עסקת הראל-שירביט: העולם החדש שייך לגדולים ולחדשניים

מכירת אגוד למזרחי טפחות, מכירת הלמן־אלדובי להפניקס ומכירת שירביט להראל שנחשפה ב"כלכליסט" - בכל העסקאות הללו גוף ותיק וקטן נבלע לתוך שחקן גדול בענף.

מאז ומתמיד סוגיית היתרון לגודל היתה משמעותית בפיננסים, אבל היא מתחדדת בשנים האחרונות. מצד אחד, המהפכה הדיגיטלית מולידה שלל חברות פינטק שמציעות שירותים פיננסיים זולים יותר וממשק ידידותי ללקוח. מצד שני, ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ואמזון מגששות את דרכן פנימה ומאיימות על התחום בטלטלה.

באמצע ישנם הגופים המסורתיים, שצריכים להתאים את עצמם. הם עושים זאת באמצעות השקעות גדולות בטכנולוגיה. הגדולים יכולים להרשות זאת לעצמם, לקטנים זה עול.

במקביל נדרשת השקעה גדולה בסייבר. מתקפה עלולה לפגוע גם בחברות גדולות משירביט, אולם הן יוכלו להפנות יותר כספים להגנה.

יאיר המבורגר על רקע מטה שירביט ביטוח צילום: אוראל כהן, עידו ארז

גם עמידה בדרישות הרגולציה תובעת השקעת משאבים. ולכן נותר מקום לשני סוגי שחקנים: גופים ותיקים גדולים, שיכולים להרשות לעצמם השקעות גבוהות, וגופים קטנים וחדשניים המוטים יותר טכנולוגית.

כשהגופים הגדולים מזהים הזדמנות, הם שמחים לקלוט לתוכם את נכסי הגופים הקטנים. בכך נוצרת סינרגיה וניכר שיפור ברווחיות. גוף שמנהל 100 מיליארד שקל, למשל, ורוכש נכסים ב־20 מיליארד שקל, מגדיל את ההכנסות ב־20% בערך, אך ההוצאות לא תופחות באותה מידה.

עבור הרגולטור הפיקוח על גופים קטנים הוא כאב ראש לא קטן. אף רגולטור לא רוצה שגוף כזה ייפול או שייגרם נזק לעמיתיו במשמרת שלו, כפי שביטא היטב הסיכון במתקפה על שירביט. כך, תנאי השוק שהרגולציה מתווה מקשים על גופים קטנים לשרוד ולעמוד בהצעות רכש מגופים גדולים. ספק אם מכירת שירביט היא העסקה האחרונה ברשימה הזו.