בכדורגל הבלגי הפסיקו ללמד איך לנצח - וניצחו
בכדורגל הבלגי הפסיקו ללמד איך לנצח - וניצחו
בטורניר היורו בשנת 2000 נבחרת בלגיה הושפלה בביתה. הדבר הוביל לשינוי הכרחי: התאחדות הכדורגל ביצעה מהפכה, ובקבוצות הפסיקו ללמד את הילדים איך לנצח ולימדו אותם איך להיות כדורגלנים. כך נוצר דור זהב
בלגיה לא היתה נבחרת טובה כשאירחה את היורו ביחד עם הולנד בשנת 2000. למען האמת, היא היתה אחת מהקבוצות הגרועות ביותר בטורניר, ואולי באירופה כולה. תחושת מבוכה גדולה השתלטה על הכדורגל הבלגי והתחושה הזו הובילה לשינוי בהתאחדות לכדורגל המקומית.
מישל סאבלון, המנהל הטכני של ההתאחדות, קיבל משימה: לשנות את הכדורגל הבלגי.
הוא יצא למסע ברחבי היבשת כדי ללמוד מהנבחרות והקבוצות המוצלחות ביותר בייצור שחקנים. הוא וצוותו עשו השתלמויות באיטליה, צרפת, גרמניה, הולנד וספרד. הם ביקרו באקדמיית הכדורגל בצרפת קליירפונטיין וגם באקדמיות של אייאקס וברצלונה.
ואחרי שהוא וצוותו קיבלו את כל הידע, המידע והדאטה באירופה, הם הלכו לצפות ביותר מ-1,500 משחקי ילדים, נערים ונוער בבלגיה.
מה שהם גילו זה שמאמנים בלגים מתעקשים לנצח משחקי ילדים ולכן משתמשים יותר בילדים גדולים וחזקים - לא בילדים קטנים יותר, שאולי גם מוכשרים יותר. הם הבחינו גם שיש הרבה שחקנים שפשוט לא נוגעים בכדור. הקבוצות התעקשו לשחק עם כדורים ארוכים לבחור הגדול והמהיר מקדימה כדי שיבקיע שערים ובקושי היתה בניית משחק מאחור או כדורגל קבוצתי.
חברי הצוות של סאבלון אספו את כל הנתונים הללו והלכו איתם לפגישות עם מאות מנהלי קבוצות ומאמנים. סאבלון הראה להם באותן פגישות נתון נוראי: יש ילדים בני שמונה בקבוצה שלהם שנוגעים בכדור רק פעמיים במהלך המשחק כולו. ואז הוא הראה להם סרטונים על מקצוענים בלגים שלא היתה להם את הקואורדינציה לעשות דברים פשוטים במשחקי ליגת האלופות.
אחת מההחלטות החשובות ביותר בשיקום הכדורגל הבלגי היתה לבטל את הליגות לילדים. הוחלט לא לקיים מחזורי ליגה. רק טורנירים כל כמה שבועות. "זה לא היה פופולרי אבל כולם הבינו שצריך להשתנות כדי לא להביך את עצמנו שוב", אמר סאבלון.
ההתאחדות לכדורגל גם עשתה רפורמה בקורסי אימון. התחילו ללמד מאמנים איך לטפח שחקנים ולהיות מורים לכדורגל - ולא מורים לניצחונות בכדורגל. הפוקוס היה לימוד כדורגל דרך "כיף".
הממשלה נכנסה לשיקום הכדורגל כ"משקיעה". היא השקיעה כסף בסבסוד קורסי אימון ושמונה מרכזי אימון לאומיים ועוד "בית נבחרות" בפרברי בריסל. חברה חיצונית ופרטית, Double Pass, בדקה ועקבה אחרי כל מחלקת נוער בכל מועדון. כל מחלקה קיבלה ייעוץ, תמיכה ומטרות.
על דור הזהב הבלגי הנוכחי כתבו הרבה. כולם גדלו בכדורגל הבלגי החדש. כולם גדלו באותן נבחרות צעירות. הם מכירים אחד את השני מאז שהם ילדים. הם כולם שווים עשרות מיליוני יורו. כעת, כך נראה, הדור הזה הגיע לשיאו. הם כולם בני 28-33. הם עם ניסיון רב בתחרויות בינלאומיות. כנראה שהיורו הזה הוא ההזדמנות הגדולה ביותר שלהם לזכות בתואר בינלאומי.
ואיך הם עושים זאת? ביורו הנוכחי, היריבות של בלגיה בעטו לשער 18 פעמים יותר ממנה. הבלגים כבשו 7 יותר מהן. נראה שבזכות העובדה שהתעקשו לטפח אותם כשחקנים ולא כמנצחים, הם למדו איך להשתמש בכישורים שלהם ובגיבוש שיצרו יחדיו כדי לנצח.