100 מיליארד דולר בייבי: כך הפך טרנד הבריאות לסטנדרט בארגונים בכל העולם

אף שנדמה כאילו הוא התפוצץ בסערה רק בשנים האחרונות, טרנד הבריאות הארגונית Corporate Wellness נולד כבר בשלהי שנות השבעים של המאה הקודמת. Johnson & Johnson הייתה החברה הגדולה הראשונה שהציעה לעובדיה ב-1979 תוכנית בריאות מהפכנית. במסגרת התוכנית, הוזמנו אל החברה מומחים לחינוך גופני, ניהול בריאות, התנהגות ארגונית ועוד, שהציעו לעובדים שלל עצות ומדריכים והפכו אותם לבריאים וחיוניים יותר.

היום זה כבר סטנדרטי ומצופה מארגונים לדאוג גם לרווחת העובדים. מחקרים שבוצעו ב-Johnson & Johnson במהלך שנות ה-80 ותחילת ה-90, גילו שההשקעה הנרחבת של הארגון בבריאות העובדים הוכיחה את עצמה: העובדים נעדרו פחות מהעבודה בשל מחלות, הם הפגינו גישה חיובית יותר וגם תפוקת הארגון זינקה.

לפי מחקר של מכון ראנד, 80% מהחברות האמריקניות עם 50 עובדים ויותר, מציעות סוג כלשהו של תוכנית בריאות ארגונית. בית-הספר לניהול של אוניברסיטת הרווארד מצא שהוצאות הבריאות של חברות בעלות תוכנית בריאות ארגונית, נחתכו ב-3.27 דולר, על כל דולר שהן השקיעו. מחקרים רבים נוספים הוכיחו שהשקעה בבריאות העובדים מפחיתה מתח, מייצרת תקשורת בין-אישית טובה יותר ומגבירה פרודוקטיביות.

כך הפך טרנד הבריאות לסטנדרט בארגונים בכל העולם צילום: Pexels

לפי הערכות, תעשיית הבריאות הארגונית גלגלה ב-2019 סכום כולל של 57.4 מיליארד דולר, שהושקעו בין היתר בתוכניות למניעת עישון, ניהול מתחים, תזונה נכונה, כושר גופני ועוד. עד 2028 צפוי השוק הזה לצמוח ב-7.1% מדי שנה ולהגיע לשווי של כ-100 מיליארד דולר.

אז מהם הדברים החמים ביותר בתחום כיום? הכירו חמישה מהם.

1. כושר בכל מקום ובכל זמן

אחת ההטבות הנחשקות ביותר כיום בארגונים היא מנוי אוניברסלי לחדר כושר. העובד מקבל את האפשרות לבחור בין מספר רב של פעילויות ספורט במאות חדרי כושר, אתרי ספורט ימי וספורט אתגרי – מתוך מטרה לעודד פעילות גופנית באופן המותאם והנוח לו ביותר. הפריסה הגיאוגרפית והרב-תחומית מאפשרת גמישות גדולה בסוגי הפעילות ובנגישות אליהם, כולל מעבר מפעילות אחת לאחרת או שילוב ביניהן.

2. חדר כושר ופעילויות ספורט במקום העבודה

סגנון העבודה המודרני הפך את מקום העבודה למקום שבו אנחנו מבלים את רוב שעות היום. במקרים רבים, מדובר בעבודה שנעשית בתנאי לחץ, תחרות ואינטנסיביות גבוהה, תוך כדי בילוי של שעות ארוכות מול מחשב. השילוב הזה מייצר שורת תנאים שמובילה לשחיקה מנטלית, בעיות צוואר, כאבי גב ועוד. הקמה של חדר כושר והפעלה של חוגי ספורט במקום העבודה מאפשר לעובדים להתחיל (או לסיים) את היום אחרי אימון ומקלחת מרעננים. היא מעלה את החיוניות, מעלה את שביעות הרצון והפרודוקטיביות ומייצרת עובדים מאושרים יותר.

3. נפש בריאה בגוף בריא

דוח שפורסם בתחילת השנה על ידי חברת Wellable, ממובילות תחום הבריאות בארגונים, קבע כי בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, זינקה הציפייה של העובדים לתמיכה נפשית במקום העבודה. בממוצע, תשעה מכל עשרה מעסיקים בארה״ב הביעו נכונות ליישם תוכנית תמיכה כזאת בשנה הקרובה. הצורך בתמיכה נפשית גדול כעת יותר מבעבר, כתוצאה מהטראומה שגרמו הבידודים והריחוק החברתי. בני דור ה-Z, שהופכים לכוח משמעותי בשוק העבודה, רואים בסיוע נפשי כתנאי בסיסי להתמודדות עם לחצי היומיום. זה בא לידי ביטוי בשטח בצורת הדרכות וסדנאות להפחתת מתחים והתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר, זמינות 24/7 של מומחים לתחום הנפש לעובדי החברה, אפליקציות ייעודיות מטעם החברה שמציעות שיעורי מדיטציה ורוגע וניטור מצבו הנפשי של העובד.

