שאלות ותשובותמשבר תקרת החוב בארה"ב: על מה המחלוקת - ואיך זה ישפיע על השווקים
שאלות ותשובות
משבר תקרת החוב בארה"ב: על מה המחלוקת - ואיך זה ישפיע על השווקים
בשבועות האחרונים עלתה לכותרות תקרת החוב האמריקאית: מחלוקות בין הדמוקרטים לרפובליקנים מונעות בשלב זה את העלתה ומגדילות את הסיכוי לתרחיש האימים של חדלות פירעון. מהי תקרת החוב, ומה יקרה אם לא יעלו אותה? מדריך "כלכליסט" לדרמה בוושינגטון
תקרת החוב האמריקאית חזרה לכותרות. אותה מגבלה על סכום ההלוואות של הממשל האמריקאי מעוררת בכל כמה שנים סערה, וב-2011 אף הובילה להשבתה זמנית של הממשל. מחלוקות בין הדמוקרטים לרפובליקנים מונעות בשלב זה את העלתה ומגדילות את הסיכוי לתרחיש האימים של חדלות פירעון אמריקאית.
השבוע נפגש נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם ראשי הקונגרס בניסיון לפרוץ את המבוי הסתום בין הצדדים, אך הפגישה הסתיימה רק בהחלטה להמשיך ולהתדיין. עוד לפני כן הזהירה שרת האוצר ג'נט ילן כי אם לא תושג הסכמה ייגמר לממשל הכסף בתוך שבועות ספורים. בריאיון שהעניקה בתחילת השבוע היא הזהירה מהשלכות "קטסטרופליות" בשל כך, בראשן כאמור חדלות פירעון אמריקאית על החובות שלה.
אך מהי בעצם תקרת החוב שיוצרת כל כך הרבה מחלוקות, ומהן אותן השלכות קטסטרופליות שילן מזהירה מפניהן? לקראת הדרמה הצפויה בוושינגטון, הכנו מדריך קצר.
מהי תקרת החוב?
תקרת החוב מייצגת את הסכום המקסימלי שהממשל יכול ללוות כדי לשלם את החשבונות שלו. הכסף הזה מיועד בין השאר למשכורות של עובדי הממשל ושל אנשי הצבא, לתשלומי ביטוח לאומי וביטוח בריאות וכן לתשלום ריבית על החוב הלאומי.
הקונגרס הציג לראשונה את תקרת החוב ב-1917, ומטרתה הייתה לאפשר לממשל להנפיק אג"ח בלי להזדקק בכל פעם מחדש לאישור המחוקקים לכך. בכל כמה שנים מאשרים בקונגרס העלאה של התקרה כדי לאפשר לממשל להמשיך וללוות כספים, כך שבשבעת העשורים האחרונים הועלתה תקרת החוב 78 פעמים. התקרה עומדת כיום על 31.4 טריליון דולר והיא כבר נשברה בינואר, אך אז השתמשו במשרד האוצר ב"צעדים יוצאי דופן" כדי לספק לממשל עוד כסף עד למציאת פתרון ארוך טווח.
מה יקרה אם לא יעלו את תקרת החוב?
זה משהו שלא קרה עוד אף פעם ולכן ההשלכות המדויקות לא ברורות לגמרי, אך אין ספק שזה יגרום כלכלי חמור. שרת האוצר ג'נט ילן הזהירה החודש כי אם תקרת החוב לא תועלה ייגמר לממשל הכסף כבר בתחילת יוני. היא אף הזהירה מהשלכות הרות אסון לכלכלה.
בעיקרון הממשל לא יוכל יותר לשלם משכורות לעובדי ציבור ולאנשי הצבא, וגם לא לשלם פנסיות. תשלומים נוספים שיוקפאו יהיו לביטוחי הבריאות הממשלתיים. פארקים לאומיים ושירותים ממשלתיים נוספים ייסגרו, בעוד ארגונים הנסמכים על מימון ממשלתי, כמו ארגוני צדקה, ימצאו את עצמם בסכנת סגירה. אפילו תחזיות מזג האוויר יושפעו, מכיוון שהן לרוב מתבססות על נתונים שמעביר שירות מזג האוויר הארצי שבמימון הממשל.
מה ההשלכות של חדלות פירעון אמריקאית?
אם לממשל לא יהיה כסף לשלם ריבית על האג"ח הממשלתיות פירוש הדבר כי המדינה תוכרז כחדלת פירעון. הכרזה כזו תטלטל את המערכות הפיננסיות ברחבי העולם, שבהן סוחרים בכל יום באג"ח אמריקאי בשווי מעל 500 מיליארד דולר.
