ניתוחשוק המזון תחת חקירה: ואיפה היתה רשות התחרות עד עכשיו?
ניתוח
שוק המזון תחת חקירה: ואיפה היתה רשות התחרות עד עכשיו?
בדיון סוער בוועדת הכלכלה על רקע החשדות לתיאום מחירים הכריזה מ"מ הממונה על התחרות: "יש צורך באכיפה נוקשה, לא נהסס להפעיל את כל האמצעים"; אבל המציאות מוכיחה כי קודמתה בתפקיד דווקא הלכה לקראת השחקנים הגדולים בשוק המזון ובראשם שופרסל
אם היה צורך בדוגמא להתנהלותם הכוחנית של ראשי רשתות המזון, קיבלנו אותה אתמול בדיון בוועדת הכלכלה. לשאלה האם תיאם מחירים, השיב מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן ליו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון: "תגיד, אתם נורמלים? בשום אופן לא".
גם רמי לוי, בעל השליטה ברשת הנושאת את שמו, הגיב בתוקפנות. כשנשאל על ידי ח"כ אופיר סופר על שיעור הרווח של הרשת מיבוא עגבניות, השיב לוי: "אני לא יודע מי אתה. אתה פופוליסט. אתה לא יצרת מקום עבודה בחיים, אתה לא משרת הצרכן, אל תבוא להגיד לי כלום". הסגנון בו השתמשו מנהלי הרשתות בדיון מצולם בוועדה של הכנסת יכול לתרום להבנה של הכוחנות שמאפיינת את ההתנהלות עם ספקים ואת שליטתם בשוק המזון.
הדרמה בעקבות פתיחת החקירה של רשות התחרות שהחלה בפשיטה על משרדי שטראוס ושופרסל וחקירת מנכ"לי החברות נמשכה עם זימונם לחקירה של אייל רביד מנכ"ל ומבעלי השליטה ברשת ויקטורי ונעם וימן מנכ"ל ומבעלי השליטה ביבואנית המזון דיפלומט לחקירה. אתמול היה זה תורו של רמי לוי להגיע לחקירה. הפעולה של רשות התחרות הביאה לכך שהדיון בכנסת, שזומן לפני מספר שבועות לצורך בחינת יישום חוק המזון, עסק בנסיונות לכאורה לתאם העלאת מחירים.
מיכל כהן, ממלאת מקום הממונה על התחרות התייחסה לחקירה ואמרה בוועדה: "מדובר בחקירה פלילית פרי של הכנה מאומצת שהתחילה לפני שהדיון נקבע. החקירה נעשית ותיעשה גם מחר וגם מחרתיים. אני לא מתכוונת לומר מהם החשדות ומה נחקר כי כל מילה שאגיד עלולה לשבש את החקירה. נעשות פה פעולות, תנו לנו את הזמן. כשנוכל להגיד נגיד".
כהן הוסיפה כי שוק המזון, מוצרי הצריכה והטואלטיקה נמצא בראש סדרי העדיפות של הרשות. "יש צורך באכיפה נוקשה ואפקטיבית. נקדם הצעות חוק להגברת התחרות ולא נהסס להפעיל את כל האמצעים להגברת התחרות". מנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא אמר: "לא נהסס לנקוט בכל הפעולות להגברת התחרות ולמניעת ניצול של כוח שוק על מנת לפגוע בצרכן".
המדינה נרדמה בשמירה בתקופת הלפרין
כהן ומלכא אמנם נכנסו לתפקידיהם רק לאחרונה, אך התנהלותם של רשות התחרות ומשרד הכלכלה לאורך השנים היא שהפקירה את הציבור והעצימה את כוחן של החברות הגדולות בשוק המזון. זה החל עוד בימיו של דרור שטרום כממונה על ההגבלים שחתום על אישור מכירת קלאבמרקט לשופרסל, והמשיך באישור שהממונה לשעבר מיכל הלפרין נתנה לשופרסל לרכוש את ניו פארם. מאישור לאישור גבר רעבונה של שופרסל שביקשה וקיבלה את אישור הרשות לקנות את סיטונאית המזון אמיגה, שסיפקה לפני משבר הקורונה 60% ממוצרי המזון לשוק המוסדי בגוש דן.
