חברת S&P במסר לישראל: "החלשת מוסדות מדינה היא סיכון לדירוג"
חברת S&P במסר לישראל: "החלשת מוסדות מדינה היא סיכון לדירוג"
מקסים ריבניקוב, האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל בחברת הדירוג הבינלאומית S&P, צופה כי ההאטה בכלכלות העיקריות בעולם תפגע גם בישראל שתצמח השנה ב־2% בלבד. לדבריו, הסיכונים האחרים שהם עוקבים אחריהם הם הפוליטיים והגיאו־פוליטיים: "מבחינתנו לא המפלגה או האישיות הפוליטית חשובות, אלא התפקוד הכולל של המערכת המוסדית במדינה. עצמאות בנק ישראל, מערכת המשפט, ומערך של איזונים ובלמים שאינו מאפשר לממשלה להחליט לבדה ללא שיתוף שאר המוסדות"
"אנחנו לא מסתכלים רק על הרכבה של ממשלה אחת אלא בצורה רחבה יותר על אפקטיביות התפקוד של המערכת המוסדית הכוללת ובאיזו מידה המדיניות ופעולות הממשלה נבדקות בקפידה על ידיה. אם נראה שההסדרים המוסדיים הנוכחיים יחלשו במיוחד, זה משהו שאנחנו אכן ניקח בחשבון לקביעת דירוג, והוא עלול להוות סיכון כלפי מטה. בהקשר זה, אנו עוקבים מקרוב אחר ההשלכות של השינויים הצפויים בכל הקשור לבית המשפט העליון. כמו כן, אנו עוקבים אחר הצהרות הקואליציה לגבי התקציב והמדיניות התקציבית המתוכננת בכלל". כך אומר מקסים ריבניקוב (Maxim Rybnikov), האנליסט הראשי של הדירוג הריבוני של ישראל, S&P Global Ratings - חברת הדירוג החשובה בעולם בראיון ראשון ובלעדי מאז השבעת הממשלה ופרסום קווי היסוד שלה.
הראיון עם ריבניקוב, האחראי הראשי לקביעת דירוג האשראי של ישראל, מתקיים שעות ספורות אחרי ששר המשפטים יחד עם ראש הממשלה הציגו לציבור את השינוי המשטרי המתוכנן - החלשת מערכת המשפט באמצעות ביטול פסקת ההתגברות ברוב של 61 וביטול עילת הסבירות. ריבניקוב מעודכן במתרחש בישראל ברמת הפרטים הקטנים ביותר.
עד כמה הכותרות משפיעות עליכם בימים אלו? במקרה של בריטניה חיכיתם שיתקיימו פעולות בשטח לפני ששלחתם אזהרת דירוג.
"היו המון חדשות שמגיעות מישראל הקשורות לחזית הפוליטית. זה היה די רכבת הרים בשנים האחרונות. אבל אנו מסתכלים על התמונה הכוללת כאשר מודדים דירוג של מדינה שכוללת כמובן את ההיבטים הכלכליים של מאזן התשלומים (כניסה ויציאה של מט"ח - א"פ), היבטים פיסקאליים (תקציביים) ובד בבד את המגמות הפוליטיות".
נתוני הפתיחה של ישראל ל־2023 טובים מאוד.
"הנתונים הבסיסיים של כלכלת ישראל הם טובים וחזקים מאוד: הצמיחה ב־2022 היתה גבוהה, העודף בחשבון השוטף צפוי להימשך, איזון תקציבי, רזרבות מט"ח שעולות על החוב החיצוני ברוטו. זה מצב מאוד חזק. לכלכלת ישראל היו ביצועים טובים מאוד. אלו הגורמים העיקריים שמאוד מחזקים היום את דירוג האשראי של ישראל".
2 צפייה בגלריה
האנליסט הראשי האחראי על דירוג ישראל בחברת הדירוג הבינלאומית S&P מקסים ריבניקוב
(צילום: S&P Global Ratings)
אז איפה הסיכונים?
