בדיקת כלכליסט ושומרים ניגוד העניינים שלא נמנע ממנו השופט שבדרך לביהמ"ש העליון
בדיקת כלכליסט ושומרים
ניגוד העניינים שלא נמנע ממנו השופט שבדרך לביהמ"ש העליון
השופט חאלד כבוב, שבדרך לעליון, הוא חבר ותיק של עו"ד צביקה־בר נתן, שאף ייצג אותו לאחרונה. למרות זאת, כבוב לא נמנע מלנהל תיקים שבהם מייצגים עורכי דין ממשרד גולדפרב זליגמן, שבו בר־נתן שותף בכיר, ואף לא נתן על כך גילוי נאות לצדדים. כבוב: "הכללים לא מחייבים גילוי נאות"
בשבועות הקרובים, במועד שטרם נקבע, צפויה הוועדה לבחירת שופטים לבחור ארבעה שופטים לבית המשפט העליון. השופט חאלד כבוב, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בת"א וראש המחלקה הכלכלית בו, הוא מינוי כמעט ודאי. כבוב נחשב לשופט מצוין, שבשנים האחרונות שפט בתיקים הכלכליים החשובים במדינה, בהם הרשעת נוחי דנקנר בהרצת מניות אי.די.בי והרשעת אמיר ברמלי בהונאת משקיעים.
כעת עולה מבדיקת "כלכליסט" בשיתוף "שומרים" התנהלות מעוררת שאלות של כבוב, שנוגעת לקשר החברי הקרוב בין כבוב לעו"ד צביקה בר־נתן. השניים חברים שנים ארוכות, מאז לימודי המשפטים יחד באוניברסיטת ת"א. בר־נתן גם ייצג בעבר את כבוב ורעייתו בסכסוך אזרחי שבו נתבע השופט. בתו של כבוב עבדה בעבר במשך 6 שנים במשרד גולדפרב זליגמן - אחד המשרדים הגדולים בארץ, שבו בר־נתן הוא מבכירי השותפים, סגן היו"ר וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית.
הקשר המשפטי בין כבוב לבר־נתן נוצר שוב באחרונה סביב ספיחי "פרשת ברמלי", שהתפוצצה בינואר השנה והפכה בחודש שעבר לתחקיר מעורר שאלות של רביב דרוקר ב"המקור". בתמצית, אמיר ברמלי רקם מזימה במטרה להביא לפסילת כבוב, ערב מתן גזר דינו. המהלך לא צלח והיועמ"ש אביחי מנדלבליט קבע שלא נפל פגם בפעולות כבוב, אולם הפרשה יצרה גלי הדף בעולם המשפט והתקשורת.
לצורך ייצוגו מול "המקור" שכר כבוב בספטמבר את שירותי חברו בר־נתן, והוא שהגן עליו באולפן התוכנית. בר־נתן גם מסר החודש בשם כבוב תגובה לכתבת המשך בנושא. אולם בזמן שעו"ד בר־נתן מייצג את כבוב, שותפים ועורכי דין במשרד גולדפרב זליגמן המשיכו לייצג בתיקים שניהל כבוב ונידונו או נידונים בפניו.
1 צפייה בגלריה
עו"ד צביקה בר־נתן והשופט חאלד כבוב. ייצג את כבוב גם בתביעה אישית נגדו
(צילומים: אופיר אייב, יאיר שגיא)
בדיקת כל התיקים האלה מלמדת כי כבוב לא נתן בהם גילוי נאות בפני הצדדים. הוא המשיך בחודשים האחרונים לתת בהם החלטות (רובן טכניות, כמתן אורכות להגשת תגובות ומסמכים) ואף קבע דיונים, כולל שני דיונים שנערכו בשבוע החולף בשניים מהתיקים. גם במהלך דיונים אלה נמנע כבוב מלתת גילוי נאות על כך שהוא מיוצג בידי בר־נתן ממשרד גולדפרב זליגמן, שייצג את אחד הצדדים.
בר־נתן לא, השותפים כן
התנהלות זאת לכאורה אינה עולה בקנה אחד עם כללי האתיקה של שופטים ועורכי דין, שנועדו למנוע חשש למשוא פנים. היא גם מנוגדת לרוח שעלתה מהחלטות עבר של נציבות התלונות על שופטים בנושא. שופטים בדימוס ומומחים לאתיקה משפטית שעמם שוחחנו אמרו שגם אם כבוב לא היה צריך לפסול עצמו מתיקים אלה אוטומטית, היה עליו לכל הפחות לגלות לצדדים על ייצוגו בידי בר־נתן, כדי לאפשר להם במידת הצורך להגיש בקשת פסלות.