הלפרין היתה גם זו שהתעקשה שלא להגדיר את שופרסל כ"ספק גדול", גם כשנתח השוק של המותג הפרטי של הרשת המגלגלת 15 מיליארד שקל הגיע ל־28%. רצונה של הלפרין לצמצם את כוחם של הספקים הגדולים, איפשר לה להתעלם מהמצב שנוצר בשוק בו שופרסל מנהלת עם הספקים משא ומתן מסחרי, בעודה מהווה מתחרה שלהם על נתח השוק ועל שטח המדף, עם המותג הפרטי שלה. ולא רק אישורי עסקאות חריגות היו להלפרין. במקום לעדכן את חוק המזון בהתאם לשינויים בשוק, בחרה הלפרין למחוק את ההישגים המועטים שהניב החוק שהוביל קודמה בתפקיד, דויד גילה. הלפרין נתנה לספקים פטור מאיסור סידור מדפים, שנועד לאפשר חשיפה הוגנת למוצריהם של הספקים הקטנים. פטור נוסף ניתן בנוגע למעורבות של ספקים גדולים במחיר המירבי לצרכן.
הרשתות אפילו לא מנסות לבלום את העליות
רשות התחרות לא היתה הגורם היחיד שהיה קשוב יותר לראשי שוק המזון מאשר לצרכנים. הצעד הראשון של שרת הכלכלה הנכנסת אורנה ברביבאי היה לקדם את ביטול חובת סימון מחירים ולהמיר אותה בפרסום מחירים בצגים דיגיטליים. חובת זימון מחירים היא באחת הזכויות הצרכניות הבודדות שמתקיימות למרות נסיונות רבים של הקמעונאים לבטלה. במקום לקדם טיפול בהפרות חוק המזון, דוגמת אי עמידה בתקנות שקיפות מחירים, מיהרה השרה לתת לקמעונאים הקלה דרמטית, על חשבון צרכנים מבוגרים ומוחלשים.
המעורבות של הקמעונאים בהחלטה על מחירי הספקים, נובעת מכך שכאשר יצרן או יבואן מבקש להעלות את מחירי מוצריו, הוא נדרש לפנות לקמעונאים ולהעביר להם מחירון עדכני. כשמדובר בגופי ענק, יש תהליך מורכב יותר, שמתחיל בשיחות גישוש של אנשי השטח של הצדדים ובהמשך עובר לשיחות בין בכירי החברות. בשיחות אלו מתנהל משא ומתן על שיעור ההעלאה ותנאים נוספים, שישאירו נתח מההתייקרות בידי הרשת.שני הצדדים פעלו לאורך עשורים במתכונת של שתי העלאות מחיר בשנה, שמכל אחת מהן גזרו הרשתות נתח לכיסן.
אחרי מחאת 2011 חדלו הספקים להעלות מחירים והרשתות נותרו לבדן בחזית. הן פיתחו מותג פרטי ככלי לשפר רווחיות וגם כשוט לאיום על ספקים שאם לא יקבלו מהם את התנאים שביקשו יוכלו להסתדר בלעדיהם. היצרנים השאירו את מחירי המוצרים הבסיסיים ללא שינוי ותמחרו את החדשנות המוצרית במחיר שאיפשר לשמור על שיעורי הרווחיות. הדבר הוביל לכך שבשנה החולפת התהפכו היוצרות. במקום שהספקים יבקשו העלאת מחירים והקמעונאים ינסו לבלום אותם, לפחות למראית עין, אברכהן ורביד לקחו את המושכות לידיהם. ברשות התחרות יצטרכו לבדוק האם עשו זאת ביוזמתם או שמאחורי הקלעים היו הבנות או רמיזות מצד ספקים, שאם הקמעונאים ייצרו אווירה ציבורית שתאפשר זאת, הם יצטרפו לחגיגת ההתייקרויות, ישלחו מחירונים חדשים ויעניקו נתח מהעלייה לרשתות.
הנחקרים צפויים להיתמם ולהגיד שרק התריעועל הצפוי לבוא. אלא שגם הם יודעים שזה לא תפקידם. הבחירה שלהם לקחת בעלות על התחזית האפוקליטית ששיקפו לציבורהיתה מודעת. השלווה בה נהגה הרשות לקבל בקשות והתנהלויות לא סבירות בתקופתה של הלפרין התחלפו בחודשים האחרונים מבלי שהקמעונאים שמו לב. בגלל זה הם פטפטו את עצמם לדעת, ושיגרו לבורסה דיווחים חריגים. חקירת הרשות מורכבת ולא פחות ממנה היכולת להגיש כתבי אישום בסופו של ההליך. אלא שנראה כי כבר אפשר לסמן הישג משמעותי. גם אם מדובר בהישג זמני, החקירות הקפיאו את השיח בדבר הצורך בהעלאת מחירים. הספקים שנערכו להעלות מחירים ייאלצו לחפש דרכים אלטרנטיביות להתמודדות עם עליית מחירי השינוע וחומרי הגלם.