קרפור? לרשת במצב של יינות ביתן יהיה קשה להוריד את יוקר המחיה בישראל
קרפור? לרשת במצב של יינות ביתן יהיה קשה להוריד את יוקר המחיה בישראל
הרווח המגזרי של יינות ביתן צנח ברבעון בשני ב־51% ל־5.2 מיליון שקל. לצד ההשקעה הכספית האדירה הנדרשת בהסבת הסניפים לקרפור וההלוואות שמכבידות על הרשת, לאלקטרה צריכה יהיה קשה לחולל שינוי ביוקר המחיה
הבור של רשתות המזון של אלקטרה צריכה, יינות ביתן ומגה, הולך ומעמיק רגע לפני הסבת הרשת למותג הצרפתי קרפור. דו"חות אלקטרה צריכה לסיכום הרבעון השני חושפים שספק אם מצבה של יינות ביתן יאפשר לה לחולל שינוי ביוקר מחירי המזון בישראל.
מהדו"חות עולה כי הרווח המגזרי של יינות ביתן צנח ברבעון השני ב־51% ועמד על 5.2 מיליון שקל, בהמשך לירידה של 3% במכירות שהסתכמו ב־711.8 מיליון שקל. מדובר בנתון המשקף קצב מכירות שנתי של 2.85 מיליארד שקל, הנמוך בכ־8% מזה שחזתה החברה בהערכת השווי שפרסמה לפני חצי שנה. פער קיצוני יותר נמצא ברווח מגזרי של כחצי אחוז, בעוד החברה צפויה על פי הערכות לחתום את השנה עם הפסד של כ־100 מיליון שקל.
ניצנים ראשונים לקשיים התזרימיים עימם מתמודדת יינות ביתן גם שנה אחרי שנרכשה על ידי אלקטרה צריכה שבשליטת אלקו של האחים זלקינד, נחשפו ב"כלכליסט" שפרסם בחודש שעבר כי החברה ביקשה מספקיה דחייה של שבוע במועד התשלום. במקביל לכך, ליינות ביתן שתי הלוואות בנקאיות בהיקף של כחצי מיליארד שקל, שנושאות על פי הערכות ריבית של עשרות מיליוני שקלים בשנה. זה מכביד על החברה, המתמודדת גם עם תחזוקה שוטפת הרשומה כהשקעה בהיקף שנתי של כ־30 מיליון שקל ב־150 סניפים, שהציוד ברובם במצב ירוד ומחייב תיקונים והחלפות ציוד. ברקע כל אלה, נמשכת גם הירידה במכירות. ההלוואה השנייה נועדה לשמש לשיפוץ חנויות יינות ביתן לקראת הסבתן לקרפור, אך על פי הערכות חלק מהסכום כבר משמש לצורך מימון הפעילות השוטפת.
בהערכת שווי חדשה ליינות ביתן, אלקטרה צריכה מציינת השקעות בסכום נמוך יחסית של 47 מיליון שקל שיידרשו במחצית השנייה, כך שקשה להעריך שסניפי קרפור ייפתחו השנה.
האתגר הגדול ביחס להשקת קרפור, מלבד ההשקעה הפיננסית, נוגע לייבוא מוצרי המותג. בשורת המחיר לה מצפים, אמורה לנבוע מייבוא המותג הפרטי ומוצרים נוספים של קרפור. בחברה מדברים על כ־2,500 מוצרים בשלב הראשון, אלא שספק אם תספיק הרשת לבצע התאמה של כמות מוצרים גדולה כל כך מבחינת כשרות ורגולציה בזמן הקצר שנותר עד נובמבר, המועד בו אמורים להפתח הסניפים הראשונים של הרשת בישראל.
רכישת יינות ביתן הכושלת מידיו של נחום ביתן שקנה ב־2016 את מגה ונקלע תוך שנים ספורות למחנק אשראי קיצוני, עוררה תקוות שתחת הגב הפיננסי החזק של אלקטרה צריכה, שיקום הרשת הוא רק שאלה של זמן. אלא שספק אם יינות ביתן נהנית מהכיסים העמוקים של האחים זלקינד.
במסגרת העסקה שנחתמה במאי אשתקד, רכשה אלקטרה צריכה 35.05% מיינות ביתן תמורת 143 מיליון שקל, המשקפים לרשת שווי של 400 מיליון שקל. בנוסף, שילמה 50 מיליון שקל ישירות לביתן ונתנה לרשת הלוואת בעלים של 50 מיליון שקל. למעשה עד כה שילמה אלקטרה צריכה כ־200 מיליון שקל על 35% מיינות ביתן, שמאז כבר לקחה הלוואות של כ־500 מיליון שקל.
במסגרת ההסכם קיבלה אלקטרה צריכה אופציה לרכישת חלקו של ביתן עד סוף השנה הבאה, אך עד כה לא מימשו האחים זלקינד את האופציה וספק אם יהיה להם אינטרס לעשות זאת. אפשר ללמוד על כך מהמהלך של אלקטרה צריכה להעביר את הפעילות הקמעונאית בתחום המזון והחשמל לחברה בשם אלקטרה קמעונאות שהקימה באפריל האחרון. מהלך זה נובע מהרצון להכניס משקיע שירכוש 20% מהפעילות ויזרים כסף לשותפות. נראה כי הזרמת הון לשיקום יינות ביתן בעייתית מבחינת אלקטרה צריכה, גם כיוון שהיא מחזיקה רק 35% והזרמה מטעמה צריכה להתבצע במקביל על ידי ביתן עצמו והפניקס שרכשה 15% בחברה, מה שלא עומד על הפרק.
אפשר להבין מדוע לא ממהרת אלקטרה צריכה לממש את האופציה בחברה המסבה לה הפסדים. הרווח הנקי של אלקטרה צריכה ברבעון השני ירד ב־80% ל־12 מיליון שקל. בנטרול הכנסה חד פעמית של 45 מיליון שקל ממכירת נדל"ן ברבעון המקביל ובנטרול השפעת תוצאות מגזר המזון, הסתכם הרווח הנקי בתקופת הדוח ב־57 מיליון שקל בהשוואה לכ־64 מיליון שקל, מה שיכול ללמד על ההפסד שמסבה יינות ביתן לחברה.
בניסיון לשקם את מצבה, בנתה אלקטרה צריכה תוכנית התייעלות ורה־ארגון ליינות ביתן, אותה החלה ליישם כבר החודש. אפשר להעריך שחלק מהתוכנית תכלול צמצום בכוח האדם, לצד התמקדות בצעדים תפעוליים שיכולים להקטין הוצאות שונות כמו ארנונה על נכסים שלא בשימוש, טיוב הסכמים עם ספקי שירותים שונים והתאמת כמות כוח האדם בסניפים בהתאם לשעות השיא והשפל. במצב כזה, קשה לראות כיצד יתגשמו בחודשים הקרובים התקוות שתולים בקרפור להורדת יוקר המחיה.
