אירוע השנה בשוק הקריפטו תוקע אותו בעולם הישן

אם זה לא מספיק מבלבל משקיעים לא מתוחכמים שבורסות רבות ברחבי העולם מנפיקות את מניותיהן - במעין מעגל סגור שבו סוחרים עושים ספקולציות על ספקולציות של סוחרים - הגיעה בורסת הקריפטו קוינבייס (Coinbase) והמציאה את החוקים מחדש.

באירוע חסר תקדים בורסה, שבה נסחרים מטבעות שמבקשים להחליף את המערכת הפיננסית שבשליטת מוסדות גדולים, מבקשת להיסחר במסגרת מוסד גדול (נאסד"ק), וקיבלה לשם כך ייעוץ משלושה מוסדות גדולים (גולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן וסיטי גרופ), כדי להתחיל ולהתנהל בפיקוחו ההדוק עוד יותר של המוסד הגדול מכולם (המדינה) תחת חוקים בני לא פחות מ־70 שנה.

ביום רביעי ביצעה בורסת הקריפטו רישום ישיר למניותיה בנאסד"ק וסיימה את יום המסחר, התנודתי, כראוי לכל דבר הקושר עצמו למילה קריפטו, לפי שווי של 85.7 מיליארד דולר. היום קוינבייס, שמנהלת נכסים בשווי 90 מיליארד דולר, נסחרת לפי שווי של 64 מיליארד דולר, גבוה בהרבה משווים של שועלים פיננסיים ותיקים כמו UBS

(57 מיליארד דולר), וכן דויטשה בנק או נאסד"ק עצמה, ששוויים הוא 26 מיליארד דולר.

הרישום למסחר וההתלהבות סביבו הם אבן דרך בחיבוק הדוב של וול סטריט למוסד קריפטוגרפי. וחתיכת חיבוק זה היה. השאלה היא איזה סוג של אבן דרך, ומה זה אומר על שוק הקריפטו, על קוינבייס ועל המערכת הפיננסית. העובדה שהמהלך התקבל בעניין מוסדי עצום מייצג בעיני רבים בגרות של תחום שנתפס כשולי ופרוע. הוא מאפשר למשקיעים הגדולים ולכספי הפנסיה של ההמונים להשתתף בחגיגת הביטקוין, מבלי לרכוש את המטבע עצמו ולהיות רגישים לתנודתיות העזה שלו.

הנפקת קוינבייס בנאסד"ק בשבוע שעבר. מנגישה תחום תנודתי לפנסיות של הציבור צילום: רויטרס

התקשורת חגגה את הרישום לבורסה וכינתה אותו "קו פרשת המים", "האירוע הגדול של השנה" ו"מסיבת יציאה מהארון" עבור שוק הקריפטו. אחרים עלולים לתהות - כיצד ייתכן שהרגע החשוב ביותר של קריפטו השנה מתרחש בבניין של נאסד"ק, ובלי שהמערכת הפיננסית קרסה אל תוך עצמה.

קוינבייס, שייסדו ב־2012 מהנדס תוכנה לשעבר ב־Airbnb וסוחר לשעבר מגולדמן זאקס, היא הסטארט־אפ הגדול הראשון בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים שהחל להיסחר בשוק המניות האמריקאי. בהנפקתה היא קיבלה את ההכשר הנחשק ביותר שאפשר לקבל מהמערכת הפיננסית המסורתית. העיתוי אינו מקרי, אלא נשען על העניין הגובר בשוק הקריפטו והמחירים המשוגעים שבהם נסחרים הביטקוין ואחרים. בשונה מסטארט־אפים רבים אחרים, קוינבייס נכנסה לבורסה כחברה רווחית. בתשקיף שלה לא כיכב המשפט האלמותי "טרם השגנו רווחיות וייתכן כי לעולם לא נהיה רווחיים" שמופיע בכל הנפקת טכנולוגיה בשנים האחרונות. למעשה, קוינבייס נכנסת לבורסה כשהיא נראית כמו חברה בריאה במיוחד.

קוינבייס היא פלטפורמת המסחר למטבעות קריפטוגרפיים הגדולה בארה"ב. המודל העסקי שלה מבוסס על גביית עמלות כשיעור מגובה העסקה (96% מהכנסות החברה), שירותי תשלום באמצעות Coinbase Commerce וכרטיס ויזה. על הפלטפורמה של קוינבייס 90 מטבעות שונים, אבל עיקר המסחר בה הוא בביטקוין. לפי דיווחי החברה ל־SEC (רשות ניירות ערך האמריקאית), 70% מכל העסקאות שעיבדה החברה בשנתיים האחרונות היו של ביטקוין. כל זמן שמחיר הביטקוין עולה, כך עולים נפח המסחר על הפלטפורמה וההכנסות שהיא גובה. משום שהביטקוין זינק בפראות בשנה האחרונה והיום נסחר ביותר מ־65 אלף דולר, כך גם שווי החברה טיפס מ־8 מיליארד דולר כשגייסה ב־2019, לכ־28 מיליארד דולר בדצמבר האחרון, ולכניסתה למסחר תחת תג מחיר של כ־100 מיליארד דולר.

