מיכאלי שולפת מסלול עוקף לתחבורה בשבת
מיכאלי שולפת מסלול עוקף לתחבורה בשבת
שרת התחבורה פרסמה תזכיר חוק שמאפשר לגופים פרטיים לקדם תחבורה בשבת; הצעד יוביל לתחרות בין גופים פרטיים לשירותי המדינה. אלא שבפני השרה עומדים עדיין מוקשים קואליציוניים
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי פרסמה אתמול (ב') תזכיר חוק לשינוי תקנות התעבורה, שמטרתו לאפשר לגופים פרטיים, רשויות מקומיות ועמותות להפעיל שירותי תחבורה בתשלום – גם בשבת ובחגים.
בלשכת השרה מיכאלי מדגישים כי לא מדובר ב”תחבורה ציבורית” מפני שזו לא תסובסד על ידי המדינה. המהלך לא מצריך כעת את אישור הממשלה, מפני שהממשלה כבר אישרה בתחילת אוגוסט את החלטת ממשלה 234 שעניינה: “שיפור התחבורה הציבורית בטווח הקצר” שמטרתה להגדיל את שיעור הנסיעות המבוצעות בתחבורה ציבורית מתוך כלל הנסיעות המבוצעות. בעקבות האישור מאוגוסט, מיכאלי יכולה לקדם את המהלך לבדה במסגרת תיקון תקנת התעבורה שבסמכותה כשרת התחבורה. טיוטת ההצעה מפורסמת מאתמול באתר החקיקה הממשלתי ופתוחה להערות הציבור במשך שבועיים במקום שלושה שבועות.
כפי שפורסם לראשונה ב”כלכליסט”, מיכאלי ומשרד האוצר כבר ניסו לקדם את המהלך דרך חוק ההסדרים, אך בסופו של דבר סעיף זה לא נכלל בנוסח הסופי.
המהלך שמיכאלי מקדמת קובע כי כל גוף, למטרות רווח או לא למטרות רווח, יכול להגיש בקשה למשרד התחבורה ולקבל אישור להפעיל הסעות של אוטובוסים או מיניבוסים בתשלום. מפני שההסעות הללו לא יוגדרו כ”תחבורה ציבורית” והן לא יזכו לסבסוד ממשלתי, הן יוכלו לפעול גם בשבת לאחר שיקבלו את ברכת משרד התחבורה.
עיריות יוכלו לגבות תשלום
בתיקון התקנה ובהחלטת הממשלה המקורית לא מצוין בכלל עניין השבת, אבל גורמים במשרד האוצר והתחבורה אישרו בעבר ל”כלכליסט” כי הצעת החוק תאפשר נסיעה בכל זמן נתון. במשרד התחבורה מדגישים כי אף על פי שהצעד יאפשר לקדם תחבורת המונים בתשלום בשבת, זו אינה המטרה המרכזית של החוק. לטענתם, המטרה המרכזית היא לצמצם את מספר הרכבים הפרטיים בכבישים ולהגדיל את שיעור השימוש בתחבורה ציבורית מתוך הנסיעות הממונעות. בלשכת מיכאלי טוענים כי מטרת הצעד היא קודם כל לתת מענה למעסיקים, עמותות ורשויות מקומיות שמבקשים לצמצם את מספר הנוסעים ברכב הפרטי וכעת יהיה להם את הכלים לעשות זאת בתשלום.
הצעד יוביל לפתיחה של שוק ההסעות לכל גוף שמעוניין בכך ויקבל את אישור המשרד. בין היתר, הצעד יוביל לכך שעיריות כמו תל אביב יוכלו לגבות תשלום על שירותי תחבורה ציבורית-עירונית בשבת, מה שעד עכשיו החוק לא התיר להן.
יתרה מכך, גופים עסקיים או חברתיים יוכלו להפעיל תחבורה בתשלום בשבת גם אם העיריות לא יהיו מעוניינות בכך.
יישומים נוספים של תיקון הצו כוללים מתן אפשרות לחברות עסקיות להפעיל שאטלים בתשלום לעובדיהם, מה שעד היום היה לא חוקי. לצורך העניין מפעל יוכל לגבות תשלום של 5 שקלים מכל עובד שיבחר להצטרף לשאטל ולוותר על הרכב הפרטי, וכמה חברות מאותו איזור יוכלו להתאגד ולבצע שאטל משותף. מלבד זה, תיקון הצו גם יאפשר ליזמים להפעיל קווי תחבורה מסחריים על בסיס הביקוש, בין אם מדובר בנסיעות למקומות בילוי, אתרי תיירות או איזורי תעסוקה.
תיקון הצו יאפשר גם לחברות של תחבורה חכמה ושיתופית להפעיל שירותי נסיעה ביתר קלות. באופן הזה ניתן יהיה להפעיל שירותי הסעה כמו באבל או תיקתק באופן עצמאי ללא מפעיל תחבורה ציבורית צמוד, בניגוד למצב הנוכחי שהוביל את חברות הטכנולוגיה ויה ומוביט לשתף פעולה עם חברות כמו אגד, דן וקווים.
