סגור
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'
נתניהו וסמוטריץ'. הפופוליזם האוטוריטרי יגבה מחיר כבד מהכלכלה הישראלית (צילום: עמית שאבי)

נתניהו וסמוטריץ' מציגים: מציאות אלטרנטיבית כשיטה כלכלית

הזחיחות והיהירות שבה מקבלים ראש הממשלה ושר האוצר את האזהרות החמורות שמפרסמים הגופים הכלכליים החשובים בעולם צריכות להדיר שינה מעינינו. הם בונים צעד אחר צעד מציאות אלטרנטיבית, מחלישים את מנגנוני ההגנה ויוצרים פופוליזם כלכלי. התוצאה תהיה התרסקות איומה

1. הדבר היחיד שיכול לגמד את גודל "הצונאמי הכלכלי" שהחל שלשום עם אזהרות חמורות וחסרות תקדים מצד ענקיות הפיננסיים העולמיות מודי'ס, מורגן סטנלי וסיטי, ואשר רק צפוי להימשך, הוא מידת הניתוק שמגלים לנוכח האזהרות קברניטי הכלכלה הישראלית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו. השניים ממשיכים להתנהל כאילו דבר לא קרה ומדובר בלא יותר מספקולציות וניסיונות חבלה של "הסמול", ששכנע את הגופים הפיננסיים הבינלאומיים כי עליהם להוריד לישראל את דירוג האשראי. התגובה ששיגרו השניים אתמול היא לא פחות ממדהימה: "זאת תגובה רגעית, כשהאבק יתפזר יתברר שכלכלת ישראל חזקה מאוד". כלומר, תכף זה ייגמר. זה עצוב ומייאש, כי לפי חומרת הדברים שביטאו הגופים הפיננסיים מהחשובים בעולם, מה שייגמר ראשון זו דווקא הכלכלה הישראלית. ההתעלמות מהתמונה הכל כך חמורה שעולה מהנתונים היא בלתי נתפסת - וגרוע מכך, היא מסוכנת ממש לישראל.
2. התגובה ששיגר נתניהו בשם "גורם בלשכת ראש הממשלה" כבר הפכה את הניתוק לציני ממש: "דו"ח מוד'יס אימץ את תחזית הצמיחה של ממשלת ישראל שעומדת על 3% - גבוהה יותר מזו של מרבית המדינות המפותחות". זו אינה הודעה שקרית בנתון הצר שאליו התייחסה - תחזית הצמיחה בדו"ח באמת עומדת על 3% - אבל היא שקרית במהותה. היא הצבעה על אמת חלקית, מנותקת מכל הקשר, כדי ליצור תמונה מעוותת של המציאות. הרי ההתייחסות של כלכלני מודי'ס לתחזית הצמיחה היתה הפוכה לגמרי: "נכון לעכשיו אנו צופים צמיחה של 3% בתמ"ג גם השנה וגם בשנה הבאה, אבל התחזית שלנו אינה משלבת בתוכה את ההשפעה השלילית של תקופה ממושכת של מתחים חברתיים ופוליטיים". כלומר, במודי'ס השתמשו בתחזית המוכרת של 3% כדי להזהיר שהיא עלולה לא להישאר לאורך זמן. למה? כי היא לא משקללת את הסיכון המשמעותי ביותר לישראל בימים אלו: החקיקה החד־צדדית, ערעור הדמוקרטיה והמתח החברתי־פוליטי.
