שקט רועש מאוד: על הסרט "מקום שקט 2"
שקט רועש מאוד: על הסרט "מקום שקט 2"
סרט ההמשך על עולם שבו חייבים לשמור על שקט כדי לשרוד, מעורר לרגעים אימה קיצונית. הוא גם מצביע על ג'ון קרסינסקי כאחד הבמאים המבטיחים באמריקה, שמשתמש בווירטואוזיות בשפת המערבונים כדי ליצור מדע בדיוני
"מקום שקט" מ־2018 היה הברקה. סרטו השלישי כבמאי של ג'ון קרסינסקי היה הראשון שבו שמנו לב לכך שהשחקן הגבוה והסימפטי הזה מ"המשרד" הוא גם במאי מצוין. הסרט ההוא הבריק בכך ששידך בין ז'אנר האימה לבין דרמה משפחתית. זה היה סרט קומפקטי בדמויותיו ובאתרי ההתרחשות שלו, ומינימלי בדיאלוגים שלו. עיקר המתח נסב על הדרישה העלילתית לשמור על שקט, שכן הסרט מתרחש בעתיד שבו פולשים לכדור הארץ חייזרים עיוורים שצדים את טרפם על סמך קול בלבד. השילוב בין קונספט מצוין, תקציב צנוע וביצוע מבריק הוליד להיט. וכעבור שנתיים קרסינסקי נדרש על ידי הוליווד להמציא לו סרט המשך.
במובנים רבים, "מקום שקט 2" נופל באיכותו מהסרט הראשון, בעיקר כי הוא מוותר על הקונספט הנזירי והאינטימי שהיה במקור: קרסינסקי החליט להרחיב את היריעה — מבחינת זמן, דמויות ואתרי התרחשויות — כדי לענות על שאלות שצופים, מן הסתם, רצו לדעת אחרי הסרט הראשון, ובעיקר: מה קורה עם שאר האנשים בעולם בזמן מתקפת המפלצות הזאת. האם כולם הסתגלו למצב יפה כמו משפחת אבוט, שיכולת ההישרדות החלקית שלה נעזרה בעובדה שאחת מבנות המשפחה חירשת, ולכן הם ידעו לשוחח ביניהם בשפת הסימנים.
הסרט הראשון רמז לכך שיש עוד שורדים בסביבה הכפרית שהעלילה מתרחשת בה, והסרט השני מזמן לגיבורינו מפגש עם יתר האנושות שחיה במסתור בבונקרים אטומים לרעש.
כך, בעוד הסרט הראשון עסק בדינמיקה בתוך משפחה — והיה גאוני במבטו על חיי משפחה בתוך מצב לחוץ — הסרט השני עוסק בקהילה.
סרט ההמשך חלש בהשוואה לסרט הראשון בעיקר בתסריט, שמשתמש בכמה נקודות מפנה ברעיונות שכבר נראו בסרטי מפלצות אחרים, וכך מפחית מהמקוריות שהיתה כה דומיננטית בחוויית הצפייה בסרט המקורי. גם העובדה שקרסינסקי לא בוחל בהצבתם של ילדים ואף תינוקות במצבי סכנה קיצוניים כדי לעורר בצופים אימה, מעידה בעיקר על החיפזון שבו נכתב התסריט ושכנראה דחף אותו לפתרונות מעט נצלניים.
אבל, וכאן מגיע אבל ענק, דווקא בגלל שהסרט הזה פחות מבריק ברעיונותיו התסריטאיים, הוא מאפשר לשים לב לעובדה שקרסינסקי הוא במאי נהדר: כל מה שירד באיכותו בכתיבה, השתדרג בבימוי. הסרט השני בונה סצנות עם כמות גדולה יותר של דמויות, וקרסינסקי מוכיח בהן שהוא שולט בקצב, במתח ובאינטימיות המשפחתית ביד בוטחת. ומבחינת קצב, מתח ועריכה, קרסינסקי משתמש בסרט הזה כדי להשחיז את כלי העבודה שלו, ולהפגין רגעים של וירטואוזיות, שבוודאי עוד ישתכללו.
קרסינסקי מביים בסטואיות, עם ביטחון עצמי ונחישות. הוא יוצר סרט מפלצות שעושה שימוש באיקונוגרפיה מערבונית, בסיפורה של אשה שצריכה להגן על משפחתה מפני גדודי פולשים. השימוש שלו בצילום בפילם, בעדשה סינמסקופית וברגעים שמדגישים את הנחישות והאומץ של הדמויות על פני הבהלה שלהן, מעניק ל"מקום שקט 2" תחושה של קולנוע אמריקאי קלאסי, שהופך את קרסינסקי לבמאי שחייבים להמשיך לעקוב אחריו.
"מקום שקט 2" היה אמור לצאת באביב 2020, אבל נדחה עד עכשיו בגלל הקורונה. אולפני פראמונט סירבו להוציא את הסרט לשירותי הסטרימינג ושמרו עליו היטב עד לפתיחתם של בתי הקולנוע, והם ידעו מה הם עושים: זה סרט לצפייה בדממה מוחלטת ובנשימה עצורה, בדיוק החוויה המתאימה כדי לחזור איתה אל אולמות הקולנוע אחרי 14 חודשי הפסקה, והסרט אכן נהפך בארה"ב ללהיט הגדול הראשון של ימי פוסט־קורונה.
זה סרט שמזכיר שרק בקולנוע — ולא בבית — במאי טוב מסוגל למסמר אותנו לכיסא. ויותר מזה: זה סרט שמזכיר שבתוך אולם הקולנוע, ממש כמו בתוך עלילת הסרט, חייבים לשמור על דממה מוחלטת. אם רק אפשר היה לגייס כמה מהמפלצות האלה לתפקיד סדרנים באולמות, היינו מבטיחים שכל המרעישים בקולנוע, שנדמה שאיבדו את נימוסיהם החברתיים בשנה של סגר ביתי, ילמדו סוף סוף שבסרטים צריכים לשתוק — אחרת יטרפו אותם.
