באוצר שוקלים להרחיב את פעילות הנמלים החדשים לחיסול הפקקים
באוצר שוקלים להרחיב את פעילות הנמלים החדשים לחיסול הפקקים
שני הנמלים החדשים, בחיפה ובאשדוד, עומדים להיפתח, והצדדים נערכים לקרב אחרון; משרדי האוצר והתחבורה מאיימים לאפשר בהם פריקה גם של מטען כללי ולא רק מכולות, כדי להגביר את התחרות ולכפות התייעלות; בנמלי חיפה ואשדוד הוותיקים מאיימים בשביתה
מתניעים את התחרות בנמלים: בעוד פחות משלושה שבועות, ב־1 בספטמבר, ייפתח הנמל החדש בחיפה (נמל המפרץ) לפעילות מלאה וכחודשיים לאחר מכן יפתח גם נמל הדרום החדש. מדובר באירוע היסטורי במונחים של הכלכלה המקומית, והוא צפוי לשנות את התחרות בתחום שחולש על הכניסה והיציאה של 99% מהסחורות בישראל.
נמל המפרץ, שיופעל על ידי חברת SIPG הסינית (Shanghai International Port Group) ונמל הדרום שיופעל על ידי החברה ההולנדית-שוויצרית TIL (Terminal Investment Limited), אמורים לעסוק בשלב הראשון רק בטעינה ופריקה של אוניות מכולה. עם זאת, בשבועות האחרונים משרד האוצר ומשרד התחבורה לא שוללים את האפשרות שנמל המפרץ יקבל שני רציפים נוספים בחיפה, רציף 7 ורציף 8, ויוכל לפעול גם בגזרת המטען הכללי. במקביל, המדינה שוקלת להעניק את רציף 28 באשדוד לנמל הדרום לאותה מטרה. צעדים אלו יובילו את נמלי המפרץ והדרום להתחרות בנמלים הוותיקים בכל תחומי הייבוא והייצוא כולל ייבוא רכב, מלט, ברזלים, עצים ומוצרי מזון.
צמצום הפקקים והורדת מחירים
בשלב זה האוצר והתחבורה עוד לא החליטו האם הם אכן יאפשרו לשתי החברות להפעיל רציפי מטען כללי, וגורמים ממשלתיים ששוחחו עם "כלכליסט" טענו כי הסיכויים לכך אינם גבוהים. אותם גורמים מעריכים כי האפשרות הזו עלתה על השולחן בתור "שוט" במשא ומתן אל מול הנמלים וההסתדרות, כדי להראות שאם אלו לא יתייעלו ויפתרו את הפקק המתמשך בנמלים אז המדינה תוכל לשבור את הכלים. אם המדינה באמת תפעיל את השוט, אזי ההסתדרות מאיימת להכריז על סכסוך עבודה שיוביל להשבתה של הנמלים הממשלתיים ואולי גם של סקטורים אחרים במשק. במכתב ששיגר אבי אדרי יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות לאוצר ולתחבורה נכתב כי המשמעות של פתיחת התחרות בתחום המטען הכללי היא "פתיחה של כל הסכמי הרפורמה שנחתמו בדם יזע ודמעות", ושבמידה וזה יקרה ההסתדרות תאלץ לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה לרבות בדרך של הכרזת סכסוך עבודה או באמצעים אחרים.
להחלטה על פתיחת נמלי המפרץ והדרום לייבוא וייצוא מטען כללי, אם זו אכן תתקבל, יכולות להיות השפעות דרמטיות. ראשית, הדבר צפוי להוביל להקלה משמעותית ומיידית בתור התפעולי (הפקק) של נמלי ישראל. נכון לאתמול ממתינות מחוץ לנמלי ישראל כ־64 אוניות, והדבר מוביל ל"נזק המוערך במאות מיליוני שקלים לחודש המושתים על כלל המשק הישראלי" – כך לפי משרדי האוצר והתחבורה במכתב ששוגר השבוע לאדרי מההסתדרות. הערכות האוצר העדכניות מדברות על נזק משקי של כ־25 מיליון שקל ביום וכ־700 מיליון שקל בחודש בשל הפקק. הרוב המוחלט של האוניות המחכות בפקק הן אוניות מטען כללי ולכן לפתיחת רציפי מטען כללי נוספים תהיה השפעה מיידית על צמצום הפקק ולהורדה משמעותית של העומס הכלכלי על היבואנים והיצואנים.
