אלקטרה תרכוש השליטה בביתן השבוע; דמרי שוקל להיאבק

נחום ביתן ינסה לחתום השבוע על הסכם למכירת השליטה ברשת יינות ביתן לאלקטרה צריכה, שאליה יצטרפו הפניקס ושותפיה לעסקה המקורית של רכישת השליטה ברשת.  

העסקה עם אלקטרה צריכה שבשליטת (47.8%) דני ומייק זלקינד, ואשר מנוהלת בידי צבי שווימר, כוללת השקעה של 200 מיליון שקל ברשת והלוואה נוספת של 50 מיליון שקל לחברה. מרכיב נוסף בעסקה, מול ביתן עצמו, כולל רכישה של נכסים שבבעלותו, בהם כנראה חברת כרטיסי המועדון של החברה, תמורת 50-40 מיליון שקל, שיאפשרו לביתן להתמודד עם חלק גדול מחובותיו הפרטיים.

מה דעתך על מניית אלקטרה צריכה:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

אלקטרה צריכה תקבל 50.01% ממניות הרשת, וביתן יישאר עם היתר וינסה לשכנע את הבנקים מזרחי טפחות והפועלים, שמחזיקים באופציות ל־9% מהמניות, לוותר עליהן במסגרת של תספורת על החוב.

מנכ”ל יינות ביתן מיכאל לובושיץ, נחום ביתן ויגאל דמרי צילום: מיכאל אביטבול

ההתקדמות מול אלקטרה צריכה התאפשרה אחרי שעשר דקות לפני כניסת השבת, כשמדינה שלמה עסוקה באבל על האסון בהר מירון, שחררה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב תמר אברהמי את החלטתה הלא מפתיעה לדחות את בקשתן של קרן שקד ויגאל דמרי להטיל צו מניעה על חתימת עסקה בין ביתן לאלקטרה צריכה.

דמרי והקרן של גיל דויטש ורוני בירם, שכבר חתמו על עסקה לרכישת השליטה ברשת, מתכוונים להמשיך במאבק משפטי, אולי גם בבית המשפט העליון. בעוד הבקשה הנוכחית של דמרי ושקד מבית המשפט היתה למנוע את חתימת הסכם עם אלקטרה, או לחלופין, לקבל פיצוי של 66 מיליון שקל אם ההסכם מולום לא ייכפה, הרי שבקשה חדשה, אם תוגש, צפויה לדרוש את אכיפת ההסכם או תשלום פיצוי לדמרי ושקד.

ההתנערות של נחום ביתן

ביתן העדיף בסופו של דבר לחתום עם אלקטרה, זאת אף שהעסקה עם דמרי ושקד היתה משאירה אותו בשליטה ברשת בעוד בהסכם מול אלקטרה הוא צפוי לאבד את השליטה בה. ביתן התנער מהעסקה מול דמרי ושקד אחרי שזו לא הושלמה במועד הסופי שנקבע לה - 17 באפריל - ולטענת דמרי אנשיו של ביתן הם אלה שעכבו את השלמתה, במועדים שכללו את חג הפסח, יום הזכרון ויום העצמאות.

אישור רשות התחרות לעסקה התקבל ב־18 באפריל, יום לאחר המועד הקובע, כאמור, ואחרי שהבקשה לאישור הוגשה לרשות עשרה ימים בלבד קודם לכן. השופטת החליטה לדחות את הבקשה להוצאת צו מניעה לקיום העסקה בין ביתן לאלקטרה צריכה, זאת אף שבמהלך הדיון היא ביקרה את התנהלותו של ביתן מול דמרי, אחרי שזה הגיע לחלץ אותו מעסקת הפניקס. בעסקה זו הפניקס היתה אמורה להשקיע ברשת 300 מיליון שקל, לפי שווי 150 מיליון שקל, ולקבל 66% ממניותיה. על עסקה זו חתם יו"ר הרשת שלמה רודב שחתם על העסקה מול הבנקים, חרף התנגדותו של ביתן.

דמרי חשב שההסכם מחייב

מסמך ההבנות בין ביתן לדמרי ושקד נחתם ב־4 במרץ, ולפיו רשת ביתן היתה אמורה להנפיק לרוכשים אג"ח ב־150 מיליון שקל. דמרי ראה במסמך זה הסכם מחייב בעוד ביתן טען כי נדרשים לו אישורים של דירקטוריון הרשת ושל ורודב. דמרי וביתן סברו שהפועלים ומזרחי טפחות שלהם חבה הרשת 250 מיליון שקל, יסתפקו בתשלום של 150 מיליון שקל מהחוב, אבל שני הבנקים סירבו. ביתן ביקש מדמרי אופציה להלוואה נוספת של 100 מיליון שקל ודמרי העניק לו אפשרות לחייב אותו להגדיל את ההשקעה לעד 310 מיליון שקל. במקביל הסכימה הפניקס לבקשתו של ביתן לדחות את תאריך היעד לחתימה על עסקה אחרת עד 17 באפריל.

