סגור
הוועידה הכלכלית לאומית שירה גרינברג
(צילום: סיני דוד)

הוועידה הלאומית
שירה גרינברג: "הממשלה נוקטת צעדים להרחבת הפערים המגדריים"

הכלכלנית הראשית לשעבר אמרה את הדברים בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי. לדבריה, "אי הוודאות בעקבות הרפורמה המשפטית, הסיכונים הגיאו פוליטיים והשסע בעם מסכנים את כלכלת ישראל באופן משמעותי"

הכלכלנית הראשית לשעבר במשרד האוצר, שירה גרינברג התמקדה בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי בשלושה נושאים: ביטול עילת הסבירות והרפורמה המשפטית, נשים ושוויון מגדרי ושוק העבודה וההשתתפות האוכלוסיות השונות בו.
בפתח דבריה אמרה גרינברג כי "הנתונים הכלכליים של המשק והתחזיות הכלכליות מעידים על פרמיית סיכון עודפת של המשק הישראלי ביחס לעולם. אי הוודאות בעקבות הרפורמה המשפטית, הסיכונים הגיאו פוליטיים והשסע בעם, כל אלה מסכנים את כלכלת ישראל באופן משמעותי. חברות דירוג האשראי כבר התריעו בנושא הפגיעה של הרפורמה בכלכלה והציפייה שלהן היא להסכמה רחבה, אם הדבר לא יקרה עלולות להיות לכך השפעות גם במישור פרופיל האשראי של ישראל".
גרינברג התייחסה גם לקשרים הכלכליים עם ארצות הברית. "הקשרים האלה אסטרטגים וחשובים לכלכלה הישראלית, קריאות הנשיא ביידן צריכות להילקח בחשבון בכובד ראש כמו גם קולות הכלכלנים. הדגש הוא ביצוע של רפורמה כזו שהיא לא בהסכמה רחבה. כל המומחים מצפים ששינויים בנושאים כאלו ייעשו בהסכמה רחבה".
גרינברג התייחסה לענף ההייטק, הקטר של הכלכלה הישראלית שהוא 17% מהתוצר הישראלי. "הירידה בהשקעות בהייטק גבוהה יותר מבעולם, ולגבי הרבעון השני ההשקעות יורדות ונמוכות יותר מהרבעונים המקבילים בשנת 2019 טרום הקורונה. ענף ההייטק הוא ענף נייד ותופעת בריחת המוחות עלולה להתעצם. בריחת מוחות משמעותית בהייטק, אקדמיה ורפואה עלולה להוביל לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית. רק פתרון ארוך טווח ובקונצנזוס יבטיח את היציבות".
"ביטול עילת הסבירות בהתאם לדברי המשנה ליועמ"שית פוגע בעיקרון הפרדת הרשויות, נותן כוח עודף לשרים ולממשלה ולאחר העברתו לא יהיה חסם לפיטורי שומרי סף. זה עלול להוביל לאורך זמן לעליית השחיתות שתוביל לפגיעה בכלכלה. חשיבות העצמאות ומקצועיות אנשי המקצוע הכרחית ליצירת אמון השווקים. שחיתות מובילה להקצאה לא יעילה, לירידה בהשקעות והתדרדרות עקבית בפעילות הכלכלית".
"הרפורמה עתידה להוביל לירידה במדדי הדמוקרטיה ולפגיעה מבנית קשה בכלכלת ישראל. קבלת החלטות בתנאי אי ודאות מצריכה שיקול דעת שמסתמך על נתונים ומחקר ופה יש התעלמות מנתונים ומפגיעה בכלכלה והיא מדאיגה. על מנת לשמור על כלכלה חזקה יש להסיר את איום הרפורמה המשפטית ולהגיע לפתרונות בקונצנזוס, כפי שגם המליצו בקרן המטבע העולמית בדו"ח שלהם על ישראל, שכן רק יצירת ודאות ארוכת טווח בהסכמה רחבה תוביל לשמירה על כלכלת ישראל איתנה".
הנושא השני אליו התייחסה גרינברג הוא נשים ושוויון. "על פי מדד SIGI 2023 ישראל נמצאת במקום האחרון בקרב מדינות ה-OECD. לא כל המשרות פתוחות בפני נשים, אחוז החברות בהן נשים מנהלות בכירות נמוך מהממוצע ולפי המדד הדין לנשים בגירושים והחוקים לזכויות נשים במקומות עבודה מקבלים מקום נמוך יותר בישראל באופן משמועתי ביחס לממוצע. בפער בשכר החציוני בין נשים וגברים אנחנו השניים הגרועים ביותר".
"במקום שנפעל לצמצום הפערים נעשים צעדים להרחבת הפערים והתרחקות ישראל מהמקובל במדינות ה-OECD, יש ירידה דרמטית במספר מנכ"ליות נשים בממשלה, ירידה במכרזים שינוסחו גם בלשון נקבה, העברת הסמכות לדיון במזונות לבתי הדין הרבניים, דרישה להפרדה מגדרית. פערים מגדריים בשוק העבודה פוגעים משמעותית בעבודה וצמצום פערים מוביל לעלייה ולכן יש לעצור את הצעדים שפוגעים בנשים ולפעול לצמצום פערים מגדריים בישראל".
לסיום התייחסה גרינברג לשוק העבודה. "שיעורי ההשתתפות הנמוכים של גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה הם בעיה מאקרו כלכלית במשק ויש לטפל בה כעת. לאור ההסכמים הקואליציוניים הבעיה רק תתעצם. אנו צריכים לדאוג שיהיו תמריצים ליציאה לעבודה ולימודי ליבה במערכת החינוך. השילוב של הגברים החרדים צריך להיעשות ללא פגיעה בנשים וללא דחיקתן משוק העבודה".