למרות המחלוקות: הממשלה אישרה את התקציב - ותידרש לבצע קיצוץ רוחבי של 3%
למרות המחלוקות: הממשלה אישרה את התקציב - ותידרש לבצע קיצוץ רוחבי של 3%
תקציב המדינה יכלול חינוך חינם בגילאים שנתיים עד שלוש, בעלות המוערכת ב-6 מיליארד שקל בשנה; בן גביר יקבל תוספת של 9 מיליארד שקל מתוך ה-14 מיליארד שביקש; לפי הערכות של גורמים ממשלתיים, עלות ההסכמים הקואליציוניים עומדת על 8-10 מיליארד שקל, לכלכליסט נודע כי שיעור הקיצוץ הרוחבי יעמוד על 3%
הממשלה אישרה בצהריים את תקציב המדינה לשנים 2023-4 וחוק ההסדרים - למרות המחלוקות שהביאו להפסקת הישיבה הלילית ב-04:00. הישיבה התחדשה בסביבות השעה 12:30, וכעבור כשעה אישרה הממשלה את התקציב. מהישיבה נעדר שר התיירות חיים כץ עקב כוונת האוצר לבטל את הפטור ממע"מ לתיירים.
לשכת ראש הממשלה הודיעה כי תקציב המדינה יכלול חינוך חינם בגילאים שנתיים עד שלוש, בעלות המוערכת ב-6 מיליארד שקל בשנה.
לפי הערכות של גורמים ממשלתיים, עלות ההסכמים הקואליציוניים עומדת על 8-10 מיליארד שקל.
הסיכומים שנעשו בשעות האחרונות עם השרים, הכוללים תוספות של מיליארדי שקלים לעומת המסגרת שתוכננה, נעשו בניגוד לדעתם של בכירי משרד האוצר. לכלכליסט נודע כי כתוצאה מכך יונהג קיצוץ רוחבי של 3% על מנת לא להגדיל את הגירעון.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תמך בסופו של דבר בתקציב, לאחר שסוכם עימו כי תקציב משרדו בשנתיים הקרובות יעמוד על 9 מיליארד שקל לשנים 2023-4 לעומת 14 מיליארד שקל שסוכמו בהסכמים הקואליציונים. התוספת תאפשר להתחיל להקים את המשמר הלאומי, לגייס אלפי שוטרים, יותר מ-1,200 סוהרים ומאות לוחמי אש ולהעלות את משכורות השוטרים בשנה הקרובה בסכום של 400 מיליון שקל ו-100 מיליון שקל מענקים. בנוסף, יוקצו 150 מיליון שקל להעלאת שכר הסוהרים.
בישיבת הממשלה הלילית ומחוצה לה התגלעו מחלוקות קשות בין שרים רבים, בהם שרת התחבורה מירי רגב, לבין משרד האוצר באשר לגובה התקציב. גם במשרד הבריאות זעמו על הכוונה לקצץ 5 מיליארד שקל. שלושה שרים החרימו את ישיבת הממשלה הלילית במחאה על אי היענות משרד האוצר לדרישותיהם: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שר התיירות כץ והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן.
במהלך הישיבה הלילית דרש שר החינוך יואב קיש להכניס לחוק ההסדרים את "חוק הספרייה הלאומית" שיביא להדחתו של פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן מהמוסד - חוק שבסופו של דבר נכנס לחוק ההסדרים.
בישיבה אתמול התייחסה הכלכלנית הראשית של משרד האוצר, שירה גרינברג, להשפעות ההפיכה המשטרית. לדבריה, "עלול להתחיל כדור שלג בכלכלה ולפגוע בה בצורה קשה". היא אמרה את הדברים בתשובה לשאלת שר הכלכלה ניר ברקת האם האזהרות שראשי ההייטק והכלכלה העלו בפניו על פגיעה אפשרית במשק הישראלי הן נכונות. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, השיב לברקת כי "זה עלול להתחיל ביום אחד ולייצר פגיעה קשה מאוד בכלכלה הישראלית שיהיה קשה מאוד לעצור". עם זאת, הנגיד נמנע מהתייחס לצעדי ההפיכה המשטרית בנאומו הרשמי בישיבה. סביר להניח שעשה זאת מתך תפיסתו שהתבטאויות מעין אלו עשויות לגרום לעצבנות בשווקים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר בתום ההצבעה: "היה אירוע מורכב. עשינו הכל כדי לא לסטות מהמסגרת התקצבית. אני מודה לכל השרים ומבין עד כמה כל אחד מהם היה צריך לוותר על החלומות שלו. אבל הדבר הקריטי הוא לשמור על המסגרות ולא לפרוץ אותן. אין שר שלא קיבל הישגים ובהמשך יקבל עוד. הממשלה הזו תחזיק 4 שנים. יש לנו מספיק זמן לקדם את כל הרצונות. אני מודה לאגף התקציבים ולמחלקה המשפטית בראשות עו"ד אסי מסינג. לא היינו יושבים כאן בלי אסי והלשכה שלו, שלא ישנו כבר חודשים רבים. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית לממשלה. יש ויכוחים וזה בסדר - היועצת, אני אומר לך תודה רשמית".
עוד אמר סמוטריץ': "בתקציב המוצע אנחנו רואים לנגד עינינו את המעמסה הגדולה המונחת על כתפי אזרחי ישראל ועמלנו רבות כדי להיאבק ביוקר המחיה. הגשנו תקציב מרוסן ואחראי ועמדנו במסגרות התקציב כפי שהצבנו לעצמנו, כנדרש בעת הזאת במים הסוערים של הכלכלה העולמית".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "אנו רוצים להראות שהמסורת שיצרנו של כלכלה חופשית עם אחריות פיסקלית ומוניטארית ועצמאות הבנק המרכזי הן היסודות בכל עת ובמיוחד בעת הזו".
הממשלה מבקשת לאשר את התקציב בקריאה הראשונה בכנסת ב-23 במרץ, ואח"כ יחלו הדיונים על חוק התקציב בוועדת הכספים, ועל חוק ההסדרים ביתר הוועדות - לקראת אישורם בקריאה השנייה והשלישית. אם הכנסת לא תאשר את התקציב עד 29 במאי, היא תתפזר וייערכו בחירות.
