ביידן חתם על החוק שיזריק 280 מיליארד דולר לתעשיית השבבים האמריקאית
ביידן חתם על החוק שיזריק 280 מיליארד דולר לתעשיית השבבים האמריקאית
חוק ה-CHIPS, שעליו חתם הנשיא האמריקאי, כולל סובסידיות עצומות בתחומים שנחשבים לאסטרטגיים עבור ארה"ב - מבינה מלאכותית ועד תקשורת דור 5 ו-6. תחום השבבים ייהנה מרוב המימון, וכך אינטל למשל שבונה מפעלי שבבים בעלות ממוצעת של 15-20 מיליארד דולר למפעל תוכל לקבל החזרים של עד 7 מיליארד דולר לכל אחד מהם
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, חתם אתמול (ג') על הנוסח הסופי של חוק השבבים או בשמו הרשמי CHIPS and Science Act המיועד להזריק כ-280 מיליארד דולר בסך הכל לסקטור הטכנולוגיה האמריקאי. למרות הסכום המרשים מדובר בעיקר בסובסידיות שיתורגמו להקלות מס, לסיוע בפיתוח ובעיקר לעידוד השקעות הון בתחומים שנישבים כיום לאסטרטגיים עבור ארה"ב - מבינה מלאכותית, רובוטיקה, מחשוב קוונטי, תקשורת דור 5 ו-6 ומחשבי על. באופן לא מפתיע מדובר בתחומים שבהם לסין יש לפחות בחלק מהמקרים יתרון על פני אמריקה, כמו למשל בתחום הבינה המלאכותית ותקשורת דור 5 ו-6.
תחום השבבים הוא זה שייהנה מרוב הסובסידיות הישירות והעקיפות. מדובר בחלק מהמקרים על מימון של עד שליש ויותר מכל השקעה בתשתיות או במו''פ שתתבצע על ידי היצרניות. למשל, אינטל שבונה כיום מספר מפעלי שבבים בעולם שעלותם הממוצעת בין 15 ל-20 מיליארד דולר כל אחד תוכל לקבל החזרים של עד 7 מיליארד דולר למפעל. מדובר בהיקף מאוד גדול של ההשקעה. גם TSMC או סמסונג (למעשה שתי יצרניות השבבים העיקריות בעולם) יוכלו לקבל החזרים וסיוע אם הן יקימו את מפעליהם בארה"ב עצמה. כך למשל, סמסונג מקימה בימים אלה מפעל ייצור בטקסס ו-TSMC באריזונה. גם אינטל מקימה מפעל חדש באריזונה לא רחוק מזה של היצרנית הטיוואנית.
המלחמה הקרה מול סין אינה הסיבה היחידה למהלך הזה. המלחמה באוקראינה הדגישה את הצורך של מדינות המערב בגישה ישירה לשבבים - רכיב חשוב במערכות נשק והגנה - כלומר מדובר בתחום אסטרטגי שמשפיע ישירות על היכולת של מדינות נאט''ו להגן על עצמן. כלומר, מדינות הברית חייבות לחזור ולקבל לידיהן את השליטה על מקורות הייצור. עד שנות ה-80 כ-80% מהשבבים בעולם יוצרו בארה"ב או באירופה המערבית. אבל כיום, 40 שנה לאחר מכן, רוב הייצור עבר לאסיה. זו הפכה לבעיה ככל שהתחזק מעמדה הבינלאומי של סין. הבעיה השנייה היא שכיום, כמעט שני שליש מיכולת הייצור מרוכזת בידיים של שחקנית אחת ויחידה - TSMC - ענקית השבבים מטייוואן שגם מחזיקה את מפעליה בעיקר באי המדינה.
העברת החוק לקחה הרבה מאוד זמן וכיום יש לא מעט שחוששים שהוא מגיע מאוחר מדי מכדי לסייע. "השוק גרוע יותר ממה שציפינו לו", אמר מארק מרפי, סמנכ''ל הכספים של יצרנית שבבי הזיכרון מיקרון. אינטל דיווחה על ירידה בכנסות בדוח הרבעוני האחרון שלה בגלל ירידה חדה בביקושים. חברות נוספות בתחום צפויות להציג דוחות קשים. כך למשל, ענקית השבבים אנבידיה גם היא הכריזה על ירידה בהכנסות שצפויות להשפיע לרעה על הדוח הקרוב שלה שיוצג בסוף החודש. הירידה בביקושים היא תוצאה של הזינוק באינפלציה ובריבית, מה שמוריד את הצריכה של מוצרים. החל ממכשירי חשמל, סמארטפונים ומחשבים וכלה במכוניות. כיום לכל המוצרים האלה יש שבב שמפעיל אותם. ירידה בייצור שלהם מביא לירידה בביקושים והיצרניות נאנקות שכן הן יתקשו לגייס כסף כדי להגדיל את תשתיות הייצור והפיתוח שלהן. החוק החדש כאמור לא מחליף את ההון הפרטי אלא רק מגבה אותו. אם היצרניות לא יצליחו לגייס אותו מהמשקיעים או מהון עצמי - הממשל הפדרלי לא יחליף את המקורות האלה. הוא אמור רק לסייע להם.