מלבד היתרונות שבפתיחת השוק לתחרות, קיים חשש שברגע שגורמים פרטיים יעניקו שירותים מסוימים באופן פרטי, בטווח הארוך המדינה תיסוג לאחור ולא תעניק חלק מהשירותים
הצעת החוק לא צפויה לאפשר לחברות דוגמת אובר להיכנס לשוק הישראלי, וזאת מפני שההצעה מתייחסת לשירותי תחבורה של רכבים בעלי שמונה מושבים ומעלה.
באופן מעט אבסורדי, יו”ר מפלגת העבודה שמגדירה את עצמה כסוציאל-דמוקרטית מבצעת צעד שיוביל לליברליזציה של שוק התחבורה הציבורית הישראלי. כעת, חברות תחבורה פרטיות יוכלו לקדם קווים שיתחרו בקווי התחבורה הציבורית הקיימים, כמו קווי פרימיום שייסעו לאילת או לנתב”ג ויתחרו בקווים הקיימים ובמוניות השירות. מלבד היתרונות שבפתיחת השוק לתחרות, קיים חשש שברגע שגורמים פרטיים יעניקו שירותים מסוימים באופן פרטי אז בטווח הארוך המדינה תיסוג אחורה ולא תעניק את השירותים שכעת ניתנים על ידי הגופים הפרטיים, בדומה לכוונת המדינה לבטל את קווי התחבורה הציבורית בעמק חפר בעקבות הכנסת שירות התחבורה החכמה “קוויקר”.
צמצום הפגיעה בתוצר
משרד התחבורה מנמק את הצעת החוק בטענה כי זה יסייע לגודש בכבישים ויגדיל את “מקדם הפיצול” - שיעור השימוש בתחבורה ציבורית מתוך הנסיעות הממונעות. לפי ההצעה, הגודש בדרכים בישראל מהווה פגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית, המתבטאת באובדן תוצר הנאמד בכ־40 מיליארד שקל בשנה בשל אובדן שעות עבודה ופנאי (כ־20 מיליארד בשנה) ובשל תאונות דרכים וזיהום אוויר (כ־20 מיליארד שקל). בלא התערבות הממשלה ונקיטת צעדים אקטיביים, אומדן זה אף צפוי לגדול ולהגיע לשיעור שנתי של כ־70 מיליארד שקל בשנת 2030.
המהלך קובע שכל גוף, למטרות רווח או לא, יכול להגיש בקשה למשרד התחבורה ולקבל אישור להפעיל הסעות אוטובוסים או מיניבוסים בתשלום. הן לא יוגדרו כ"תחבורה ציבורית"
הפגיעה המשקית נובעת משימוש יתר ברכב פרטי לצורך ניידות (בכניסות ובמרכזי המטרופולינים) ומנסיעה יחידנית ברכב. התנהגות זו באה לביטוי במגוון מדדים בינלאומיים, ובראשם מקדם הפיצול שעומד על 10%–20% במטרופולינים בישראל, לעומת 40% במטרופולינים מתקדמים בעולם.
רועי שוורץ תיכון, יו”ר ומייסד “נוע תנוע - תחבורה בשבת” שיתף את “כלכליסט” בנתונים ובחישובים שבחנו בעבר את קידום התחבורה הציבורית בשבת. לפי הארגון, הביקוש לתחבורה בתשלום בשבת צפוי להיות בין 18%–28% מהתחבורה הכללית, כאשר החישוב נעשה על סמך היקף התנועה בימי ראשון באירופה, תוך כדי הכנסת המאפיינים הייחודיים של הדמוגרפיה הישראלית.
כמו כן, מכיוון שבשבת אין פקקים והיקף הנסיעות מצומצם, ניתן להשתמש בממוצע בכ־14%–21% מכלי התחבורה והנהגים שמשתמשים בהם בימי חול. לפי הארגון, כיום יש כ־80 אוטובוסים בקווים שממומנים באופן מלא על ידי עיריות וארגונים הפועלים בכל שישי ושבת, וכ־30 אלף נוסעים משתמשים בקווי התחבורה של העיריות בשבת. שוורץ תיכון אמר כי “כל הכבוד לשרה מיכאלי ולכל הנוגעים בדבר שמקדמים את האפשרות לאפשר לכל אחד לבחור איך להתנייד בשבת. כידוע 80% מהאזרחים בישראל תומכים בתחבורה ציבורית בשבת באזורים עם רוב חילוני”.
אלא שכוונתה של מיכאלי להפעיל תחבורה ציבורית בשבת נתקלת בקשיים פוליטיים. בימינה מתנגדים לכך בחריפות וגם בתקווה חדשה לא תומכים. שר האוצר ליברמן אמר אתמול שהוא אומנם תומך בתחבורה ציבורית בשבת אבל “יש הצהרות אבל אי אפשר לקדם באופן חד צדדי דבר כה מהפכני לנוכח העובדה שהוא לא נכלל בהסכמים הקואליציוניים”. לדבריו, “אנו נמצא הזדמנות מתי להעבירו”. מפלגות יש עתיד, מרצ והעבודה תומכות במהלך של מיכאלי. לפיכך צוות משותף לימינה וליש עתיד יצטרך לדון בכל המחלוקות בין סיעות הקואליציה ובכלל זה תחבורה ציבורית בשבת כדי לייצר הסכמה קואליציונית.
