ירידה חדה בגירעון באוקטובר - ל-5.5% מהתוצר
ירידה חדה בגירעון באוקטובר - ל-5.5% מהתוצר
0.5% מירידת הגירעון באוקטובר נובעת מכספי מסים מספטמבר ששולמו רק באוקטובר. הכנסות המדינה ממסים ישירים זינקו ב-27% מתחילת השנה, ההכנסות ממסי נדל"ן ניתרו ב-72%
הגירעון לסוף חודש אוקטובר עומד על כ-5.5% תוצר שהם 47 מיליארד שקל. בחודש האחרון הגירעון ירד בכ-1.7%, לאחר שבספטמבר עמד על 7.4%.
עם זאת, 0.5% מירידת הגירעון בחודש אוקטובר הינה בשל כספי מסים של ספטמבר ששולמו רק באוקטובר. הגירעון הוא הפער בין הכנסות המדינה להוצאותיה ב-12 החודשים האחרונים.
שר האוצר אביגדור ליברמן הספיק להתייחס לנתוני הגירעון המעודדים ואמר: "לאחר שהעברנו תקציב וחתמנו על עסקת חבילה במשק ובזכות שמירה על משק פתוח ומתפקד, הגירעון ממשיך לרדת. כלכלה היא לא מעט פעמים פסיכולוגיה, לכן אנחנו נמשיך לייצר ודאות ולחזק את כלל האזרחים והעסקים במדינת ישראל".
הסטת המסים מספטמבר לאוקטובר גרמה גם לעודף תקציבי בחודש זה של 4.4 מיליארד שקל, אך כשמתעלמים מההסטה, הרי שחודש אוקטובר הסתיים בגירעון של 3.8 מיליארד שקל. היקף הוצאות הממשלה מתחילת השנה עומד על כ-383.4 מיליארד שקל, מתוכם 47.6 מיליארד בגין תוכנית הקורונה.
נותרו חודשיים עד לתום השנה, תקציב המדינה שאושר ל-2021 עומד על 432 מיליארד שקל (גידול של 12.4 מיליארד לעומת התקציב ההמשכי) ועד לסוף אוקטובר נוצלו רק 336.3 מיליארד שקל, כך שנותרו כ-96 מיליארד שקל שניתן להוציא בשנת 2021, וזאת ללא 20 מיליארד שקל נוספים שמצויים בתוכנית הסיוע לקורונה. ניתן להעריך ברמת ודאות גבוהה, כי מרבית הכספים יועברו כעודפים לתקציב 2022.
זינוק עצום של 30% בהכנסות הממשלה
כמו שהתרגלנו בחודשים האחרונים, החלק האופטימי ביותר בדו"חות ביצוע התקציב הוא הזינוק העצום בהכנסות הממשלה. הכנסות הממשלה לשנת 2021 הגיעו כעת ל-336.3 מיליארד שקל, גידול של 30% לעומת הכנסות המדינה בשנת 2020 בתקופה המקבילה.
הכנסות הממשלה בחודש אוקטובר עומדות על שיא של 41.1 מיליארד שקל, אך צריך לפרק את ההתרגשות לכמה חלקים. ראשית, 8.2 מיליארד שקל הם בעצם הכנסות מחודש ספטמבר. שנית, חלק משמעותי מהגידול בהכנסות המדינה לא נובע מגידול בהכנסות ממסים אלא מגידול עצום של כ-500% בסכום הפקדות המוסד לביטוח לאומי לעומת השנה שעברה, שבה ביטוח לאומי כמעט לא העביר כספים לקופת המדינה. בניכוי "ההכנסות האחרות", הגידול בגביית המסים הוא "רק" 23.1%.
הגידול החד ביותר נרשם בהכנסות ממסי נדל"ן
הכנסות המדינה מתחילת 2021 מן המסים הישירים גדלו בכ-27% לעומת התקופה המקבילה. הגידול החד ביותר נרשם בהכנסות ממסי נדל"ן, גידול של 72% לעומת השנה הקודמת. העלייה נובעת מגידול במספר העסקאות ובמחירי הדירות.
ההכנסות ממס רכישה באוקטובר 2021 גבוהות ב-165% מההכנסות באוקטובר 2020. נקודה זו מלמדת על הציפיות להעלאת מס רכישה, ציפיות שאכן התממשו לבסוף בהכרזת השרים בשבוע שעבר. סך הכנסות המדינה ממסי נדל"ן לשנה זו עומד על 16 מיליארד שקל. בקטגוריית המסים הישירים יש לציין גם את הגידול העצום בהכנסות ממיסוי ניירות ערך, גידול של 61.6% שהעלה את הכנסות המדינה ל-4.2 מיליארד שקל בשנה זו. וכמובן, את הגידול ב-23% במס הכנסה, שהביא את הכנסות המדינה ממס הכנסה לכ-180 מיליארד שקל לעומת 140 מיליארד שקל בתקופה המקבילה.
בעולם המסים העקיפים נרשם גידול של 17.5% לעומת השנה הקודמת. הגידול החד ביותר נרשם במסי היבוא בכלל, ובמכס בפרט. הגידול במס קנייה ובמס דלק מתון למדי ועומד על 13.7% ו-10% בהתאמה. המס היחיד שנרשמה בו ירידה מההכנסות בחודש אוקטובר בפרט ומתחילת השנה בכלל, הוא ההכנסות ממס הטבק - באוקטובר נרשמה ירידה של כ-30% לעומת השנה הקודמת, ומתחילת השנה יש ירידה של 4% בהכנסות ממס זה.
ההכנסות שלא רשומות - רשות מקרקעי ישראל בשווי של 3 מיליארד שקל
באוקטובר נכנסו לקופת המדינה 3 מיליארד שקל ממכירת קרקעות רשות מקרקעי ישראל, אלא שמכיוון שאין כאן "תוספת הכנסות" אמיתית, אלא החלפה של "קרקעות מדינה" ב"כסף", החשבונאות קובעת כי אין לחשב זאת כ"הכנסות", ולכן זה נכנס בסעיף מימון הגירעון. מדובר בקביעה רוחבית לכל ההכנסות מהפרטות. כך או כך, רמ"י הזרימה לקופת המדינה 3 מיליארד שקל בחודש האחרון, זה הצד הפחות עצוב של משבר הדיור.