קוינבייס צילום: גטי אימג'ס

היום נמצאים על הפלטפורמה של החברה נכסים בשווי 90 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של השנה התקיים בה מסחר ב־233 מיליארד דולר, שמייצגים, לפי תשקיף קוינבייס, 11.3% מהנכסים בכל השוק. דומיננטיות זו הביאה את החברה לסכם את 2020 ברווח נקי של 322 מיליון דולר, אחרי שב־2019, אז הביטקוין נסחר בממוצע במחיר של 3,869 דולר, היא הפסידה 30 מיליון דולר. החברה צפויה לסכם את שלושת החודשים הראשונים של 2021 בהכנסות של 1.8 מיליארד דולר ורווח נקי מוערך של 800 מיליון דולר. מתחילת השנה זינק גם מספר המשתמשים הרשומים והמאומתים בפלטפורמה ב־30%, והיום הוא עומד על 56 מיליון משתמשים מ־100 מדינות, 7,000 מתוכם הם שחקנים מוסדיים. בתנאים כאלה, התלהבות המשקיעים ביום המסחר הראשון מובנת מאליה.

היום שבו הונפקה קוינבייס הוא אותו היום שבו כמה מהבנקים הגדולים בארה"ב פרסמו את דו"חות הרבעון הראשון. ואיזה רבעון: גולדמן זאקס דיווח על הכנסות של 17.7 מיליארד דולר ורווח נקי של 6.8 מיליארד דולר, בעוד ג'יי פי מורגן דיווח על הכנסות של 32.3 מיליארד דולר ורווח נקי של 14.3 מיליארד דולר. את אותו יום מסחר סיכם גולדמן זאקס בעלייה צנועה של 2.3%, בעוד מניית ג'יי פי מורגן נפלה ב־2.8%.

מדוע הבנקים הגדולים מושכים פחות עניין מאשר בורסה אחת בשוק תנודתי שאין לדעת מה עתידו? ייתכנו כמה סיבות. התלהבות מצד משקיעים מוסדיים וקטנים להשקיע בשוק הקריפטו מבלי באמת להשקיע בשוק הקריפטו; ספקולציה של המשקיעים כי השוק, לפחות בתקופה הקרובה, ינוע רק לכיוון אחד - למעלה; או פשוט משום שקוינבייס פועלת בזירה עם מעט מאוד מתחרים ותוצאותיה מבטיחות רווחים. תהיה הסיבה אשר תהיה, סביר שמייסדי קוינבייס ובעלי המניות שלה מרוצים. הרישום היה מרהיב, שווי המניות שבידיהם עלה והחברה נהנית מבאזז עצום, שסביר וימשוך משתמשים נוספים ולכן אולי משמעותי לאימוץ ההמוני של שוק המטבעות הדיגיטלי. ובכל זאת, משהו במהלך של החברה סובל מסתירה פנימית.

ניתן לסכם את הכוחות המניעים של שוק הקריפטו באמצעות אמרתו השחוקה של גראוצ'ו מרקס: "אני מסרב להצטרף למועדון שמוכן לקבל אותי". משתמשים, חברות ויזמים שפועלים בשוק הקריפטו מתוך אידיאולוגיה שקוראת להחליף את המערכת הקיימת, לא אמורים לשתף פעולה, לציית ולהתאמץ לרצות ולהתקבל לאותם מנגנונים שהם מתריסים נגדם. אם כך, מדוע שקוינבייס בכלל תרצה לרשום את מניותיה למסחר בנאסד"ק? שהרי אם החברה היתה באמת ובתמים מגלמת את מהות שוק הקריפטו, היא היתה יכולה להנפיק אסימון דיגיטלי שייסחר על גבי הבלוקצ'יין, ייצג את העסק, יניב לה שווי ציבורי ואף יאפשר למשקיעים שלה לממש רווחים. בתשקיף החברה דנה באפשרות להנפיק אסימון בעתיד אך מציינת שהחלטה כזו עשויה להביא לדלול משמעותי למניות הקיימות.

זה אפילו לא יהיה חידוש: בורסת הקריפטו הגדולה בעולם Binance כבר עשתה זאת באמצעות האסימון bnb, אם כי אלו לא מייצגים בעלות על החברה, שהונפק עוד ב־2017. התשובה טמונה כנראה באופן שבו היא רואה את פעילותה ואת שוק הקריפטו ככלל. אולי המשקיעים דחפו לרישום רגיל משום שהם חששו מהתנודתיות של שוק הקריפטו ומהרגולציה האמריקאית עליו, או שאולי הם רצו ערך ביחס לדולר ואולי כי הם לא באמת מבקשים להעצים את שוק הקריפטו, אלא רק רואים בו מכונה לייצור תשואה. אפשר לסכם זאת במילה אחת - אירוניה.