המטרו בפנים, רכבת הקליע בחוץ: משרדי התחבורה והאוצר הגיעו לסיכום תקציבי
המטרו בפנים, רכבת הקליע בחוץ: משרדי התחבורה והאוצר הגיעו לסיכום תקציבי
במסגרת סיכום התקציב נקבע המשך קידום פרויקט המטרו וכן כי רשות המטרו תישאר עצמאית - מינויים ידרשו את אישור האוצר. בסיכום לא מצוין האם מס הגודש בגוש דן יבוטל ואין זכר לרכבת הקליע שהובטחה בבחירות. חלק ניכר מהתקציב יושקע בתשתיות במזרח ירושלים ויהודה ושומרון
משרד התחבורה ומשרד האוצר הצליחו להגיע לסיכום תקציבי, וזאת לאחר עיכוב של חודשיים בו שני המשרדים לא הגיעו להסכמות על אף אישור התקציב בממשלה בפברואר.
במסגרת סיכום התקציב, נקבע כי משרד התחבורה ימשיך לקדם את פרויקט הרכבת התחתית בגוש דן (המטרו) וזאת למרות אמירותיה של רגב שטענה כי הפרויקט לא יקודם כל עוד לא יהיה חיבור מסילתי בין הפריפריה למרכז. כמו כן הוחלט כי רשות המטרו תישאר עצמאית מהמשרד וכי מינויים והחלטות ברשות יבוצעו בהסכמה עם האוצר. בסיכום התקציבי לא מצוין האם מס הגודש בגוש דן יבוטל, אך מצוין כי במידה ויבוטל הדבר ישפיע לרעה על תקציב המשרד בהתאם להתחייבויות קודמות.
אחת ההבטחות המרכזיות של הממשלה הנוכחית, שקודמה ושווקה גם על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם על ידי שרת התחבורה רגב הוא הקמה של "רכבת קליע" מקריית שמונה עד אילת. בתקציב הנוכחי אין זכר למילה "רכבת קליע", אך הוחלט להמשיך ולתקצב את תכנון מסילות הרכבת לאילת ולקריית שמונה ב-200 מיליון שקל לשנים 2023 ו-2024. במסגרת התקציב יצטרך משרד התחבורה להציג עבודת מטה מקיפה שתציג את התועלות החברתיות והתחבורתיות ובדיקת כדאיות כלכלית. יש לציין שקידום מסילות רכבת לקריית שמונה ואילת צפויה לעלות עשרות מיליארדי שקלים. בחינת היתכנות של תוכנית "השאטל הימי" שרגב ביקשה לקדם תוקצבה ב-7.5 מיליון שקל בלבד.
הסיכום התקציבי כולל בתוכו את תוכנית החומש של חברת נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר) שעומדת על סכום של כ-26.1 מיליארד שקל לשנים 2023-2027, כאשר מיליארד שקל מהסכום יוסטו מתוך תקציב שיועד לנת"צים עירוניים. כמו כן, יוקצה לחברת נתיבי ישראל סכום של כ-1.5 מדי שנה לטובת אחזקת כבישים, ופרויקט כביש 6 צפון יתוקצב גם הוא בסכום כולל של 3 מיליארד שקל. חצי מיליארד שקל בשנה יוקצו לטובת התוכנית האסטרטגית שחברת נתיבי איילון מקדם ביישובים ערביים.
חלק ניכר מתקציב המשרד יושקע בתשתיות תחבורה במזרח ירושלים ויהודה ושומרון. 160 מיליון ייתווספו לבסיס התקציב לטובת שדרוג כבישי יהודה ושומרון. כמו כן, יתוקצבו בנוסף הפרויקטים הבאים: יוקם מחלף עיסאוויה ב-156 מיליון שקל, 80 מיליון שקל יוקצו לטובת קידום כביש הטבעת המזרחי בירושלים, חצי מיליארד שקל יוקצו להרחבת הדרך בין צומת אריאל לצומת תפוח, 300 מיליון שקל לטובת כביש חדש בין מגרון לקלנדיה, 150 מיליון שקל לטובת כביש באלפי מנשה, 200 מיליון שקל יושקעו בכביש 5066 לטובת עקיפת הכפר פונדוק, כ-2 מיליארד שקל לטובת שדרוג כביש 60 חוצה יהודה ושומרון ו-366 מיליון שקל לטובת הרחבת דרך הגישה להתנחלות בית אל.