תמיכה נפשית והפחתת לחצים באים לידי ביטוי גם בפעילויות שלכאורה לא קשורות באופן ישיר לנושא. למשל, חברות המתמחות בתחום הבריאות הארגונית שמספקות מעסים למשרד, כדי שיעניקו עיסוי צוואר לעובדים, שמבלים שעות ארוכות מול מסכי מחשב. חברות אחרות מציעות שיעורי ריקוד ואפילו ביקורים של כלבלבים שמחכים לאימוץ. כל הפעילויות מיועדות להפחית מתחים וחרדות ולשפר את החיוניות.

תוכנית בריאות ארגונית מקיפה צילום: Pexels

4. תוכנית בריאות ארגונית מקיפה

טרנד חשוב נוסף, בעולם שהולך ונעשה פרסונלי יותר ויותר, הוא התאמה של תוכניות בריאות. התפיסה הזו הפכה רלוונטית אפילו יותר כשעובדים החלו לחלק את זמנם בין עבודה מהמשרד לעבודה מרחוק. כדי להתאים את תוכנית הבריאות לכל עובד, צריך לנהל תחקיר מקיף של אופי הארגון, סוג העובדים, אופי העבודה וכו׳. התוכנית כוללת, בין היתר, תזונה נכונה, ארגונומיה, כושר, שיפור איכות השינה ועוד תחומים שיאתגרו ויעשירו את העובד. תוכנית אפקטיבית מלווה גם בליווי ומעקב מתמידים, ניתוח של חולשות וחוזקות וגיבוש המלצות לעתיד.

5. שימור הבריאות במקום טיפול במחלה

בדומה לתחזוקה מונעת, גם תוכנית בריאות ארגונית טובה יכולה למנוע התפתחות של מחלות כמו בעיות גב, בעיות ראייה ואפילו כולסטרול גבוה או סוכרת, שקשורות בסביבת העבודה שלנו. בשטח, גישה פרואקטיבית של הארגון למניעת מחלות באה לידי ביטוי בכיסאות ועמדות עבודה ארגונומיות, בהכשרה אפקטיבית של מנהלים ובתכנון סביבת העבודה יעילה (למשל, מיקום קולרים ברחבי המשרד כדי שכולם יוכלו לשתות בקלות). מי שפוגשים את העובדים מדי יום ונמצאים איתם במגע הדוק הם המנהלים – אנשי המפתח להפעלה נכונה של גישת תוכנית בריאות מונעת.

המנהלים מסוגלים לזהות קשיים נפשיים ומתחים כבר בשלבים מוקדמים אצל העובדים, וגם יכולים לייעץ לעובדים לגבי פתרונות שישפרו את חייהם כמו סדנאות להפסקת עישון, ייעוץ שינה ועוד.

6. סיוע בהתנהלות כלכלית נכונה

תופעה שקשורה ישירות למתח, עייפות וחרדה היא קושי כלכלי. מחקר של איגוד מנהלי כוח-האדם בארה״ב, SHRM, מצא שקשיים כלכליים של העובדים מובילים לעלייה של 34% בכמות ההיעדרויות ובדיווחים על שחיקה, בהשוואה לעובדים שאינם סובלים מקשיים כלכליים. כדי לסייע לעובדים בתחום הזה אפשר לארגן סדנאות והדרכות קבועות לניהול נכון של תקציב הבית וחיסכון כספי, ליווי בכל הנוגע להתנהלות כלכלית נכונה ועוד. חלק מהחברות הגדולות אף יצרו שיתופי פעולה עם חברות שמתמחות בתכנון פיננסי, ומציעות את שירותיהן לעובדים בחינם. במקרים אחרים, חברות מציעות הטבות כלכליות לעובדים: השתתפות במימון שכר לימוד או במימון טיפולי הפריה, חופשות ועוד.

7. דואגים גם למשפחה, ולא רק לעובד

לבסוף, תוכנית ארגונית כוללת ומקיפה לא עוצרת רק ברמת העובדים. התפיסה המקובלת כיום היא שהשקעה במשפחה של העובד, חשובה לא פחות מהשקעה בעובד עצמו. בתחום זה מוצעות לעובדים תוכניות בריאות משפחתיות, הפעלות לילדים, שעות עבודה גמישות כדי ליצור איזון טוב יותר בין הקריירה לחיי המשפחה ועוד.

ההשקעה בבריאות העובדים הולכת והופכת לנגד עינינו מבונוס להכרח. כבר כיום חברות שנחשבות למעסיקות מצטיינות מציעות לעובדים תוכניות בריאות נרחבות ומקיפות. חברות שלא ידעו להתאים את עצמן ולדאוג לבריאות עובדיהן, ימצאו את עצמן מתקשות לשמר ולגייס עובדים חדשים.

להרשמה לתחרות ״50 הארגונים שהכי בריא לעבוד בהם״ לחצו כאן