"ישנם שני סוגים מרכזיים של סיכונים עבור ישראל בעתיד. הסיכונים הראשונים הם גלובליים באופיים: בראש ובראשונה הביצועים הכלכליים החלשים החזויים בכלכלות העיקריות בעולם בשנת 2023. אנו צופים האטה כלכלית גלובלית משמעותית ומבחינה זו ישראל לא צפויה להיות שונה. במספר כלכלות בעולם, כולל כמה כלכלות אירופיות וגם בבריטניה - אנו צופים מיתון של ממש השנה. אנו צופים התכווצות קלה גם בכלכלה האמריקאית. למעלה מ־60% מסחר הסחורות והשירותים של ישראל מיועדים לארה"ב ואירופה ולכן התמונה הכלכלית שמתגלה חלשה יותר ממה שחשבנו קודם. לכן אנחנו צופים שהמשק הישראלי יצמח השנה ב־2% בלבד, וזה נמוך מרוב התחזיות שראינו עד כה (התחזית הקודמת ניתנה במאי ועמדה על 3.5% - א"פ). מכיוון שגם אוכלוסיית ישראל גדלה בכ־2% מדי שנה, אנו צופים שהצמיחה לנפש תיפסק ולפי הפרמטרים של ישראל לא מדובר בביצועים חזקים במיוחד. במיוחד בהשוואה לשנת 2022 שלפי הערכתנו הצמיחה בה תעמוד על 6%. כלומר, כאשר מנכים את שנת 2020, זהו השיעור הנמוך ביותר מזה שנים רבות (מאז 2009 -א"פ). צמיחה חלשה יותר עלולה גם להשפיע לרעה על הביצועים הפיסקאליים".
תחזית הצמיחה שלכם קשה. בנק ישראל הוריד את התחזית ל־2.8% ואתם אף הרחקתם לכת. מה אתם רואים משם שאנו לא רואים מכאן?
"תחזית הצמיחה שלנו לישראל אכן נמוכה מרוב התחזיות כולל זו של בנק ישראל, שהתכנס קרוב יותר לתחזיות שלנו בתחזית הפנימית האחרונה של חטיבת המחקר בינואר 2023. הסיכונים האחרים שאנו עוקבים אחריהם מקרוב ואשר עלולים להוות סיכונים כלפי מטה לדירוג אשראי של ישראל (לכיוון הורדת דירוג - א"פ) הם הסיכונים הפוליטיים והגיאו־פוליטיים (אזוריים). חשוב להבהיר כי איננו מעניקים דירוגים על בסיס מפלגה או פוליטיקאי מסוים במשרד כזה או אחר. מבחינתנו, לא המפלגה או האישיות הפוליטית חשובות, אלא התפקוד הכולל של המערכת המוסדית במדינה. ומה שראינו, לפחות עד לאחרונה, הוא שהמערכת הפוליטית הישראלית למרות התנודתיות התאפיינה בקיומה של מערכת של איזונים ובלמים שבאה לידי ביטוי במדיניות שוישמה על ידי כל הממשלות האחרונות. הכלכלה הישראלית הפגינה איתנות למרות כל סבבי הבחירות והמדיניות הפיסקאלית (תקציבית) היתה אחראית".
"אנו עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות סביב בית המשפט העליון בישראל"
כשריבניקוב נשאל מהו החשש האמיתי לגבי ישראל, הוא אומר כי "אם בניגוד למצב הקודם, המערכת המוסדית בישראל תיכנס למסלול עקבי של היחלשות, לרבות פגיעה במערכת האיזונים והבלמים, והכוח הפוליטי יתרכז יותר מדי בידי אדם אחד או קבוצה אחת, הדיון הציבורי גם ינזק. הדברים יובילו לכך שהמדיניות הפיסקאלית תהיה פחות אחראית - לא בשנה אחת בלבד, אלא שכל מה שאני מתאר הופך למאפיין בקביעת מדיניות. כל הדברים האלה עלולים להפוך לסיכון אמיתי לדירוג. אנחנו עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות סביב בית המשפט העליון וההשלכות הפוטנציאליות של השינויים האלו. זו לא בשורה טובה לאותה מערכת מוסדית שחוקים מסוימים משתנים בצורה כזו כדי שיתאימו לאנשים ספציפיים בתפקיד".