כיום אוניות רבות מחכות בין שלושה שבועות לחודש מחוץ לנמלים, ובכל שלושת נמלי הים התיכון (חיפה, אשדוד ומספנות ישראל) יש כעת אונייה שמחכה לפחות שלושה שבועות בלב ים. יבואנים ששוחחו עם "כלכליסט" אמרו כי קנס על המתנה של אונייה מחוץ לנמל עומד היום על סכום של 30,000–50,000 דולר ליום. העלויות העודפות שהפקק מייצר לא נשארות רק אצל היבואנים והיצואנים, ואלו מגלגלים אותן לצרכנים. זו אחת הסיבות לכך שמחירי המלט עלו החודש ב־15%, מחירי הברזל והעצים קפצו ב־8.5%-5.3% בחודש יוני, ועליות מחירים אלו הובילו לעלייה של יותר מ־3% במדד תשומות הבנייה בנמל חיפה חוששים מ"המתת חסד להפרטה"שמשפיע באופן ישיר על מחירי הנדל"ן. גם מחירי המזון מושפעים מהפקק בנמלים, מפני שאוניות תבואה נתקעות גם הן בתור התפעולי, ועלויות אלו מתגלגלות בקצה למחירי המצרכים הבסיסיים כמו קמח, ביצים ובשר.שמחירי המלט עלו החודש ב־15%, מחירי הברזל והעצים קפצו ב־8.5%-5.3% בחודש יוני, ועליות מחירים אלו הובילו לעלייה של יותר מ־3% במדד תשומות הבנייה שמשפיע באופן ישיר על מחירי הנדל"ן. גם מחירי המזון מושפעים מהפקק בנמלים, מפני שאוניות תבואה נתקעות גם הן בתור התפעולי, ועלויות אלו מתגלגלות בקצה למחירי המצרכים הבסיסיים כמו קמח, ביצים ובשר.
גם אם הנמלים החדשים שייפתחו יעסקו בשלב הראשון רק בפריקה וטעינה של מכולות, עדיין צפויה הקלה מסוימת בתור התפעולי אך זו תהיה איטית יותר. שני הנמלים הוותיקים, שיודעים כי יהיה להם קשה להתחרות בנמלים החדשים בתחום המכולות, צפויים להסיט חלק ניכר מהפעילות שלהם לטובת פריקה וטעינה של מטען כללי ובכך להקל על הפקק הממושך. לפי הערכות של הממשלה, שנעשו עוד לפני הצטברות הפקק בנמלים בחודשים האחרונים, התרומה הכלכלית של פתיחת נמל המפרץ ונמל הדרום למשק תהיה 9 מיליארד שקל בשנה (0.7% מהתוצר), וזה במצב שבו שני הנמלים יעסקו בפריקה וטעינה של מכולות. לפי אותן הערכות, פתיחת שני הנמלים תוביל ליצירה של 32 אלף משרות באופן עקיף. לפתיחת הנמלים תהיה גם השפעה מכרעת על כלכלות חיפה ואשדוד: פתיחת נמל המפרץ אמורה להביא לעלייה של 1.5 מיליארד שקל בשנה בתוצר של חיפה וליצירה של 5,800 משרות בעיר. ופתיחת נמל הדרום אמורה להביא לעלייה של 1.8 מיליארד שקל בשנה בתוצר של אשדוד וליצירה של 6,400 משרות בעיר.
הנמלים והוועדים צפויים להיפגע
נמל חיפה ונמל אשדוד הוותיקים מתכוננים כבר כמה שנים לתחרות הצפויה בתחום המכולות, אך לאו דווקא לתחרות בכלל הסקטורים הנמליים. לדוגמה, בדו"חות הכספיים של נמל חיפה שפורסמו ברבעון הקודם כבר ניתן היה לראות כי הנמל מסיט חלק ניכר ממשאביו לטובת סקטור המטען הכללי מתוך התפיסה כי שם צפויה תחרות פחות אינטנסיבית.
אם אכן יוחלט כי הנמלים החדשים יתחרו בכל החזיתות עם הנמלים הישנים, הדבר יוכל לפגוע משמעותית בשני הנמלים הממשלתיים. האטרקטיביות של נמל חיפה שנמצא כעת בעיצומו של הליך הפרטה תרד, וסביר להניח שזה יוביל להצעות מחיר נמוכות יותר מכלל הקבוצות שמתמודדות במכרז ולירידה בהכנסות שצפויות מהמהלך למדינה.
לעומת נמל חיפה, נמל אשדוד לא צפוי לעבור הפרטה בשנה-שנתיים הקרובות, ולנמל זה צפויה פגיעה משמעותית בהכנסות יחד עם חוסר יכולת לצמצם בהוצאות עקב הסכמים קיבוציים שנחתמו בעבר בין הנמל להסתדרות. לפי גורמים ממשלתיים, האפשרות שנמל אשדוד יקרוס תוך שנתיים עקב הפתיחה לתחרות היא ריאלית לחלוטין. גם נמל מספנות ישראל הפרטי, שבשנים האחרונות מתמחה בפריקה וטעינה של מטען כללי, צפוי להיפגע מפתיחת התחום לתחרות.
האפשרות שנמל אשדוד יקרוס מהווה את אחד הטיעונים הנגדיים המרכזיים לטובת אי־יציאה למהלך של תחרות כוללת בנמלים. הנמל מעסיק כ־1,250 עובדים, וגם לאחר פתיחת הנמלים החדשים הוא עדיין אמור להישאר השער המרכזי לייבוא וייצוא סחורות בישראל. במקביל, ההסתדרות טוענת כי יציאה למהלך כזה מהווה הפרה של הסכמים קודמים. אדרי אמר ל"כלכליסט" כי "מבחינתנו כל הסכמי הרפורמה קורסים ומכאן הדרך קצרה להכרזת סכסוך עבודה". המדינה לעומת זאת טוענת כי כבר בכתב ההסמכה של נמל המפרץ מתואר כי זו תוכל לספק גם שירותי מטען כללי.
