סגור

"כל התחזיות התבדו. אף אחד לא הבין את עוצמת האינפלציה"

בורסת תל אביב קיבלה את נתוני האינפלציה הגבוהים בארצות הברית עם מסכים שנצבעו באדום בוהק. גם תשואות האג"ח הממשלתיות ל־10 שנים זינקו, וביטאו את החשש שהסופה הגדולה תגיע לכאן. הכלכלן הראשי של מיטב: "ישראל לא שונה ביחס לסיכוני האינפלציה"

המסכים בבורסת תל אביב נצבעו באדום בוהק ביום המסחר הראשון של השבוע. האדום, שהיה אדום מאוד, היה צפוי למדי נוכח נתוני האינפלציה בארצות הברית - שהגיעה לקצב שנתי של 8.6%, הגבוה זה 41 שנים - שמטלטלים את השווקים ברחבי העולם.
למעשה כל מדדי המניות סיימו את היום בירידות: מדד ת"א־125 ירד ב־3.6% תוך שכל המניות הכלולות בו סיימו את היום באדום; מדד ת"א־נדל"ן הציג את הירידה החדה ביותר מבין המדדים המנייתיים, תוך שהוא נחתך ב־4.3% — בדומה לירידה במדד ת"א־בנייה ומדד ת"א־ביטוח, אך מעט גבוה יותר; מדד ת"א־נפט וגז ירד ב־2.5%, אך עדיין מציג עלייה של 45% מתחילת השנה; ומדד ת"א־צמיחה הציג את הירידה הנמוכה ביותר — 2.3%. מנגד, מדד הפחד המקומי (VTA35) זינק ב־34% והגיע לרמה של 26.7 נקודות. מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז אמצע מרץ האחרון.
מבין המניות במדד ת"א־125 בלטו לשלילה לייבפרסון, שהתרסקה ביותר מ־12%, אופקו שקרסה ב־8.8%, דלתא מותגים שצנחה ב־7%, ריטיילורס שירדה ב־6.8% וישראל קנדה שמנייתה איבדה 6.6%.
מעל לכל אלה בלטו איגרות החוב הממשלתיות ל־10 שנים שהתשואות עליהן חצו את הרף של 3%, לראשונה מאז 2014, ובכך יישרו קו גם הן עם המתחולל בכלכלה הגדולה בעולם.

3 צפייה בגלריה
בורסה בורסת תל אביב 111
בורסה בורסת תל אביב 111
בורסת ת"א. כל מדדי המניות ירדו
(צילום: בלומברג)

כאמור, ברקע לירידות עומדים נתוני האינפלציה בארצות הברית שהכו את התחזיות של רבים מהכלכלנים שצפו שהיא כבר הגיעה לשיא. התנפצות התקוות האלו זרעה פחד של ממש בוול סטריט וביתר העולם, שכן בשל כך גוברת אי הוודאות ורבות מהנחות העבודה הפכו לפסימיות יותר. רבים מעריכים כעת שמיתון הוא בלתי נמנע משום שהבנקים המרכזיים יתקשו לספק "נחיתה רכה" לכלכלה (כלומר קירור השוק והורדת האינפלציה באמצעות שימוש עדין בכלים מוניטריים בדמות העלאות ריבית), וייאלצו לנקוט קו של העלאת ריבית אגרסיבית שתגרור את המשק למיתון, ואולי אף למצב של סטגפלציה – שילוב של מיתון ואינפלציה. במילים אחרות, כעת הפחד קנה לו אחיזה חזקה יותר ואף הפך למפחיד יותר במובנים רבים.


במידה רבה עוצמת התגובה של השוק הישראלי מבטאת את ההבנה שישראל, חרף החוזקות שלה, אינה מדינת אי בכל הנוגע להתרחשויות בכלכלה העולמית, ושגלי ההדף יגיעו גם לפה. עם זאת, גם לאחר הירידות החדות באחוזת בית היום, הבורסה התל־אביבית מציגה ביצועים חזקים ממקבילותיה בארצות הברית. מתחילת השנה ירד מדד ת"א־125 ב־9%, ובכך הוא כבר מתקרב לאזור הדו־ספרתי, בעוד מדד S&P 500, שכולל את 500 החברות הגדולות בארצות הברית, ירד ב־18% ומדד הנאסד"ק, עתיר מניות הטכנולוגיה, צנח ב־27%.