2 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בחברות הדירוג עוקבים אחר הצהרות הקואליציה לגבי התקציב והמדיניות התקציבית המתוכננת
(צילומים: יואב דודקביץ, אוראל כהן)
אתה יכול להיות יותר ספציפי?
"אם אכן נראה שהמצב הפוליטי מידרדר באופן מהותי, כלומר החמרה במתיחות המקומית בדמות אירועים דומים לאלו שראינו במאי 2021, או מגמה עקבית של החלשת מוסדות מרכזיים וחיוניים או של מערכת האיזונים והבלמים, אלו דברים שעלולים להוביל לעלייה בסיכון להורדת דירוג אשראי של ישראל".
אתה יכול לתת דוגמאות יותר קונקרטיות?
"יש לנו חששות מהעובדה שכניסת הימין הקיצוני לקואליציה עלולה לגרום להחמרה במצב בעזה, בגדה המערבית וגם ביחסים עם ערביי ישראל. וזה לא שהמצב היה פשוט לפניו: המצב כבר היה מאתגר וראינו מה קרה בעזה ובגדה המערבית. אבל הרושם שלנו הוא שהסיכון בחזית הזו עולה ואולי נראה איזושהי הסלמה. זה היבט שאנחנו עוקבים אחריו מקרוב מאוד".
"יש לנו חששות שכניסת הימין הקיצוני לקואליציה עלולה לגרום להחמרה במצב בעזה, בגדה המערבית וביחסים עם ערביי ישראל. הרושם שלנו שהסיכון בחזית הזו עולה ואולי נראה הסלמה"
ולגבי המדיניות הפיסקאלית והעלייה האפשרית בהוצאות הממשלה בעקבות ההסכמים הקואליציוניים?
"אז ברור שנצטרך לראות מה באמת יקרה. למרות זאת, גם כעת, התחזית הבסיסית שלנו היא שהגירעון התקציבי צפוי לעמוד על 2% מהתמ"ג בשנה לטווח הבינוני, שמתכתב עם התחזית העדכנית של בנק ישראל. כלומר, כבר כללנו בתחזית שלנו את הצפי להתרופפות פיסקאלית לעומת התוצאה ב־2022. חלקו מוסבר בגידול המתוכנן בהוצאות וחלקו בירידה הצפויה בצמיחה, כלומר, היא כבר בתחזית ולכן זו לא הפתעה מבחינתנו (העלייה החדה הצפויה בהוצאה הממשלתית - א"פ)".
"אם נראה שצפויה בישראל היחלשות מהותית ללא מעצורים, שתוביל לעלייה של רמות החוב הממשלתי ולא לירידה כפי שאנו מצפים כעת, נצטרך לשקול את ההשפעה על דירוג האשראי שלה"
והוא מוסיף כי "אנו עוקבים גם אחר הצהרות הקואליציה לגבי המדיניות הפיסקאלית המתוכננת. אם נראה שצפוי המשך של היחלשות מהותית בטווח הבינוני, ללא מעצורים, מה שיוביל לעלייה של רמות החוב הממשלתי לעומת המשך הירידה כפי שאנו עדיין מצפים כעת - נצטרך לשקול זאת ולקבוע את ההשפעה על דירוג האשראי של ישראל. לפחות עד כה, הביצועים הפיסקאליים (התקציביים) של ישראל התבררו חזקים יותר מכפי שציפינו בעבר, כפי שמוכיח העודף התקציבי של 11 החודשים הראשונים של 2022".
"גירעונות תקציביים מתמשכים ובלתי מבוקרים עלולים להוות סיכון כלפי מטה"
אתה מזכיר בדומה לכל הקודמים לך בתפקיד: "הסדר מוסדי", "מערכת מוסדית" ו"איתנות מוסדית" - מה הפירוש ומה הקשר לדירוג האשראי? אנא הבהר ופרט יותר, כי דבריך מקבלים חשיבות גדולה בימים אלו.
"כשמדברים על מוסדות ועל ההסדר המוסדי מדברים על המבנה כולו: אופן פעולות הממשלה, עצמאות בנק ישראל, מערכת המשפט, שכיחות הדיון הציבורי וכמובן מערכת בלמים ואיזונים שאיננה מאפשרת לממשלה להחליט לבדה ללא השתתפות יתר המוסדות, ומבטיחה כי המדיניות תהיה הולמת, ברמה גבוהה ומתאימה למטרה".