ישנן תחזיות שונות להיקף הנזק שייגרם. כך למשל לפי התחזיות של מודי'ס אנליטיקס, משבר מתמשך יוביל לצניחה של 20% במחירי המניות ולהתכווצות של 4% ויותר בכלכלה, שתתבטא גם באיבוד 7 מיליון משרות. תחזית נוספת פורסמה על ידי פאנל היועצים הכלכליים של הנשיא, ולפיה במקרה של חדלות פירעון קצרת מועד תאבד הכלכלה האמריקאית 500 אלף משרות. חדלות פירעון ממושכת יותר תוביל לירידה של 6% בתמ"ג, לסגירת עשרות אלפי עסקים ולאיבוד של 8.3 מיליון משרות.
באופן כללי חדלות פירעון תוביל לכך שבטווח הארוך המשקיעים עלולים להתייחס לאג"ח האמריקאיות כבעלות סיכון גבוה ובהתאם לדרוש מארה"ב יותר כסף בהלוואת כספים. זה ישפיע על שיעורי הריבית כך שגם משכנתאות או הלוואות לרכישת מכוניות יהפכו יקרות יותר לכולם.
לחדלות פירעון אמריקאית יהיו גם השלכות כלל עולמיות. לפי אחד התרחישים הגרועים ביותר, ארה"ב תיאלץ להפסיק ללוות כספים לגמרי באזור יולי או אוגוסט, דבר שיזעזע את שוקי ההון ברחבי העולם. פירוש הדבר הוא כי המסחר העולמי ייחלש משמעותית, והכלכלה העולמית עלולה להגיע למיתון. חדלות פירעון תוביל גם לירידה חדה בשווי הדולר, ובכך לתנודות חדות בשערי המט"ח ולעליות במחירי הנפט וסחורות נוספות.
מה קרה בפעם הקודמת שלא הסכימו עד הרגע האחרון על העלאת תקרת החוב?
ב-2011 המחלוקות הבין-מפלגתיות בארה"ב שמנעו העלאת תקרת החוב עד לרגע האחרון כמעט הובילו להורדת דירוג האשראי של ארה"ב מרמה של AAA ולצניחה בשוקי המניות. לפי ההערכות, המשבר הזה עלה לארה"ב 1.3 מיליארד דולר לפחות בעלויות הלוואה גבוהות יותר באותה שנה לבדה. ההסכמה בין שני הצדדים הושגה רק 72 שעות לפני שארה"ב הייתה מגיעה לחדלות פירעון, והיא כללה העלאה של תקרת החוב ב-900 מיליארד דולר וקיצוץ בהוצאות הממשל בסכום דומה.
מהן נקודות המחלוקת העיקריות?
הרפובליקנים, ובראשם יו"ר בית הנבחרים קווין מקארתי, מסרבים להעלות את תקרת החוב בלי שיבוצעו קיצוצים נרחבים בתקציב. לפי תפיסתם, העלאת תקרת החוב היא הוכחה לכך שההוצאות הממשלתיות יוצאות משליטה. לעומת זאת הגישה הכללית בקרב הדמוקרטים היא שיש להעלות את תקרת החוב לפי הצורך כדי להבטיח את המשך הפעילות של הממשל.
הרפובליקנים שולטים בבית הנבחרים, ובחודש שעבר העבירו שם הצעת תקציב שכוללת קיצוצים בגובה של 4.8 טריליון דולר, בין השאר באמצעות ביטול הטבות מס להשקעות באנרגיה ירוקה. אולם ההצעה לא צפויה להשיג רוב בסנאט, שכן הוא נשלט על ידי הדמוקרטים. ביידן מצדו מכריז כל העת כי יש להעלות את תקרת החוב בלי תנאים. תוכנית התקציב שלו אמורה לצמצם את הגירעון בקרוב ל-3 טריליון דולר לאורך עשור, זאת בעיקר באמצעות העלאת מסים לעשירים, מהלך שהרפובליקנים מתנגדים לו.
מה הפתרונות האפשריים?
אנליסטים רבים מעריכים כי בסופו של דבר יוסכם על הארכה קצרת טווח של תקרת החוב, וזאת כדי להעניק לקונגרס יותר זמן להגיע להסכם ארוך טווח. אפשרויות נוספות שהועלו הן שהנשיא יכריז שתשלום החובות מתחייב על פי החוק, ובהתאם יפעיל את התיקון ה-14 לחוקה, שיאפשר להמשיך ולהנפיק אג"ח חדשות שיאפשרו תשלום ביטוח לאומי וכן תשלומים למחזיקי האג"ח, משכורות לעובדי ממשל ותשלומים נוספים בלי להזדקק לאישור הקונגרס. עם זאת כלכלנים ומשפטנים חלוקים בדעתם בשאלה אם מהלך מסוג זה הוא חוקי, ולפיכך הוא קרוב לוודאי יוביל למאבקים משפטיים ארוכים שיטלטלו את שוקי ההון.