"זו תגובה סבירה"

"אני לא חושב שתשואה של יותר מ־3% באג"ח ממשלתיות מסמנת איזשהו רף שמעבר לו יש שינוי", אמר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, בשיחה עם "כלכליסט". לדבריו, "השאלה היא אם תשואות כאלו מוצדקות. האינפלציה בעולם עולה, ובינתיים כל התקוות – ומדובר בתקוות יותר מאשר בתחזיות – שהיא הגיעה לשיא וכעת היא תתחיל לרדת לא מתממשות. הדבר גורם להתחזקות הציפיות לעליית הריבית. מדובר בתהליך שגרתי, אבל עוצמת התגובה היא לאו דווקא שגרתית. אם כי אני חושב שהיא סבירה ביחס לנסיבות. הרי האינפלציה בארצות הברית ובאירופה עולה. אמנם לכל מדינה יש הסיבות הייחודיות שלה, אבל יש גם סיבות משותפות. זה לא סיפור ייחודי לישראל. הכוחות שפועלים על הכלכלה הם אותם כוחות בכל העולם, גם בישראל, הגם שפה האינפלציה נמוכה יותר".
זבז'ינסקי אינו צופה שישראל תיקלע לסחרור אינפלציוני. "אנחנו צופים שהאינפלציה בטווח הקצר תגיע ל־5% ואז תתמתן, כך שבעוד 12 חודשים קצב האינפלציה יעמוד על כ־3.5%". מדובר באינפלציה שחורגת גם היא מיעד יציבות המחירים של בנק ישראל, אך במעט, שכן היעד נע בטווח של 1%—3%.
עם זאת, הכלכלן הראשי של מיטב מדגיש כי "בינתיים כל התחזיות פחות או יותר התבדו. הכלכלנים ברחבי העולם, כולל בבנקים המרכזיים, לא הבינו כמו שצריך את העוצמה של האינפלציה, והם מצאו את עצמם מעדכנים שוב ושוב את התחזיות. גם אני מצאתי את עצמי במצב הזה, ובאופן יחסי אני כלכלן פרו־אינפלציוני, כלומר התחזיות שלי נוטות לטווח הגבוה של האינפלציה".

3 צפייה בגלריה
אלכס זבז'ינסקי הכלכלן הראשי מיטב דש
אלכס זבז'ינסקי הכלכלן הראשי מיטב דש
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב: "במדינות שהחלו להילחם באינפלציה לפני כשנה עם העלאות ריבית אגרסיביות האינפלציה ממשיכה לעלות"
(צילום: אמנון גוטמן)

זבז'ינסקי מוסיף גורם נוסף לדאגה: "במדינות שהחלו להילחם באינפלציה לפני שנה־שנה וחצי, כלומר לפני רוב המדינות בעולם — דוגמת פולין, הונגריה, צ'כיה, ברזיל, מקסיקו וקולומביה — האינפלציה ממשיכה לעלות. ומדובר במדינות שהעלו את הריבית בצורה אגרסיבית מאוד".
ואכן, כיום ישנם כלכלנים שונים שמטילים ספק ביכולת של בנקים מרכזיים לקרר את האינפלציה, משום שלטענתם ארגז הכלים של הבנקים המרכזיים נוגע לצד של הביקוש, שאותו ניתן למתן באמצעות העלאת ריבית, בעוד האינפלציה הנוכחית נגרמת בצורה משמעותית מצמצום ההיצע, בין היתר של סחורות שונות כמו אשלג וחיטה, בשל הלחימה באוקראינה. גם ריי דליו, המייסד של ברידג'ווטר, קרן הגידור הגדולה בעולם שמנוהלת כיום על ידי הישראלי ניר בר־דעה, התבטא בסוף השבוע ואמר שהוא חושש שהאינפלציה תהיה גבוהה ועיקשת יותר מהתחזיות של הפד (הבנק המרכזי האמריקאי). בכך הצטרף דליו לדמויות בכירות אחרות במשק האמריקאי, כמו ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ולארי פינק, מנכ"ל ענקית הפיננסים בלאקרוק, שהזהירו מפני סופה מתקרבת ומפני חוסר היכולת של הפד להתמודד איתה.

"תלות פחותה באנרגיה"

כאמור, האינפלציה מרימה את ראשה ברחבי העולם, אולם בכל מדינה הדרמה מתחוללת בצורה שונה. לכל מדינה ישנן נקודות החוזק והחולשה שלה ביחס לאינפלציה. לדברי זבז'ינסקי, נקודת החוזק המרכזית של הכלכלה הישראלית בכל הנוגע למטריצת האינפלציה היא מחירי האנרגיה. "אנחנו פחות תלויים במחירי האנרגיה. אנחנו אמנם מייבאים דלק ופחם, אבל חלק גודל מייצור החשמל בישראל נשען על גז טבעי, שהמחיר שלו קבוע הודות לחוזים ארוכי טווח של חברת החשמל ויצרני החשמל הפרטיים עם מאגרי הגז המקומיים".
אולם, לדבריו, "בכל יתר הדברים אנחנו חשופים במידה דומה למתרחש בעולם. גם ישראל סובלת מהשיבוש בשרשראות האספקה ומהעלייה במחירי הסחורות, וגם אצלנו שוק העבודה חזק, עם אבטלה נמוכה וביקוש חזק לעובדים, מה שמתורגם לעליית שכר. בשורה התחתונה, אנחנו לא יכולים לחשוב על עצמנו כעל מיוחדים או שונים בכל הנוגע לסיכוני האינפלציה".