוגע בצרכנים וברפואה הציבורית.
ישנם כיום שלושה רבדי ביטוח: הראשון - ביטוח ממלכתי שלו זכאים כלל תושבי ישראל; השני - ביטוחי השב"ן, ביטוחים פרטיים מטעם קופות החולים שפועלות ללא כוונות רווח; והשלישי - ביטוחים מסחריים פרטיים, הנחלקים לשניים: ביטוח משלים שב"ן, שבו ניתן לתבוע את הביטוח רק עבור כיסויים שאינם נכללים כבר בשב"ן, וביטוח "שקל ראשון" - שבו ניתן לתבוע את הביטוח ללא תלות בביטוח שב"ן ובכיסויים שהוא מציע.
לפי נתוני ועדת אש, כ-37% מהישראלים מבוטחים בשב"ן וגם בביטוח המסחרי (כ-90% בביטוח מסוג "שקל ראשון"), זאת אף שבהרבה מהכיסויים, ובמיוחד בתחום הניתוחים שגורר את מרב העלויות, ההבדלים בין השב"ן לביטוח מסחרי מסוג "שקל ראשון" זניחים. לפי האוצר, כפל הביטוח עולה בממוצע כ-1,300 שקל בשנה למשק בית.
כדי לצמצם את כפל הביטוחים, הרפורמה קבעה כאמור כלל אחד מרכזי: בעת העדכון המתבצע אחת לשנתיים בכל פוליסות הביטוח הפרטיות עם כיסוי לניתוחים שנרכשו לאחר פברואר 2016, כל המבוטחים בעלי פוליסת "שקל ראשון" שהם גם מבוטחי שב"ן יצורפו אוטומטית למסלול משלים שב"ן, אלא אם יציינו שאינם מעוניינים. העדכון הקרוב יחול כאמור ב-1 ביוני 2024. מבוטחים שהועברו יוכלו להתחרט בתוך שנה בלי לעבור מחדש חיתום רפואי או תקופת אכשרה. הרפורמה לא תחול על פוליסות שנרכשו לפני פברואר 2016.
בלשכת סוכני הביטוח רואים בהעברה האוטומטית של צרכנים התערבות רגולטורית בוטה. "יש כאן מחוקק שאומר לכ-3 מיליון צרכנים: 'אף שבחרתם במוצר ביטוחי מסוים, ואף שהרגולציה כיום מחייבת להציע את האפשרות לבחור במשלים שב"ן ולא בחרתם בה, אני אקבל החלטה במקומכם ואעביר אתכם באופן אוטומטי למוצר שהוא נחות יותר'", אומר עו"ד יניב מאיר, יועץ מקצועי ללשכת סוכני הביטוח. "המחוקק אומר: 'אין לכם כצרכנים את הידע ואת היכולת לקבל החלטה בצורה פרטנית ועצמאית'".
בלשכת סוכני הביטוח רואים בפוליסת "משלים שב"ן" מוצר נחות ביחס ל"שקל ראשון", אף שהוא זול יותר בכ-30%, מכיוון שלטענתם יש הבדלים משמעותיים באיכות הכיסוי הרפואי, ברשימות הרופאים המנתחים וכן בזמינות התורים.
עוד אומר עו"ד מאיר: "זו הפעם הראשונה שיש התערבות בחוזה ביטוחי קיים". מעבר להתערבות הרגולטורית, בלשכה טוענים כי המהלך יביא ל"הפקעת הזכויות שנרכשו על ידי תשלום רב שנים לביטוח על חשבון שנות הזקנה היקרות יותר" עבור אותם מבוטחים עם מודעות צרכנית נמוכה שמעוניינים להישאר בביטוח 'שקל ראשון', יועברו אוטומטית ל'משלים שב"ן' וייזכרו מאוחר מדי לבקש לחזור ל"שקל ראשון".
מנגד, בדיונים בנושא בוועדת הבריאות אמר נציג משרד המשפטים, עו"ד שי סומך, כי אמנם החלת הרפורמה על פוליסות קיימות "מעוררת שאלות משפטיות ומהווה פגיעה בזכות הקניין", אבל הדגיש כי מדובר ב"פגיעה לתכלית ראויה של שיפור מערכת הבריאות וביטול כפל הביטוחים. "כדי להשיג את אותה תכלית ראויה השינוי צריך לחול גם על המלאי הקיים של הביטוחים". נציג אגף התקציבים באוצר רועי רייכר התייחס באותו דיון להתערבות החריגה ואמר כי "זהו תחום שעוסק בחיי אדם, ובו יכולת הבחירה והמיקוח של האדם היא מאוד מצומצמת ומוגבלת".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הנושא נדון ארוכות בממשלה ובכנסת. משרד הבריאות סבור כי היעדים של הגדלת זמינות הרפואה הציבורית, צמצום כפל הביטוחים ויוקר המחיה למבוטחים הן מטרות חשובות שחקיקה זו תסייע במימושן".