יתרה מזו, צריך לזכור שהשוואה פשוטה של שיעור הצמיחה של ישראל מול יתר מדינות ה־OECD היא השוואה מטעה. ישראל נהנית מריבוי טבעי גבוה בהרבה מזה שקיים במדינות המפותחות. אוכלוסייתה גדלה בכ־2% בשנה, לעומת ממוצע של 0.37% במדינות הארגון. המשמעות היא שצמיחה של 3% בכלכלת ישראל משקפת צמיחה לנפש של 1% בלבד. וההטעיה של ראש הממשלה ושר האוצר לא נגמרת כאן. אותה צמיחה חזויה של 3% ב־2023, כפי שמסבירים הכלכלנים וכפי שנכתב בכל דו"ח, מוסברת בעיקר ב"אפקט קצה" של הצמיחה המהירה של 2022-2021. התוצר הישראלי זינק ריאלית באותן שנים ב־15.6%. כלכלת ישראל היא כמו רכבת שצברה תאוצה גדולה ולפתע השביתו את הקטר שלה. היא תמשיך לדהור קדימה עוד כמה קילומטרים טובים עד שתיעצר. "הביצועים הכלכליים המרשימים של ישראל נמשכו ב־2022. הפעילות הכלכלית צפויה להאט ב־2023, ולאחר מכן להתכנס לקראת הרמה הפוטנציאלית שלה", כתבו כלכלני קרן המטבע בפתח הדו"ח השנתי הקשה שלהם. כלומר, גם הצמיחה של 2023, הזעומה ממילא, אינה תולדה של המדיניות של הצמד נתניהו־סמוטריץ'.


3. אחרי שנתניהו הנחית את הפופוליזם כדי לשבש את הפוליטיקה הישראלית, כעת הוא מזרים אותו, בשיתוף שר האוצר, הישר ללב הכלכלה הישראלית. משרד האוצר, החלקה הממשלתית רבת ההשפעה, שבאופן עקבי נשענה על פקידות מקצועית וקיבלה החלטות על בסיס נתוני אמת ותחזיות רציונליות, מזדהמת כעת בכוונת מכוון.
פרופ' דני רודריק, כלכלן יהודי־טורקי מאוניברסיטת הרווארד, המכהן גם כנשיא איגוד הבינלאומי של הכלכלנים, הוא מהמומחים הגדולים בעולם לפופוליזם. בשל מוצאו הוא מכיר מקרוב את מסלולו הפוליטי של נשיא טורקיה ארדואן. לפני כחצי שנה, כמה שבועות אחרי ששר המשפטים יריב לוין שרטט את המסלול להפיכה המשטרית, נאם רודריק בפני פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה ותיאר את הפופוליזם האוטוריטרי של ארודאן, שהוביל את טורקיה לקטסטרופה כלכלית.
אחרי שנתניהו הנחית את הפופוליזם כדי לשבש את הפוליטיקה, כעת הוא מזרים אותו, בשיתוף שר האוצר, הישר ללב הכלכלה הישראלית, לדרג המקצועי במשרד האוצר
רודריק הסביר כיצד מתרחש התהליך שמוביל לשלטון אוטוריטרי. לפי רודריק, הצעד הראשון והחשוב ביותר בספר של הפופוליזם האוטוריטרי הוא השתלטות עוינת על שני מוסדות חיוניים: מערכת המשפט והעיתונות. במקרה הישראלי אנחנו מדברים על חוקי לוין, ערוץ 14 והשופרות באולפנים. השלב השני, לדבריו, הוא סימון מתנגדי המשטר כ"אויב העם" וכינויים בשמות גנאי. "אנרכיסטים", למשל, החליף בחצי השנה האחרונה את ה"סמול" הישן והטוב. בשלב השלישי, הסביר רודריק, מתחילה הפצה של מציאות אלטרנטיבית, תוך שליטה מוחלטת על הנרטיבים. מצער ככל שזה יישמע, זה השלב שבו נמצאים כרגע נתניהו וסמוטריץ', ושבו לכודה מדינת ישראל.
רודריק מציין שהפופוליזם האוטוריטרי בטורקיה, הונגריה, פולין וברוסיה, מגיע עם מה שהוא מכנה "פופוליזם מאקרו־כלכלי". זו מדיניות שמחלקת את המוצרים הציבוריים והפרטיים ל"בייס" הפוליטי של המנהיג הפופוליסט, כשכמות המוצרים המחולקים היא בסופו של דבר גדולה יותר מהיכולות האמיתיות של הכלכלה.
