זוהי חאנשי: חרדית מביכה, פרועה ומעצבנת - והדמות הכי לוהטת על המסך
זוהי חאנשי: חרדית מביכה, פרועה ומעצבנת - והדמות הכי לוהטת על המסך
הגיבורה של "חאנשי" בסדרה הישראלית שתעלה מחר ב-HOT3, היא האלטר אגו של היוצרת עליזה חנוביץ', שגם מגלמת אותה. היא אישה תאוותנית וגחמנית שמגיעה לישראל מבית חרדי מברוקלין, והיא אחד הטיפוסים הכי מעניינים ומקוריים היום בטלוויזיה
חאנשי היא בחורה מעצבנת, חברה גרועה, ארוסה מהגיהנום, אגואיסטית, חסרת טקט, נצלנית ואחד הטיפוסים הכי מעניינים ומקוריים על המסך. הגיבורה של "חאנשי", האלטר אגו של היוצרת שלה עליזה חנוביץ', שגם מגלמת אותה, היא אישה תאוותנית וגחמנית, שבהיותה מבית חרדי מברוקלין היא מחזיקה בתפיסה מעוותת על ישראל ובעיקר על הגברים שבה.
הסצינה הראשונה והמבריקה של הסדרה, שעולה מחר ב-HOT3, וזמינה כבר ב-HOT VOD, מבשרת על הבאות. חאנשי מתנשקת עם חייל, שריונר, על הטנק שלו. הוא במדים, היא בשמלה לבנה, קלישאה של יהודייה אמריקאית וחייל, אלא שבסופה של הנשיקה הארוכה איתו היא גם מתנשקת עם חבריו לצוות, ואחר כך גם למחלקה, מה שנהפך למשהו שנראה כמו נאמבר מתוך מחזמר.
הסצינה היא חלום, שהיא - דוסית אמריקאית הקוראת תהילים - חולמת במטוס לישראל. היא טסה לארץ הקודש כדי להפתיע את חברתה נוקי שעומדת להתחתן בעוד חודש. החברה, ובעיקר שותפתה לדירה, לא מתלהבות מהאורחת הלא צפויה, שמקפידה לעבור על כל איסורי הבית, שזה כולל לקרוא לגברים אקראיים ברחוב מהחלון.
ירושלים שבסדרה לא מיופה, היא אפרורית ומאובנת, כפי שחלקים רבים ממנה אכן נראים, הגברים שנראים בה דרך עיניה של חאנשי, יפים גם יפים. היא מחפשת חייל, פייטר, קרבי, שירה בנשק והרג. בהיותה זרה (למרות שהיא טוענת "אני הכי ישראלית, יאללה יאללה כוסברה") היא מתקשה לזהות מי הם ולכן מודה לשני ג'ובניקים בדוכן פלאפל על שירותם.
עד מהרה מתברר שחאנשי לא רק מגיעה לחתונה של חברתה אלא קצת בורחת מחתונתה שלה עצמה, מהארוס שלה מנדי, השידוך שלה. הביקור שלה הוא גם בריחה, והיא מחליטה לעשות עלייה. כאקט סימבולי, היא שוכחת את שקית הבייגלס שהיתה אמורה להביא לחגיגה של חברתה, אצל הפקידה ממשרד הפנים כשהיא מתחילה בתהליך. היא גם לא שומעת בקולם של הוריה, במיוחד של אביה (הנרי וינקלר, שחקן זוכה אמי מפורסם, שהוא איקונה אמריקאית בשל תפקידו כפונזי ב"ימים מאושרים". איך זה קרה?).
"חאנשי" היא סדרה מקורית בגלל הגיבורה שלה, השפה הקולנועית שלה (עם השפעות מעולם המחזמר, ההולם את הרקע של היוצרת היהודית אמריקאית שלה) וגם בגלל אירועים שמתרחשים בה, שמשאירים את הצופים המשועשעים לפרקים גם באי נוחות אמיתית. זה קשור כמובן ליחס של האישה התמה הזאת לחיי המין שהיא מתחילה לפתח. חאנשי עושה בחירות פרועות, אולי לא מושכלות, אבל "חאנשי" יודעת בדיוק מה היא עושה, וזה בתמצית - מה שבא לה. היא לא מתחשבת ברגשות של אחרים. בסוף הפרק הראשון נוחתת ההבנה שחנוביץ' (והבמאים שלה מיקי טריאסט ואהרן גבע) כנראה רוצה להרגיז את כולם - את הדתיים כמובן, כמה נעים לראות סדרה שלא עושה רומנטיזציה לעולם החרדי, ואת החילונים, היהודים האמריקאיים, הישראלים, והתפיסה שלהם ושלנו של הצבא, את הפמיניסטיות, מי לא? העיקר שתהנה מחופש יצירתי ומיני.