פרשנותרגב הביאה לשיתוק משרד התחבורה בחודשיים וחצי
פרשנות
רגב הביאה לשיתוק משרד התחבורה בחודשיים וחצי
העזיבות במשרד התחבורה ממשיכות להגיע, בהתאם למדיניות "באנו למשול" של מירי רגב. מלחמתה באנשי המקצוע במשרדה היא בעוכרי הציבור: בלי שדרת פיקוד מתפקדת, אי אפשר לקדם מדיניות
אין רגע דל במשרד התחבורה. מאז נכנסה מירי רגב לתפקידה החדש־ישן במשרד, עזבו או הועזבו חמישה עובדים בכירים במשרד וזרועותיו — ממוצע של עזיבה של בכיר בכל שבועיים. במקביל לעזיבת הבכירים, המשרד לא הצליח להגיע לסיכום תקציבי למול האוצר, והשרה משקיעה את מרבית מרצה בפגישות עם ראשי רשויות.
השבוע מי שהצטרף לסטטיסטיקה העגומה הוא ראש מינהל התשתיות שי קדם, שהיה אחראי על היבטי התכנון והביצוע כלל תשתיות התחבורה בישראל, ועל פרויקטים בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים. בניגוד לעובדים בכירים אחרים שנטשו את המשרד לאחר כניסת השרה, קדם לא רצה לעזוב את משרד התחבורה או להיפרד ממשרתו. הוא מונה לתפקיד ביולי האחרון, ותקופת הניסיון שלו הייתה אמורה להסתיים בינואר. אז נכנסה רגב למשרד, והיא האריכה לו את תקופת הניסיון עד מרץ. שבוע לפני שזו הסתיימה שוב, הוא פוטר.
בכך קדם מצטרף למנכ"ל רשות שדות התעופה חגי טופולנסקי ויועמ"שית רשות המטרו יערה למברגר שהוחלט שיסיימו את תפקידם בחודש שעבר בגיבוי השרה רגב; ולמנהל רשות התחבורה הציבורית הארצית רן שדמי ומנהל אגף בכיר רכבות אליאס מטר שהודיעו כי הם עוזבים את המשרד, בין השאר בגלל המדיניות וההתנהלות של השרה רגב.
רגב כמובן לא מזילה דמעה על העזיבות הללו, ומבחינתה מדובר במימוש אג'נדת "פקידים הם רק פקידים, באנו למשול". אך במובן מסוים היא יורה לעצמה ברגל, כי היכולת שלה לקדם פרויקטים כלשהם במצב שבו אין שדרה מקצועית מתפקדת במשרד נפגעת אנושות. יש להזכיר כי במקביל לעזיבות, המשרד מתנהל עם ממלא מקום מנכ"ל (אבנר פלור) וממלא מקום משנה למנכ"ל (משה בן זקן), ולשניהם אין ניסיון בניהול פרויקטי תשתית, ניהול תחבורה ציבורית או ניהול תקציבי ענק.
במצב הנוכחי, רגב לא תוכל לקדם ביעילות את המדיניות שעליה היא הצהירה מפני שפשוט אין לה מי שיעשה את זה, ויוזמות כמו תכנון מסילות הרכבת לקריית שמונה או אילת, הרחבת כבישים, שאטלים ימיים או "רכבת על גלגלים" יעוכבו.
חוסר המקצועיות של הנהלת המשרד הנוכחית, יחד עם הדרת והעזבת הדרג המקצועי, הובילה לכך שהמשרד עוד לא הגיע לסיכום תקציבי עם משרד האוצר, מה שמוביל לכך שבשלב זה המשרד בכלל לא יודע אילו תוכניות הוא יכול לקדם ואיזה לא.
משרד התחבורה והאוצר גם מנהלים בימים אלו משא ומתן על תוכנית החומש של נתיבי ישראל, תוכנית של מיליארדי שקלים שפרטיה עדיין לא סגורים. גורמים הבקיאים במשא ומתן בין משרד התחבורה לבין האוצר מתארים כי השיחות לא מובילות לשום מקום, וחלק ניכר מהן עוסק בחלוקה מחודשת של פרויקטי תשתית בין חברות התשתית הממשלתיות השונות, באופן שמזכיר את ההתנהלות הבעייתית של רגב סביב פרויקט המסילה הרביעית בקדנציה הקודמת שלה, פרויקט דגל של משרד התחבורה שהועבר כמו סחורה בין חברת נתיבי ישראל לרכבת ישראל.
בכללי, רגב מרבה להתייעץ עם בכירי נתיבי ישראל, חברה שמובלת על ידי איש הליכוד יגאל עמדי שמונה לתפקיד על ידי רגב לפני כשנתיים, ואלו "מחליפים" במידה מסוימת את הדרג המקצועי במשרד. הדיונים שכן כוללים את אנשי המקצוע שאינם נחשבים לאנשי אמונה של רגב, מתנהלים בצורה "חשדנית" ו"קונספירטיבית" — כך לפי חלק מהמשתתפים בהם. בין השאר, המשתתפים נדרשים להשאיר את מכשירי הטלפון שלהם מחוץ לחדר, כנראה מחשש להקלטות והדלפות.
גורמים בממשלה שבקיאים בנעשה במשרד התחבורה טוענים כי נדמה שלרגב בכלל לא אכפת מהיעדר הסיכום התקציבי או מאובדן צמרת המשרד, ושזו משקיעה את מרבית מרצה בפגישות עם ראשי רשויות וסיורים ברשויות. היכולת של רגב להשפיע על הנעשה ברשויות המקומיות צומצמה משמעותית, וזאת בגלל ש"תקציב הבזבוזים" של משרד התחבורה לרשויות שעומד על כ־400 מיליון שקל הועבר למשרד הפנים במסגרת הסיכומים של הליכוד עם ש"ס.
