דעהההפגנה הערב תהיה מאבק על זהות המדינה: יהודית מול דמוקרטית
דעה
ההפגנה הערב תהיה מאבק על זהות המדינה: יהודית מול דמוקרטית
המסות הגדולות בעד ההפיכה המשטרית מגיעות מהמתנחלים ומהחרדים. אותן קבוצות הן גם הרוב בקואליציית נתניהו שמבקש להשליט כאן מדינת הלכה ולחסל את בג"ץ ואת הדמוקרטיה
1. בהפגנת הימין הגדולה שתתקיים הערב בירושלים בעד ההפיכה המשטרית ישתתפו מספר קבוצות מובחנות. הציפייה למסות הגדולות היא מקבוצת המתנחלים ומקבוצת החרדים. שני ציבורים אלה אמורים לספק את הנוכחות המאופיינת הגדולה ביותר. וזה יחדד את אופייה ה"יהודי" של ההפגנה כמו גם את הדרישה לשינוי צביונה של מדינת ישראל למדינה יהודית שתכריע את הממד הדמוקרטי שבה. כאשר מאפיינים את הקהלים בהפגנות בעד ונגד ההפיכה המשטרית אין מנוס מהמסקנה שבקפלן מפגינים בעד הדמוקרטיה והערב מול הכנסת בירושלים יפגינו בעד היהדות. ההפגנה הערב מסייעת להסיר את המסכות – המאבק הוא על זהותה של מדינת ישראל.
שר המשפטים יריב לוין וראש ועדת חוקה שמחה רוטמן צפויים לנאום הערב ולשים את בג"ץ במרכז האירוע. בג"ץ מפריע הן למתנחלים והן לחרדים לממש את תאוותיהם – בביקורתו על מאחזים לא חוקיים ועל תקציבים לא-שוויוניים - ולכן יש לחסלו. רעיון מדינת ההלכה יוצנע, אבל אין ספק שהמפגינים הערב נושאים אליה את עיניהם: לסלק מכאן את הכפירה האוניברסלית שגלומה ברעיון הדמוקרטי הגלובלי, ולהתקדם לכיוון מדינת ההלכה. 32 מנדטים, חצי מהקואליציה הנוכחית תומכים ישירות ברעיון הזה - הציונות הדתית של סמוטריץ', עוצמה יהודית של בן גביר, ש"ס ויהדות התורה. גם בליכוד יש מספר חברי כנסת שזורמים עם הרעיון הזה. המתמטיקה לפיכך פשוטה ובהירה: למעלה ממחצית הקואליציה תומכת, בעוצמה כזו או אחרת, במדינת הלכה.
2. על רקע הקריאות להותיר את המחאה הנוכחית מחוץ לצבא, משווה פרופ' מני מאוטנר במאמר מבריק בין הסרבנות האזרחית משמאל ומימין. שתיהן נולדו על רקע תוצאותיה של מלחמת ששת הימים. בשמאל היא ממוקדת בסירוב ליטול חלק בפעולות הצבא בלבנון ובשטחים. בימין, כותב מאוטנר, שהמסורת של אי ציות אזרחית וסרבנות מצפון "היו נרחבים ועוצמתיים בהרבה מאלו של השמאל, ולא אחת הם גלשו לאלימות כלפי הצבא והמשטרה". מאוטנר מנתח את הדוגמאות הרבות ומסכם שסרבנות השמאל, זו המוכרת וזו שעלולה לצמוח מהמחאה הנוכחית "נעשו וייעשו בגדרו של המשפט הדמוקרטי-ליברלי של המדינה. בניגוד לכך, סרבנות הימין נעשתה תמיד בשם ההלכה, היינו בשמם של תכנים נורמטיביים שאינם חלק מהמשפט הישראלי, והם קיימים מחוצה לו".
3. וזה מצטרף לחידוד התהום שנפערת בין חלקי החברה הישראלית, תהום שהתחדדה בתוצאות הבחירות ומשתקפת גם במחאה ובהפגנות. ההפגנה הערב היא בעד ההפיכה המשטרית והפעם הכותרת הזו מדוייקת להפליא – לא "רפורמה" משפטית אלא הפיכה משטרית שנועדה להשליט את היהדות על המרחב הישראלי. הפיכה שנועדה לחסל את עצמאות המשפט שנתפס כעוגן הדמוקרטי החשוב ביותר לבלימת התכנים והנורמות שיקבעו את העליונות היהודית. כמו הצעת החוק שמקדמת לאחרונה עוצמה יהודית של בן גביר שנועדה להשליט את חוק הלאום, חוק העליונות היהודית, על עיצוב המדיניות, החקיקה ופעולות הממשלה. בניגוד לפרשנות (הדי מאולצת יש להודות) שנתן בג"ץ שהכשיר את החוק כמתיישב עם הדמוקרטיה הישראלית.
במאמר שכתבתי לפני הבחירות האחרונות, אפיינה הכותרת את ההתמודדות כ"יהודים נגד ישראלים". הכותרת חטאה אמנם ליהודים דתיים רבים מהזן של חילי טרופר שניצבים לצדה של הדמוקרטיה, אבל הדת היהודית כפי שהיא מיוצגת בקואליציה ובממשלה היא זו שמתעבת את הדמוקרטיה ומאיימת עליה. היא משתלבת גם באותה אבחנה מיתולוגית של הקמפיינר של נתניהו ארתור פינקלשטיין לפיה יהודים זה ימין וישראלים זה שמאל.
המטרה המרכזית של המחאה, כפי שהשתקף בראיון החג עם שקמה ברסלר היא להמיר את קו השסע בחברה הישראלית. לא עוד שמאל-ימין, יהודי-ישראלי, יהודי-דמוקרטי, אלא דמוקרטיה-דיקטטורה – קו שסע שאמור ללכד את רובו הגדול של עם ישראל סביב הרעיון הדמוקרטי. המכשול הגדול בדרך לשרטוט הקו הזה הוא הלחץ של יהדות הקואליציה לכיוון מדינת הלכה. גם מבלי להצהיר על היעד הזה בהפגנה הערב, אין ספק שזו המטרה של יהודי הקואליציה בהובלת הציניקן החילוני יריב לוין שכמו קאטו הרומאי שסיים כל נאום במלים "ומלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו", מסיים לוין כל נאום בהרס בג"ץ במקום קרתגו. ומקאטו ללאונרד כהן: First we take bagatz, then we take democracy