בנקודה זו הוא מדגיש כי "במקרה של בריטניה שהוזכר קודם ועל הבעיות שעלו בהקשר של מה שנקרא הצהרת המיני־תקציב בספטמבר 2022, אחת הזוויות המעניינות שראינו שם היתה החוזק המוסדי הבריטי. למרות שאותו מיני־תקציב היה נטול מקורות מימון והשווקים לא הצליחו לעכל אותו, כל האירוע הזה בוטל מהר מאוד. ראינו שינויים כמעט מיידיים כולל החלפת שרת האוצר ומיד לאחר מכן החלפת ראש הממשלה עצמה. אז ניתן לומר שאותן הצהרות וכוונות לא היו אמורות להיוולד מלכתחילה, אך לאחר שהן התחילו להתגבש, המערכת המוסדית הבריטית היא זו שהבטיחה את ההיפוך וסופו של דבר את ביטולה של המדיניות הזו. הכל קרה בצורה מאוד אחראית הן על ידי מנגנונים בתוך המפלגה השמרנית, וחשוב מכך - הן על ידי דיון ציבורי פתוח ומקיף על המדיניות שהוכרזה. זה מראה את העוצמה המוסדית של בריטניה".
לפחות המצב התקציבי של ישראל הרבה יותר טוב מזה של בריטניה.
"אכן, המצב הפיסקאלי בישראל שונה מזה של בריטניה והוא טוב יותר בשנת 2022 בישראל עם רמת חוב ממשלתית נמוכה בהרבה. כשאנחנו מסתכלים על החוב רואים גם שבשנתיים האחרונות רמת החוב חזרה כמעט לרמה של לפני המגפה - החוב עדיין קצת יותר גבוה ממה שהיה בסוף 2019. לכן, יש קצת מרחב תמרון פיסקאלי, אבל לא יותר מדי מאחר והחוב קרוב ל־60% מהתמ"ג, שיעור יחס חוב תוצר שבעינינו אינו נמוך בהקשר עולמי. במילים אחרות, גירעונות תקציביים מתמשכים ובלתי מבוקרים עלולים להוות גם סיכון כלפי מטה, אבל זה לא חלק מתרחיש הבסיס שלנו כרגע".
האם בדומה לארגונים הכלכליים הבינלאומיים, גם חברות הדירוג מסתכלות על איכות ההוצאה הציבורית? האם יש הבדל מבחינתכם אם רוב ההוצאה מיועדת להשקעה בתשתיות או לתשלום קצבאות לתלמיד ישיבה?
"באופן כללי, איכות ההוצאה הממשלתית חשובה. בסופו של דבר, ההחלטות על מה להוציא את הכסף יקבעו בסופו של דבר את הביצועים הכלכליים. יש הבדל גדול כאשר מדינה מוציאה את כספה לצרכים מיידיים לעומת בהשקעות בתשתיות, תחבורה וכו'. אבל זה משהו שקשה לאמוד. אני לא בטוח שאנחנו יכולים לאמוד נכון את איכות ההוצאה הציבורית, אלא ברמה מאוד גבוהה. לגבי ישראל, קשה להחליט על מדיניות או מהלכים ארוכי טווח בגלל שהיו כל כך הרבה בחירות, חילופי ממשלה וחילופי שרים בשנים האחרונות. אנחנו אפילו לא יודעים כמה זמן תחזיק הממשלה החדשה ואילו מחלוקות יסודיות עלולות לצוץ בין השותפים בקואליציה. זה היה מאתגר לדרג הפוליטי להתמקד ולקבל החלטות באופק של יותר משנה־שנתיים ולהסתכל על הטווח הבינוני, שכן אורך הקדנציות בפועל היה קצר למדי בשנים האחרונות בתוך מעגל הבחירות המתמשך. ובכל זאת, למרות כל התהליך הזה שתיארתי, החלק המעניין הוא שהצמיחה של כלכלת ישראל היתה חזקה מאוד. למרות התנודתיות הפוליטית, הכלכלה היתה טובה. נצטרך לראות אם זה יימשך בעתיד".
