מנועי הכסף
האינפלציה, הקריפטו - והתפרקות הממשלה: קרנית פלוג במנועי הכסף
נגידת בנק ישראל לשעבר בפרק 202 של פודקאסט כלכליסט - מדוע היא סבורה שלא נכון להגיד שהקורונה גרמה לאנשים להישאר בבית, מה היא חושבת על חוסר היציבות הפוליטית, על הממשלה של בנט ולפיד ומדוע יש מקום לאופטימיות בישראל בכל מה שקשור לאינפלציה
"אין ספק כי מעניין מאוד להיות נגיד בנק מרכזי בימים אלו', כך אמרה היום (ה') נגידת בנק ישראל לשעבר פרופ׳ קרנית פלוג במהלך פרק מיוחד, מספר 202, של פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט עם אורי גרינפלד ושי סלינס.
להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>
"האינפלציה אותה אנחנו חווים היום התחילה מצד ההיצע - עליית מחירים בסחורות ועליות מחירי השינוע. ולכן, בהתחלה לא היה צריך לעשות כמעט כלום מבחינת מדיניות מוניטרית. למרות זאת, בחודשים האחרונים אנחנו רואים שהאינפלציה מצד הביקוש החלה לעלות. אינפלציה זו כוללת בעיקר עלייה בצריכת שירותים ובשכר. ולכן נוצר צורך להעלות את הריבית בצורה יחסית חדה", מסבירה פלוג.
בפרק דיברנו עם פלוג על הקשר והתיאום בין נגיד בנק ישראל לבין הנגידים המקבילים בעולם: "יש פורום של בנקאים מרכזיים שנפגשים מדי חודשיים ודנים על האתגרים השונים. ובמסגרת זו ראשי הבנקים נפגשים ומחליפים מחשבות ורעיונות. מבחינתי הפורום שהכי חיבבתי היה של כלכלות קטנות כמו הפיליפינים, צ׳ילה, ניו זילנד ונורבגיה. כלכלות קטנות שלוקחות כנתון את מה שעושים הבנקים המרכזיים".
לגבי הפער בין האינפלציה בארה״ב העומדת על 8.6% בחישוב שנתי לבין זו בישראל העומדת על 4.1%, אמרה הנגידה לשעבר כי "התקווה של ג׳יי פאוול היא שניתן יהיה לנווט את הכלכלה לנחיתה רכה. כלומר האטה בכלכלה ולא מיתון. לגבי ישראל העלייה באינפלציה והכוחות הרבה יותר מתונים - והסיבות לכך זה דבר ראשון הגז הטבעי שיש לנו במחירים קבועים יחסית, העובדה שהיתה הקפאה של השכר בשירות הציבורי, ההיקף של ההוצאה התקציבית היה מתון יחסית וגם רמת המחירים שלנו היתה גבוה מראש. לכל אלו ניתן להוסיף את השקל החזק שמיתן את האינפלציה".
פלוג התייחסה גם לשער החליפין של ישראל ולעובדה כי הבנק במהלך כהונתה התערב בשוק על ידי רכישה של דולרים. "בנק ישראל מעולם לא התכוון להשפיע על שער החליפין. כל הכוונה היתה למתן את התנודות בשוק. לא היתה כוונה למנוע את הייסוף ולא היתה כוונה לקבוע שער חליפין קבוע. היתה כוונה לתת ליצואנים את הזמן לתהליך ההתאמה - וכך היה. בתקופה שלי בבנק ישראל היה ייסוף חזק מאוד של השקל. עם זאת התנודתיות היתה יחסית מאוזנת. לא ראינו את השער ב-3 שקלים לדולר מה שאז אולי היה פוגע פגיעה אנושה בענפים שלמים של ייצוא".
לגבי שוק העבודה אומרת הנגידה לשעבר כי היא סבורה שזה לא נכון להגיד שהקורונה גרמה לאנשים לא לעבוד. "אני חושבת שהעניין הזה שאומרים שהקורונה גרמה לאנשים לשבת בבית ולא לצאת לעבוד - זה מיתוס. יש כמה מקצועות שחסרים בהם עובדים אבל שיעור התעסוקה חזר לרמות של לפני המשבר - מה שאומר שאנשים פשוט עברו מקום עבודה. אנשים לא יושבים בבית, הם עובדים".
בפרק התייחסה פלוג גם לשוק הקריפטו שחווה ירידות חדות בתקופה האחרונה. ״היתה לי סקפטיות כל הזמן לגבי השוק הזה והיא בוודאי לא נעלמה בחודשים האחרונים. למטבעות הקריפטו יש ערך רק אם אנשים רוצים להשקיע בהם. אין בנקים מרכזיים שעומדים מאחורי המבטבעות וזה כנראה לא יקרה״.
לגבי חוסר היציבות הפוליטית בישראל, אמרה פלוג: ״אי יציבות פוליטית מקצרת את האופק של המדיניות הכלכלית. לא פשוט לתכנן קדימה כאשר הממשלה מתחלפת בקצב מהיר יחסית. עם זאת, אני חייבת לציין כי הממשלה הנוכחית עשתה מהלכים משמעותיים להורדת יוקר המחייה״.
האזנה נעימה!
