ניתוחגלי ההדף בדרך: החרם על רוסיה יקפיץ את עלות רכישת הנפט
ניתוח
גלי ההדף בדרך: החרם על רוסיה יקפיץ את עלות רכישת הנפט
ההחלטה של האיחוד האירופי להחרים את רוב יבוא הנפט הרוסי תעלה לקרמלין כ־10 מיליארד דולר בחודש. במקביל: המהלך יאיץ את הסחרור האינפלציוני בגלל עלויות הפקה ושינוע גבוהות יותר של החלופות מאפריקה ומארה"ב
אחרי שבועות של התגוששות פוליטית, מנהיגי האיחוד האירופי הגיעו אתמול להסכמה עקרונית להטלת חרם על הנפט הרוסי. בשלב זה החרם אינו מוחלט ומתייחס להובלה במכליות דרך הים — כדי לתת פטור למדינות כמו הונגריה וסלובקיה התלויות בנפט הרוסי. החרם ייכנס לתוקף בהדרגה, עד סוף השנה.
מבחינה כלכלית, הצעד הזה יגרום נזק לשני הצדדים וישלח גלי הדף לכלכלה העולמית. ההסלמה במלחמת האנרגיה צפויה להאיץ את האינפלציה העולמית, כשמחירי הנפט שוב חוזרים לרמה של 120 דולר לחבית, ומכאן תחריף גם את משבר המזון העולמי ותשמר את הקשיים בשרשראות האספקה. במקביל, גם אם רוסיה תנסה להמעיט מעוצמת המכה, הנתונים מדברים בעד עצמם.
יצוא הנפט הרוסי לאיחוד מניב הכנסות של כ־25 מיליארד דולר בחודש, והחרם על המכליות משמעו אובדן הכנסה של לפחות 10 מיליארד דולר בחודש. כדי שהצעד נגד מוסקבה יהיה יעיל, על האירופים יהיה להעלות הילוך בזירה הדיפלומטית, כלומר להפעיל לחץ על הודו וסין, צרכניות הנפט הרוסי המובילות מחוץ לאירופה, וכן על יצרניות הנפט המובילות באופ"ק, בדגש על סעודיה.
הרוסים נערכו מבעוד מועד לאפשרות החרם, ומתוך הנחת עבודה שהביקושים מאסיה עשויים למתן את השפעת הסנקציות. זו הסיבה שיצוא הנפט הרוסי לאסיה בדרך הים זינק ב־50% לפחות מתחילת השנה, כשהרוסים, במטרה לעקוף את הסנקציות, מעבירים את חביות הנפט מספינה אחת לאחרת בלב ים, פעילות המתבצעת בעיקר בים התיכון.
אף שמדובר בהליך יקר ומסוכן, הוא עדיין משתלם לרוסים, המעבירים בדרך זו כ־500 אלף חביות ביום לאסיה, נוסף על 2.3 מיליון חביות באמצעות מערכות צנרת — זאת לעומת 1.5 מיליון חביות ביום שייצאה רוסיה לאסיה ישירות בטרם הפלישה.
גם האיחוד האירופי נערך לאמברגו כדי למצוא תחליפים, אם כי הפתרונות רחוקים מלהיות מושלמים. זאת בעיקר משום שהיבוא החליפי מאפריקה או מארה"ב הוא יקר יותר ברקע עלויות הפקה ושינוע גבוהות יותר ביחס לרוסיה.
כך, למשל, בתי הזיקוק באירופה הגבירו מאז הפלישה את יבוא הנפט הגולמי מניגריה, אנגולה וקמרון. יבוא הנפט ממדינות במערב אפריקה זינק ב־17% באפריל בהשוואה לממוצע בשנים 2021-2018, ובחודש שעבר הוא כבר חצה את רף 650 אלף החביות ביום. במקביל, יצוא הנפט מאפריקה להודו פחת במחצית, זאת נוכח העדפתה של תת־היבשת לרכוש נפט רוסי במחיר מוזל.
עוד מדינה שכנראה מסייעת בחשאי למאמץ האירופי נגד רוסיה היא סעודיה, שכן היצוא מהנמל המצרי סידי כריר המשמש את ענקית האנרגיה אראמקו ליצוא לאירופה, הוכפל לכ־400 אלף חביות ביום בחודש מאי בהשוואה למרץ 2022. לכל אלה יש להוסיף את ארה"ב שהגבירה את יצוא הנפט לאירופה בכ־15% במהלך החודשיים האחרונים והוא עומד עתה על כ־1.5 מיליון חביות ביום.
עם הטלת האמברגו על רוסיה, העיניים נשואות לאופ"ק, גם אם הציפיות אינן גבוהות. ההסכם של הארגון עם רוסיה הידוע כאופ"ק+ עומד לפוג בספטמבר, ומנהיגת הארגון, סעודיה, ניצבת בפני הכרעה גורלית האם להמשיך בו או להיעתר ללחצים של המערב, ובעיקר של ארה"ב, לפרוץ את ההסכם ולהגביר את התפוקה.
ההכרעה של הסעודים אינה פשוטה והיא תלויה בהידוק היחסים עם ארה"ב ובגורל ההסכם הגרעיני של המעצמות עם איראן. עד כה, הסעודים הפגינו קו תקיף ועקבי כנגד העלאת התפוקה של אופ"ק וכנגד הפסקת השת"פ עם רוסיה. בנוסף, בחודשים האחרונים מתקשות חברות אופ"ק לעמוד במכסות הייצור שלהן, מה שמעורר ספק לגבי היכולת המעשית שלהן לכסות על אובדן מלוא ההיצע מרוסיה.
