אחרי הברכות של שטייניץ: צריך לבחון היבטי ביטחון

זמן קצר לאחר הודעת דלק קידוחים, מיהר אתמול שר האנרגיה יובל שטייניץ לברך: "הסכם מכירת חלקה של חברת דלק במאגר הגז הטבעי תמר לחברה מאבו דאבי מהווה עוד הוכחה להצלחה ביישום מתווה הגז שיזמתי ונאבקתי להעביר לפני כמה שנים. מונופול הגז התפרק, וחברות בינלאומיות גדולות נכנסות ומביעות את אמונן במשק הגז שלנו".

לדבריו, "כעת, לאחר החתימה על 'הסכמי אברהם', גם חברה ממדינה ערבית משקיעה בשוק הגז של ישראל. אני מאמין שזו תחילתו של שיתוף פעולה בין המדינות בתחום האנרגיה ובתחומים כלכליים ומדיניים נוספים לרווחת האזרחים".

למרות האופטימיות של שטייניץ, עסקת התשתיות עם המדינה הערבית עדיין טעונה שלושה אישורים רגולטוריים: מהממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה; מוועדת ההשקעות במשרד האוצר, שהוקמה כדי לפקח על השקעות של גופים זרים בישראל, ויש בה נציגות של המל"ל (המטה לביטחון לאומי); ומרשות התחרות, שתבדוק אם העסקה עומדת בתנאי מתווה הגז. מאחר שהחברה האמירתית היא ממשלתית, ייבחנו גם היבטים כמו יחסים בין מדינות. עד שלא יתקבל אישור משלושת הגופים, לא תוכל להתבצע העסקה.

המשוכה הפשוטה ביותר לכאורה היא קבלת אישור מהממונה על ענייני הנפט לאחר שהתייעץ עם מועצת הנפט. במסגרת שיקוליו יבחן הממונה את היכולות הפיננסיות של הרוכשת.

שר האנרגיה, יובל שטייניץ צילום: אוראל כהן

האחזקות של דלק קידוחים בתמר עומדות על 22% בלבד. לשותפותיה שברון וישראמקו יש אחזקות גבוהות יותר, 25% ו־28.75% בהתאמה. שברון היא גם המפעילה של אסדת תמר ונחשבת קבלן הקידוח. מאחר שדלק קידוחים איננה המפעיל, לא חלים על אחזקותיה במאגר תנאים מחמירים כמו על שברון במתן אישור מכירה. לפני חצי שנה, בעקבות מחלוקת עם חברת החשמל, החליטה המפעילה שברון "לסגור את השיבר" לחברה במעמד צד אחד. תקרית זו המחישה את השוני בינה לבין יתר המחזיקות במאגר.

בפועל, אסדת הקידוח תמר נחשבת מקור האנרגיה העיקרי של ישראל, אבל זאת רק משום שאסדת לווייתן מנתבת את הגז שלה בעיקר ליצוא. בפועל, מאגר לווייתן גדול יותר מתמר ובקרוב יתחיל לזרום גז גם משני המאגרים הקטנים יותר, כריש ותנין. כך שבכל מקרה של בעיה יתאפשר לקבל גז מלווייתן לכל הצרכים של ישראל. כדי לסבר את האוזן, בלווייתן יש מאגר של כ־650 מיליארד מ"ק, כשהצריכה בישראל עומדת על כ־15 מיליארד מ"ק בלבד בשנה (כלומר כמות גז שמספיקה ל־40 שנה).

הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות הוקמה בעקבות החלטה של הקבינט המדיני־ביטחוני באוקטובר 2019, ומטרתה לבחון היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות בישראל. בראשות הוועדה עומדת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר או נציג בכיר מטעמה, וכן חברים בה נציג בכיר מטעם המטה לביטחון לאומי ונציג בכיר מטעם משרד הביטחון. הרגולטורים השונים רשאים, ככל שהם סבורים שמתן האישור יפגע באינטרסים ביטחוניים, לבקש את התייחסות הוועדה להשקעה של חברה זרה בתשתיות המדינה. הוועדה המייעצת רשאית במקרים חריגים, בהסכמת חבריה, לבקש מהרגולטורים שיפנו אליה לצורך קבלת התייחסותה בנוגע למתן אישור להשקעה זרה.

בחודשים האחרונים עלו כמה יוזמות להשקעה של חברות מהאמירויות בתשתיות בישראל. האמירויות מתמודדות באמצעות DP World על המכרז של נמל חיפה (תחבורה ימית), ומנהלות מו"מ גם עם נמל אשדוד. בנוסף לכך, קיים מזכר הבנות של קצא"א ליבוא דלקים מהאמירויות לאירופה.