4. השאלה החשובה כעת היא איך אותם מנהיגים פופוליסטים אוטוריטריים מייצרים מציאות כלכלית אלטרנטיבית, ואיך ניתן לעצור אותם. רודריק מסביר שהמהלך הזה נעשה באמצעות החלשה או השתלטות על סוכנויות ומוסדות שאמונים על נתוני האמת, ובסמכותם לקבל החלטות מאקרו־כלכליות. הכוונה בראש ובראשונה לבנקים מרכזיים עצמאיים כמו בנק ישראל, ולסוכנויות רגולטוריות סטטוטוריות, כמו רשות התחרות או הרשות לניירות ערך. אבל לא רק. על מוסדות זרים כמו קרן המטבע הבינלאומית או סוכנויות הדירוג אומנם אי אפשר להשתלט, אבל אפשר בהחלט לעשות להם דה־לגיטימציה (הציטוטים של סמוטריץ' בתרשים למעלה מספרים בדיוק את הסיפור הזה). מול המתקפה של המנהיגות הפופוליסטית, הפקידות המקצועית נאלצת להחליט אם התיישר עם השלטון או לפרוש (בהנחה שלא פוטרה כבר). הפקידות שתבוא תחתיה כבר לא תהיה נאמנה לחוק ולציבור, אלא תעסוק בייצור המציאות האלטרנטיבית שתשרת את האינטרסים של המנהיג.
במקביל לכל אלה, מסביר רודריק, מתקיים תהליך נוסף, שגם אותו רואים כעת אצל נתניהו וסמוטריץ': השלטון מתחיל לסרב לקבל הצעות והמלצות ממומחים ואנשי מקצוע, כי הוא הרי יודע טוב מכולם ובידיו המשילות. בשלב הזה המנהיג הפופוליסט מתחיל להתכחש למגבלות הכלכלה. אצל ארדואן בטורקיה המקרה הקיצוני הגיע כשקבע כי על מנת להילחם באינפלציה, יש להוריד ריבית. זה מה עשה באוגוסט שעבר, כשהאינפלציה זינקה ל־80% בשנה. על הדרך הוא פיטר שלושה נגידים בתוך שנתיים, כי לא הסכימו לרקוד לצלילי החליל שלו. בנוסף, פוטרו בכירים בלשכה הטורקית לסטטיסטיקה (TUIK), בהם גם המנהל, כי לא הסכימו להציג את האינפלציה האלטרנטיבית שארדואן ביקש להציג.
לא במקרה, הנגיד אמיר ירון לא יזכה לקדנציה שנייה, אף שמוסכם כי מדובר בנגיד טוב בהחלט. הוא עצמאי מדי, הוא לא מוכן לשקר, הוא לא מתקפל והוא נחוש לומר את דעתו. לצערו הרב, ויותר מכך לצערנו, המציאות שהוא מתאר איננה מתאימה לאינטרסים של השלטון, והוא ייאלץ לפרוש.
נכון, ראש הממשלה ושר האוצר זכאים לא להאריך כהונה של נגיד, גם אם היתה מוצלחת. הבעיה היא שבחירת הנגיד הבא תושפע מנכונותו לשקף את המציאות האלטרנטיבית שהשלטון רוצה בה. כישוריו המקצועיים, ככל שיהיו כאלה, יהיו בדרגת חשיבות שנייה בלבד. והמינוי הזה יגיע כשלא תהיה בידי בית המשפט עילת סבירות לתיקון גחמות של שלטון פופוליסטי אוטוריטרי.
התהליך הזה חייב להטריד כל ישראלי, ולא משנה למי הוא הצביע. הפופוליזם האוטוריטרי, מסכם רודריק, גובה מחיר כלכלי כבד. הבעיה היא שהוא עלול להגיע באיחור, אפילו באיחור רב. ההחלטות המנותקות שמתקבלות היום יולידו אינפלציה, פגיעה במטבע, צניחה בהשקעות ופגיעה בחסכונות - אבל אולי רק בעוד כמה חודשים או אפילו שנים. את הניתוק הזה מהמציאות חייבים לעצור עכשיו.