היחסים בין ביתן ודמרי נראו יחסי אהבה גדולה. באמצע מרץ אף נפגשו השניים בחנוכת סניף של הרשת בנתיבות, כאשר דמרי הגיע למקום וביתן בנאומו הודה לו וכינה אותו "האיש שהציל אותי". העניינים התחילו להשתבש בתחילת אפריל כאשר בית המשפט דחה ערעור של ביתן על שומה של 35 מיליון שקל, אז ביקשו שקד ודמרי מביתן להעלות את אחזקתם ברשת מ־30%, כפי שנמקבע במקור, ל־33%. סיבה נוספת לבקשה זו היתה נעוצה בדרישת מבטחי האשראי לביטחונות של 95 מיליון שקל כהסכמה לחוזה בין דמרי לביתן.

כאן היה קו השבר. דמרי אמר לביתן שאם לא יסכים, הוא יבצע בדיקות נאותות לרשת ויביא לכך שעסקת הפניקס תתממש. ב־14 באפריל נערכה פגישה בין ביתן ודמרי, ואחריה, בפגישה נוספת שנערכה ב־19 באפריל, הטיח דמרי בביתן דברים קשים, שהעלו את יחסיהם סופית על שרטון.

ביתן לא בזבז את הזמן וכבר ב־11 באפריל, כשהרגיש שהעסקה עם דמרי מתנדנדת, גורם מטעמו פנה לבכיר באלקטרה צריכה שישבה על הגדר ושאל: "אתם מוכנים לקפוץ למיטה עכשיו? יש בעיות בעסקה". התשובה היתה חיובית. אלקטרה ביקשה זמן לדבר עם הפניקס, שההסכם עמה מנע הסכם עם אלקטרה - הפעם הפניקס הסכימה ותיכנס כשותפה. דמרי חש שמעסקה של 150 מיליון שקל הוא קפץ להשקעה של 310 מיליון שקל, אבל היה מוכן לכך וסבר שהבקשה לתוספת היא לגיטימית. הוא נסוג מבקשה זו כשהבין שלביתן יש אלטרנטיבה, אבל זה היה מאוחר. שקד ודמרי יכולים להאשים רק את עצמם בפיצוץ שנבע מדרישה של הרגע האחרון בנסיון לנצל את מצוקתו של ביתן.

ביתן עצמו רחוק מלהיות חסיד אומות העולם. הוא קפץ ממיטה למיטה בקלות רבה במהלך המשא ומתן, וניסה להשיג, בצדק מבחינתו, את העסקה הטובה ביותר. אבל מול אלקטרה הוא מאבד את השליטה ברשת וספק אם שני הצדדים יסתדרו לאורך זמן. האחים זלקינד באים עם קודים עסקיים של חברה ציבורית ממרכז הארץ, או כפי שאומר ל"כלכליסט" מקורב לשניים "אין להם דם בגוף. הם למדו מאביהם להתנהל בצורה קרה. אין אצלם שפה של — תדאג לי ואח שלי". ולא ברור אם תרבות עסקית זו תתאים עצמה לרשת משפחתית שהחלה דרכה באשקלון.

העסקה עם אלקטרה היא הנכונה יותר מבחינת ביתן, חרף איבוד השליטה ברשת, שכן הסיכוי שלו לאפסייד בשווי של עסקיו גבוה בהרבה, לצד חברה ציבורית שהיא תמנון רב זרועות ובעיקר כשזו חותמת באותה שעה על הסכם מחייב להכנסת רשת הקמעונאות 7-Eleven מארה"ב לישראל. מסיבה זו, מי שייצג את אלקטרה בדיון בבית המשפט היה הסמנכ"ל יוני צברי ולא שווימר המנכ"ל, ששהה באותה העת בטקסס לחתימה עם 7-Eleven. אלקטרה צפויה להיכנס לתחום הקמעונאות בסערה, עם רשת של 155 סניפים ורשת משלה - מחסני חשמל - כאשר מבחינתה רשת ביתן בנויה מתמהיל כמעט אופטימלי עם נוכחות של סניפים גדולים מאוד, סניפים שכונתיים וסניפים למגזר החרדי.

בנוסף, מול אלקטרה, הבנקים מוכנים מול אלקטרה להשאיר לרשת את קו האשראי הנוכחי ואת החוב, ולאפשר לביתן להשתמש בחוב, או ברובו, לצורכי הרשת מול הספקים. אבל הדרך לעסקה עם אלקטרה עוברת בהחלטה של דמרי אם להילחם נגדה, וכרגע נראה שהקבלן מנתיבות אכן יילחם ויערער. ככלות הכל זו העסקה השלישית שהוא נלחם עליה בשנתיים האחרונות, ואחרי שהפסיד את ישראייר ודניה סיבוס, הוא לא ירצה שם של "מחמיצן", גם אם ההפסד מתחלק הפעם עם דויטש ובירם.