מהבחינה הזאת החוק לא יציל את היצרניות מהבעיה שנוצרה להן בשנתיים האחרונות. אבל זה עדיין לא נגמר בממשל הפדרלי. גם באירופה האיחוד והמדינות השונות מזרימות כסף להקמה של מפעלי שבבים בתחומן. גרמניה סיפקה כ-17 מיליארד יורו בסובסידיות לאינטל כדי שתקים את שני הקמפוסים החדשים שלה בתחומה. על פי דיווח של סוכנות רויטרס, גם איטליה תזרים כ-5 מיליארד יורו להקמת מפעל של אינטל. בצרפת מיועד לקום מרכז פיתוח חדש שיעסיק כ-1,000 מהנדסים ובאירלנד הממשלה העניקה עוד 12 מיליארד יורו להקמה של מפעל נוסף. במקביל גם קוריאה משקיעה מיליארדים בהקמה של מפעלים עם סמסונג; טייוואן הזריקה גם היא עשרות מיליארדי דולרים לתנופת הבנייה של TSMC. אפילו בישראל, המדינה מסייעת בהיקף של כמיליארד שקל בהקמת המפעל החדש של אינטל בקריית גת. כל הסובסידיות האלה מצוינות ליצרניות אבל פחות שימושיות לחברות השבבים האחרות שאינן אינטל, סמסונג או TSMC. כך למשל אנבידיה ששווי השוק שלה גבוה מזה של אינטל לא מייצרת בעצמה את שבביה, כך גם חברות שבבי המובייל לשוק הסמארטפונים כגון קוואלקום האמריקאית, מדיה-טק הטייוואנית או ARM הבריטית-יפנית. שלושת החברות האלה מייצרות אצל אחרים.
כדי ליהנות בכל זאת מהמהלך הן יצטרכו או לפתח לעצמן תשתיות ייצור - עניין של עשרות מיליארדי דולרים בהשקעות - או לחבור ליצרן שיעבוד איתן בשיתוף פעולה ולא על בסיס קבלני. סנונית ראשונה למהלך כזה אפשר לראות בשילוב של קוואלקום עם יצרנית השבבים GlobalFoundaries האמריקאית גם היא שהודיעו השבוע על הקמת מפעל ייצור חדש משותף בניו יורק. מדיה-טק חברה לאינטל ו-ARM בינתיים לא זקוקה ליצרן שכן היא מוכרת את פיתוחיה ישירות לחברות השבבים ולא עוסקת בייצור או בפיתוח של המוצרים הסופיים.
גם אם החוק האמריקאי לא משפיע ישירות על העולם - הוא כן מספק כר כלכלי לקידום של סקטור הטכנולוגיות המתקדמות. חוץ מ-50 מיליארדי הדולרים לשבבים, כ-200 מיליארד דולר נוספים יושקעו בחברות וסטארט-אפים שיקימו את מרכזי הפיתוח והמפעלים שלהם בארה"ב. גם חברה ישראלית שעוסקת בעולמות האלה יכולה ליהנות מהסובסידיות האלה אם היא תפעיל שלוחה אמריקאית - כפי שרוב החברות המקומיות כבר עושות במקרים רבים. כך שיש כאן הזדמנות עסקית שיכולה להעניק גב כלכלי איתן למי שפועל במסגרת שלו. האם החוק יציל את תחום הטכנולוגיה מהדכדוך הכלכלי העולמי? לא ברור. מעבר לחתימה על החוק, הקונגרס צריך גם להקצות את הכספים ליישום שלו וזו עוד משוכה שכן הבחירות לקונגרס כבר מעבר לפינה ועדיין לא ברור האם הרפובליקנים יקחו מחדש את השליטה באחד או שני הבתים.