בכל הקשור לתקציב התחבורה הציבורית, 660 מיליון שקל לשנתיים יתווספו לבסיס התקציב של רשות התחבורה הציבורית, כאשר סכום זה אמור להיות מיועד גם לטובת שיפור שכר הנהגים ותנאיהם וגם לטובת ההנחות בתעריפי התחבורה הציבורית שהשרה רגב דרשה. סכום זה יאפשר לרגב לבצע רק חלק קטן מהתוכנית שאותה כינתה "צדק תחבורתי" שהסכום שהצריכה עמד על 740 מיליון שקל בשנה. ההערכה היא שרק שיפור שכר הנהגים יצריך תקציב של כ-300 מיליון שקל בשנה, והמשמעות היא שרפורמת רגב זכתה לתוספת תקציבית של כ-60 מיליון שקל בשנה בלבד. עם זאת, ייתכן כי רגב תתקצב את הרפורמה על חשבון תוספות שירות ותדירות הנסיעות, כפי שפורסם ב"כלכליסט".
תקצוב נוסף יגיע לטובת הטמעת לחצני מצוקה לנהגי אוטובוסים, ומתוכנן שינוי חקיקה שיגדיר נהגי אוטובוס ופקחים כעובדי ציבור כדי להחמיר את הענישה נגד אלימות מולם. במסגרת ההסכמות, משרד התחבורה מתחייב לתמוך ולקדם חקיקה שתגדיל את סמכויות האכיפה של פקחי התחבורה הציבורית ולממן קמפיין שיווקי נגד נסיעה ללא תיקוף. כמו כן, יקודם מנגנון רגולטורי שיאיץ את הליך הכשרת נהגי האוטובוס כדי להקל על המחסור החמור בענף.
משרד התחבורה התחייב לתמוך בחלק מיוזמות האוצר שמופיעות החוק ההסדרים, וביניהן חוק התשתיות הלאומיות שכולל בתוכו הקמת מטה תשתיות במשרד האוצר, את היוזמה לפצל את חברת נת"ע לשתי חברות כאשר האחת תהיה אחראית על הקמת פרויקטי רכבת קלה והרכבת התחתית והשנייה תהיה אחראית על תפעול ושירות, את הרפורמה שתאפשר לפקחי משרד התחבורה לאכוף נסיעה לא כחוק בנת"צים ואת רפורמת החלפים שמקדם האוצר.
תוכנית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים למאבק בתאונות בשיטת ה"אשכולות" תתוקצב בכ-120 מיליון שקל בשנה, וזאת לצד תקציב של 80 מיליון שקל בשנה לסל בטיחות. כמו כן, יועבר תקציב לטובת "מיתון תנועה" ב-60 מיליון שקל לשנה שאמור להפוך רחובות מסוכנים לידידותיים יותר להולכי רגל – אף תקציב זה יגיע על חשבון תקצוב לשבילי אופניים.
עו״ד יניב יעקב, מנכ״ל עמותת אור ירוק: ״הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לא כוללת אישור תכנית לאומית למלחמה בקטל בדרכים. כל עוד שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לא תאשר את התכנית הלאומית לבטיחות בדרכים שתוביל לחסכון של 50% במספר ההרוגים בחמש השנים הקרובות, מדינת ישראל תמשיך להשתרך מאחורי מדינות אירופה בצמצום ההרוגים וכולנו נמשיך לשלם את המחיר היקר. על שולחנה של השרה מונחת תכנית לצמצום תאונות הדרכים שהכין הרלב״ד, הגוף המקצועי של המשרד. כל אישור תקציב ללא העברת כסף למימוש התכנית יוביל להנצחת המצב כיום אשר גורם צער, סבל וכאב לכ-350 משפחות שכולות בכל שנה. שיפור התחבורה הציבורית, צמצום עומסים ושירות לאזרח הן פעולות חשובות אבל חשוב יותר להציל חיי אדם. אזרחי ישראל דורשים לשפר את הבטיחות בדרכים. למדינת ישראל מגיעה תכנית לאומית לבטיחות בדרכים״.