במהלך הבדיקה התברר עוד שכבוב גם נמנע מלהכליל במהלך השנים את בר־נתן ברשימת המניעויות שלו – רשימת האנשים והגורמים ששופטים מודיעים מראש כי הם מנועים מלשבת בתיקים שהם צד בהם. יממה אחרי פניית "כלכליסט" אליו בעניין, עדכן כבוב את רשימת המניעויות וצירף את בר־נתן. בנוסף הכניס לראשונה לרשימה גם את עו"ד בעז בן צור, שנשכר לייצג את בנו, עו"ד ואליד כבוב, באותה פרשת ברמלי (עוד קודם, תיקים שבן צור ייצג בהם מול כבוב הועברו על ידו לשופטים אחרים).
ד"ר לימור זר־גוטמן: "כשמדברים על ניגוד עניינים, ההתייחסות היא לכל המשרד, לא רק לעורך הדין עצמו. זו הלכה מאוד חזקה ששופטים ועורכי דין מכירים. על השופט לכל הפחות לתת גילוי נאות. זה המינימום"
בר־נתן עצמו אינו מייצג בעלי דין מול כבוב, אך שותפיו ועורכי דין בכירים במשרד מייצגים מולו באופן שוטף - כאמור ללא שהשופט נותן על כך לצדדים גילוי נאות. כך למשל, עו"ד אהרון מיכאלי, שותף בכיר בגולדפרב זליגמן, מייצג את אקו"ם בבקשה לתביעה ייצוגית נגדה. כבוב נתן החלטות טכניות שונות בתיק גם לאחר תחילת ייצוגו בידי בר־נתן ואף בשבוע שעבר קיים דיון בתיק ללא גילוי נאות לצדדים. מיכאלי מופיע מול כבוב גם בייצוגית אחרת נגד בזק, והוא מייצג מול השופט גם את קוקה קולה בבקשה לייצוגית נגדה. לצדו גם עו"ד יהודה רוזנטל, שותף נוסף במשרד, ועו"ד חגית בלייברג, שותפה בכירה נוספת.
בלייברג מייצגת בתיקים נוספים אצל כבוב, בין השאר בתביעה נגזרת נגד רמי לוי ורעייתו. בתיק זה נערך בשבוע שעבר דיון באולמו של כבוב, וגם בו הוא לא נתן גילוי נאות לצדדים על כך שעו"ד בר־נתן מייצג אותו עצמו. רשימת השותפים ועורכי הדין הנוספים בגולדפרב זליגמן המייצגים כיום צדדים בתיקים שמנהל כבוב עוד ארוכה (גילוי נאות: קבוצת ידיעות אחרונות היא צד בתיקים המתנהלים אצל כבוב, לצד כלי תקשורת נוספים).
"כשעו"ד נגוע, המשרד נגוע"
בבדיקה לא נמצא כי בר־נתן עצמו הופיע מול כבוב. עם זאת, באחד המקרים ייצג בר־נתן, יחד עם עו"ד דפנה קפלניק ממחלקתו, חברה שנקלעה לסכסוך עסקי. הצדדים הגיעו להסדר פשרה בהליך גישור, שהוגש בספטמבר 2020 לאישור ונותב אל כבוב, שאישר אותו.
סעיף 15(ב)6 בכללי האתיקה לשופטים קובע כי "שופט לא ישב בדין ביודעו שעורך דין המייצג בעל דין מטפל בעניין של השופט או של בן משפחתו". בעניין זה קיימת החלטה מכוננת מ־2011 של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שעסקה בשופט יהודה זפט ועו"ד יעקב וינרוט. גולדברג בחן את המקרים שבהם וינרוט או עורכי דין ממשרדו הופיעו בפניו של זפט כמה שנים אחרי שזה יוצג בידי וינרוט בענייניו האישיים, מבלי שזפט נתן גילוי על כך לצדדים. גולדברג קיבל את התלונה נגד זפט, ובין השאר כתב בהחלטתו כי "בתיקים שבהם ייצג משרד וינרוט את אחד הצדדים 'תקופת ההודעה' הסבירה היא של כ־5 שנים". כלומר על השופט לתת גילוי נאות לבעלי הדין במשך 5 שנים מתום ייצוגו על ידי עורך הדין.
