בנק ישראל הקפיץ את הריבית ב-0.75% - העלייה החדה זה 20 שנה
בנק ישראל הקפיץ את הריבית ב-0.75% - העלייה החדה זה 20 שנה
הוועדה המוניטרית החליטה להעלות את הריבית ל-2% - ההעלאה הרביעית מאז אפריל, ובהתאם לקצה העליון של טווח התחזיות. הצעד מעביר מסר של מאבק ללא פשרות באינפלציה הגואה
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להעלות את הריבית ב-0.75% לרמה של 2%. זו ההעלאה הרביעית מאז אפריל, החודש בו החל הבנק בתהליך מדורג של העלאת הריבית. זו גם העלייה החדה ביותר מאז יולי 2002, אז העלה בנק ישראל את הריבית ב-2% לרמה של 9.1%. ההעלאה בשיעור של 0.75% תואמת את התחזיות הגבוהות ביותר לגבי העלאת הריבית של הבנק ומעבירה מסר חד של מלחמה ללא פשרות באינפלציה.
החלטת הבנק להעלות את הריבית צפויה להשפיע על הכלכלה כולה ובכללם משקי הבית. העלאת הריבית מעלה את המשכנתאות ובכך צפויה להקשות על נטילת משכנתאות חדשות ואולי למתן את עליית מחירי הדירות. מנגד, העלאת הריבית מעלה את תשלומי המשכנתא החודשיים במסלול הפריים. העלייה משתנה מלווה ללווה, אבל מי שלקח 400 אלף שקל בפריים לפני כחודש למשך 30 שנה יחווה עלייה של כ-250 שקל בחודש. עם זאת, ההתייקרות למשכנתא ממוצעת תהיה נמוכה.
העלאת הריבית צפויה להשפיע גם על גובה הריבית המשולמת על ההלוואות הצרכניות של משקי הבית ופירמות בישראל, ולייקר את מחיר ההלוואות החדשות. למרות הכאב שבהשלכות הללו, יש לזכור כי זו בדיוק מטרת העלאת הריבית, לייקר את מחיר הכסף ובכך להקטין את הביקושים ולצנן את המחירים.
העלאת הריבית צפויה להמשיך את מגמת חיזוק השקל ובכך להקשות על היצואנים שהכנסותיהם השקליות צפויות לקטון, אך מנגד, המוצרים המיובאים צפויים להיות זולים יותר ולסייע במאבק באינפלציה. אם העלאת הריבית אכן תצנן את הכלכלה, ייתכן שמספר המשרות הפנויות יפסיק לעלות, והלחצים לעליית השכר ייפסקו.
עצם ההחלטה על העלאת הריבית היתה מתבקשת, שכן קצב עליית המחירים (אינפלציה) בשנה האחרונה הגיע לרמה גבוהה של 5.2%, שמשקפת חריגה של 2.2% מיעד 'יציבות המחירים' של בנק ישראל. עליית המחירים מתפרסת על כלל סעיפי המדד, כלומר, גם בניכוי דיור ופירות וירקות האינפלציה עומדת על 5.5%, ואפילו בניכוי אנרגיה, האינפלציה השנתית מגיעה לרמה של 4.5%.
אך ההתלבטות היתה לגבי גובה העלאת הריבית, עד לשבוע שעבר ההערכה היתה כי העלאת הריבית תהיה מתונה ולכל היותר תעמוד על 0.5%, אך בשבוע שעבר התפרסמו שני נתונים ששינו את התמונה. הנתון הראשון היה המדד של חודש יולי שלימד על עלייה חודשית של 1.1% במחירים, מדובר בעלייה חודשית חדה במיוחד שמעלה ציפייה לתגובה אגרסיבית של הבנק המרכזי. הנתון השני, שהתפרסם כיממה אחריו, לימד על כך שהמשק צמח ברבעון השני של 22 בקצב שנתי של 6.8%, קצב שלימד כי הכלכלה פעילה מאוד, וכי ניתן להעלות את הריבית בצורה אגרסיבית יותר מבלי לחשוש מהאטה או מיתון.
אולם, גם שני הנתונים הללו לא מכריעים את התמונה, שכן למרות שהאינפלציה בחודש יולי היתה גבוהה יותר, ההערכות ממגוון המקורות שהאינפלציה צפויה להתמתן, בין היתר בגלל ההוזלה במחירי הדלק, והקלה בבעיות בצד ההיצע. כך לדוגמה החזאים הפיננסיים חוזים בממוצע כי האינפלציה לשנה הקרובה תהיה 2.5%, ירידה של 0.7% לעומת התחזית הקודמת שלהם. ירידות בציפיות לאינפלציה ניתן גם לראות במגוון שווקים פיננסיים.
הדילמה לגבי גובה העלאת הריבית קשורה גם במסר שהבנק המרכזי רוצה להעביר לשווקים ולאזרחים, העלאת ריבית אגרסיבית ברמה של 0.75%, מביעה נחישות להילחם באינפלציה בכל מחיר, אפילו במחיר של סיכון למיתון ואבטלה, אך עשויה לשדר לשווקים מסר של לחץ או הגדלת ההסתברות למיתון. העלאת ריבית מתונה ברמה של 0.5% משדרת בטחון בכך שהאינפלציה בנסיגה, ושהבנק המרכזי שוקל שיקולים רחבים מעבר לתפקידו על יציבות המחירים, אך מאידך עשוי לפגוע במלחמה באינפלציה.
ההחלטה של הבנק ללכת בדרך הקיצונית, עשויה להביא לתגובה שלילית בשווקים, ובמקרה הקיצוני להתפרש כסימן של לחץ, שכן הבנק עד כה שידר שהאינפלציה בשליטה ושהיא במגמת ירידה, אך כעת הבנק בחר בעליה חדה למדי שמבטאת נסיגה מהאמירות על כך שהאינפלציה תרד בחודשים הקרובים.
