קובי ריכטר משחזר את הדרך מלימודים כילד בקיבוץ לאימפריה שהקים עם רעייתו
ד"ר קובי ריכטר גילה כבר בגיל צעיר שהשילוב של שימוש במוח ובידיים בדרכים יצירתיות הוא זה שמתאים לו. למה עזב בשיא הצמיחה את החברה שייסד עם אחיו ומה ריגש אותו בהצלחה של מדינול שהקים עם רעייתו יהודית?
השבוע בפודקאסט The Human Founder:
ד"ר קובי ריכטר, יזם ומשקיע, CTO במדינול, זוכר את הקיבוץ בו גדל כחממה מעצימה ומספר שהידע המשמעותי שצבר מגיל צעיר מאוד, כשעבד בקיבוץ כמסגר, רתך ומכונאי, עיצב את מי שהוא היום.
חלק נוסף בחינוך הקיבוצי שעיצב אותו היה הלמידה אצל מורה יוצא דופן לביולוגיה וכימיה, שבכתה י' החליט שקובי לא יהיה יותר במבחנים כי הוא כבר יודע שהוא יקבל מאה והאחרים יעתיקו ממנו - ובמקום זה הוא החליט לתת לו לעשות עבודת מחקר: "לקחת רקב של קליפות תפוזים ולבודד ממנו בקטריות, להכליא אותן עד שאגיע לזנים טהורים, ומזה להסיק אחורה מה היה הגנוטיפ של הבקטריות שהיו שם. הדרך שבה למדתי יצרה אצלי את התשוקה למדעי החיים והביאה אותי למקום שבו אני נמצא היום".
שני אלה ביחד נתנו לו את ההזדמנות כבר בצעירותו להשתמש במוח ובידיים בדרכים יצירתיות, ובעיקר גם את ההזדמנות לחלום על עתיד שאפתני.
לקראת גיל 40, אחרי המון שנים באקדמיה כחוקר עם PhD בארץ ובחו"ל, לצד ניהול ופיקוד בחיל האוויר, קובי מצא את התמהיל המדויק לו בדרך המקצועית.
במקור התכנית שלו היתה להגיע להיות מפקד חיל האוויר ולכן הוא המשיך להתקדם בתפקידים עוד בזמן שהקים את אורבוט. הוא עבד על הפיתוח שלה בלילות ובשבתות בשנים הראשונות תוך כדי השירות שלו כרמ"ח אמל"ח, ואז זה היכה בו - "הצירוף של דבר שהוא גם אתגר רעיוני ביחד עם עשייה יומיומית הוא מה שמתאים לי. הסטארט-אפ נהיה החלום החדש".
החיבור של שני הצדדים האלה ביחד - העבודה עם ה"ראש" המדעי וה"ידיים" של המסגר, נתנה מקום לאופי ולמהות שלו באופן שלא היה לו לפני כן.
כששאלתי את קובי על החוויה שלו בעבודה לצד אשתו יהודית במדינול, הוא שיתף שכמו לכל דבר, יש לזה יתרונות וחסרונות. היתרון המרכזי טמון בכך שיש להם מטרות משותפות 24/7 - הם מסתכלים אל עבר אותו כוכב הצפון ואין ניגודים בצרכים שלהם בקריירה מול הבית, שלא כמו זוגות שיש להם קריירות נפרדות.
מצד שני, יש פוטנציאל להרבה מתחים במערכת יחסים בגלל האישיות האסרטיבית של שניהם, וכשיש מתחים - אין זמן מנוחה ו"התקררות" מהאדם השני, כי החיים שלהם משולבים מכל הבחינות.
במקרה שלהם, אחרי 29 שנים בהן הם עובדים ביחד ואפילו חולקים את אותו חדר עבודה, אפשר לומר שהיתרונות עלו על החסרונות. לרוב הדינמיקה שלהם נשענת על כך שקובי מעלה את הסיכונים והסיכויים בחברה לקצה גבול היכולת, ויהודית מורידה את הסיכונים ומאזנת אותו שלא ייפול מהקיצון.
בשיחה בפודקאסט The Human Founder הוא מספר על החלטה לעזוב את אורבוט, אותה הקים עם אחיו, דווקא בשיא הצמיחה שלה, הקמת מדינול והתקופה המרגשת שהגיעה בעקבות קבלת האישור מה-FDA לסטנט שהם פיתחו בחברה - קפיץ מתכת המושתל בכלי דם לתמיכה בהם. הסטנט התחיל להימכר בקצב של 1.5 מיליון דולר ביום, אבל קובי מסביר "זה לא הכסף שמתחיל לזרום בכמות יותר גדולה, אלא האימפקט - האישור שמה שעשית אכן ענה על הצורך שלשמו פיתחת אותו. זאת הרגשת סיפוק שאני לא זוכר בכזאת עוצמה לפני כן. בתוך שבוע אתה עוזר לחיים של 3,000 אנשים, ויותר מזה - 3,000 משפחות".
גלי בלוך לירן היא מייסדת ומנכ"לית The Human Founder; מאמנת בכירים ויועצת לסטארטאפים וקרנות הון סיכון; מרצה ליזמות באוניברסיטת רייכמן; יוצרת ומנחת הפודקאסט The Human Founder; סופרת.