בשיחה של "כלכליסט" השבוע עם גולדברג, מבלי שצוינו בפניו שם השופט או המשרד, אמר כי "לא אשנה משפט אחד ממה שכתבתי אז. אם מגיע לייצג באולמו של שופט עורך דין השותף במשרדו של עורך דין שמייצג את השופט בעניין אישי, השופט חייב לתת גילוי נאות על כך".
עם העמדה הזו הסכימו גם שתי שופטות אחרות בדימוס (מחוזי ועליון), ואמרו כי השופט חב לכל הפחות בגילוי נאות לצדדים ובדיקה עמם אם יש להם הסתייגויות מכך שינהל את התיק, ו"זה בהחלט בעייתי אם הדבר הוסתר". מי שנחשבת לאורים ותומים באתיקה משפטית היא ד"ר לימור זר־גוטמן, ראש המרכז לאתיקה במסלול האקדמי המכללה למינהל. "כשמדברים על ניגוד עניינים של שופטים בנוגע לייצוגם על ידי עורך דין, ההתייחסות היא לכל המשרד, לא רק לעורך הדין עצמו", אומרת זר־גוטמן. "זו הלכה מאוד חזקה שהשופטים ועורכי הדין מכירים: כשעורך דין נגוע, כל המשרד נגוע".
לדבריה, מבלי שהיא יודעת את שם השופט והמשרד, "על השופט לכל הפחות לתת גילוי נאות. זה המינימום הנדרש. ואילו היתה מוגשת בקשת פסלות על בסיס זה, יש סיכוי טוב שהיתה מתקבלת. גם לשכת עורכי הדין לא מוכנה לחומות סיניות. היא רואה את כל המשרד כמקשה אחת, כי בסוף זה אותו כיס". ואכן, גם לדברי עו"ד מייק יורק־ריד, לשעבר פרקליט ועדת האתיקה של מחוז ת"א והמרכז בלשכה, "אין דין שונה בין עורך דין פרטי לפירמה. ברגע שאחד השותפים מייצג שופט, כל המשרד למעשה 'נגוע כלכלית'. אלה כללי מניעות וניגוד עניינים בסיסיים, חד משמעית".
"בר נתן לא מופיע מולו"
תגובת הרשות השופטת בשם השופט כבוב: "השופט כבוב מונע עצמו מלדון בעניינים שבהם מייצג עו"ד צביקה בר־נתן, בשל יחסי חברות עוד מתקופת לימודיהם המשותפים. במשרד גולדפרב זליגמן מועסקים מאות עורכי דין, שהשופט אינו מכיר באופן אישי ואין לו יחסים איתם. מעולם לא הופיע בפני השופט עורך דין ממשרד זה שיש בינו ובין השופט היכרות מחוץ לאולמות המשפט. השופט אינו רואה בהכרח מניעה מקיום דיונים שבהם המשרד מייצג. החובה לגילוי נאות בגין ייצוג על ידי עו"ד חלה רק כלפי אותו עו"ד. זאת גם לפי כללי האתיקה".
לגבי אישור הסדר הגישור שבו ייצג בר־נתן עצמו נמסר: "באת הכוח הרשומה בתיק היא עו"ד דפנה קפליוק, והיא שחתומה על הסדר הפשרה שאישר השופט כבוב".
לעניין רשימת המניעויות נמסר ש"עו"ד בר־נתן אינו ברשימה כי אינו מופיע בתיקים במחלקה הכלכלית בכלל, ומול השופט כבוב בפרט". לאחר הוספת בר־נתן לרשימה נמסר: "רשימת המניעויות עודכנה בהתאם, על אף שאין מדובר ברשימה סגורה וייתכן ששופט יהיה מנוע מלשבת בדינו של מי שאינו ברשימה".
ממשרד גולדפרב זליגמן נמסר בתגובה: "בהמשך לתגובת דוברות בתי המשפט, נדגיש כי בפירמה מעל 110 שותפים פעילים, והיא פועלת תמיד, וגם במקרה זה, באדיקות לפי כללי האתיקה המחמירים".
