נתניהו משתק את מוסדות השלטון ומרקם החיים האזרחי נפגע

השיתוק שגורם בעקיפין משפטו של רה"מ בנימין נתניהו, שיימשך היום בבית המשפט המחוזי בירושלים, מחלחל יותר ויותר עמוק לעבודת הממשלה והכנסת - גם בהינתן פעולתן המצומצמת בתקופת ממשלת מעבר.

מדובר במצב שמקרין על כלל היבטי החיים בישראל - החל מביטחון המדינה, דרך שיקום המשק ומערכות הבריאות והחינוך ביום שאחרי משבר הקורונה וכלה בשורת נושאים אזרחיים שתקועים לא רק בהיעדר ממשלה מתפקדת אלא גם בהיעדר כל יכולת לקבל החלטות ממשלה, ולהעביר חוקים דחופים ושעליהם יש הסכמה רחבה בכנסת.

האישום: שיתוק השלטון

ברקע הדברים הללו מסתמן גם מצב חסר תקדים שבו לא ייבחר נשיא מדינה במועד (הבחירות אמורות להיערך ביוני לקראת תום כהונתו של ראובן ריבלין ב־9 ביולי) – גם כן בשל תסבוכות פוליטיות ושיקולים פוליטיים שמתנקזים, בסופו של תהליך, למשפטו של נתניהו והאופן שבו ראש הממשלה היה רוצה לראות אותו מסתיים.

ממשלת מעבר עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב

ישראל נמצאת היום במצב חריג ובעייתי גם לעומת שלושת סבבי הבחירות הקודמים: עד סבב הבחירות הקודם, לאחר הבחירות פעלה ממשלת מעבר עד לכינון קואליציה. בשל "חוק החילופים" - שנחקק אשתקד עם הקמתה של ממשלת החירום, וקבע מנגנון פריטטי - סדר היום של ישיבות הממשלה נקבע בהסכמה בין נתניהו לבין יו"ר כחול לבן בני גנץ, סעיף שגורם לכך שהממשלה לא מתכנסת כעת בשל חילוקי הדעות ביניהם. מדובר בראש ובראשונה בסירובו של נתניהו למנות שר משפטים מטעם כחול לבן, כשגנץ מבקש להתמנות לתפקיד בעצמו. זאת על אף שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט הורה למנות שר משפטים קבוע לפני כמה שבועות.

בהסכם הקואליציוני בין נתניהו לבין גנץ נקבע שגנץ יכריע בנוגע לזהותו של שר המשפטים - אבל נתניהו מסרב לאשר את המינוי. התנגדותו של נתניהו למינויו של גנץ מוסברת בין היתר בכך שהמהלך יאיץ את בחירתו של עמית איסמן כפרקליט המדינה. איסמן נבחר על ידי ועדה בראשות שר המשפטים הקודם, אבי ניסנקורן מכחול לבן, ונתניהו אינו סומך את ידיו על המינוי. פרקליט המדינה הבא עשוי להיות שותף לגיבוש עסקת טיעון עם נתניהו. בתרחיש מרחיק לכת יותר יתבקש שר המשפטים לחתום על חנינה לנתניהו, אם תוענק על ידי הנשיא טרם הכרעת דינו.

בהיעדר ישיבות ממשלה, פעולת משרדי הממשלה משותקת כליל, גם במרחב התמרון הצר שנותר להם בהיעדר תקציב (הממשלה פועלת זו השנה השנייה תחת תקציב המשכי) ובהיעדר שרים מכהנים קבועים, ויכולת לאייש משרות פנויות.

יועמ"ש במבחן: האם מנדלבליט יוציא לנתניהו כרטיס צהוב היום אמור היועמ"ש למסור את תשובתו לעתירות שדורשות ממנו להכריז על נבצרות רה"מ בנימין נתניהו. הפעם זה כנראה לא יקרה, אולם ייתכן שהיועץ ייבקש לשמר את ההרתעה, אם נתניהו לא יחזיר את הממשלה והכנסת לתלם תפקודי סביר משה גורלי לכתבה המלאה 

גם עניינים בוערים – כמו הדיון על המשך רכש החיסונים – אינם מקודמים. בסוף החודש שעבר בוטלה ישיבת ממשלה שנועדה לאשר "קופסת קורונה" בסכום של כ־7 מיליארד שקלים, שחלקה יועד לרכישת עשרות מיליוני חיסונים מפייזר. רכש החיסונים מקבל משנה תוקף לאחר שפייזר הגישה ל־FDA בקשה לאשר את החיסונים הקיימים מתוצרתה גם לבני 12–15 ובעקבות הודעתו של מנכ"ל החברה אלברט בורלא בימים האחרונים שלפיה תידרש מנת חיסון שלישית שנה לאחר מנת החיסון השנייה. יתר הכסף בקופסת הקורונה שלא אושרה נועד לממן תקציב לתפעול מבצע החיסונים, תקציב לקופות החולים, ותקציב לבדיקות.

בפן אחר של הדברים, תתי ועדות של הממשלה, כמו הקבינט המדיני ביטחוני וקבינט הקורונה מנועים מקבלת החלטות בהיעדר שר משפטים מכהן בפורומים הללו. מדובר בהנחיה של היועמ"ש שלפיה הפורומים הללו לא יוכלו להפעיל את סמכויותיהם ולקבל החלטות. לפי מנדלבליט, רק אם מדובר בעניין דחוף וחיוני ניתן לכנס את הקבינט המדיני ביטחוני לקבלת החלטות גם בלא שר משפטים, ובתנאי שמספר השרים מכל גוש יהיה זהה. בנוגע לקבינט הקורונה וועדת השב"כ קבע מנדלבליט כי רק מינויו של שר משפטים קבוע יאפשר להן להפעיל את הסמכויות המוקנות להן בדרך של קבלת החלטות בנות תוקף, כאשר לגבי קבינט הקורונה, נדרש בנוסף להביא גם להשוואת מספר חברי הוועדה מכל אחד מהגושים – הליכוד וכחול לבן.

הכנסת משותקת בשל חשש מחקיקת "חוקי נתניהו"

לאחר כינונה של כנסת חדשה, ועד להשבעת ממשלה, נהוג להקים ועדות זמניות כדי להתניע את עבודת הפרלמנט: מדובר ב"וועדה מסדרת" שמחליפה את ועדת הכנסת, בוועדות כספים וחוץ וביטחון זמניות. כך היה גם בשלושת סבבי הבחירות הקודמים. אלא שגוש הימין בראשות נתניהו לא מצליח להגיע להבנות עם גוש השינוי בראשות יאיר לפיד, וכתוצאה מכך שבועיים לאחר כינון הכנסת ה־24 עבודתה משותקת כליל.

נתניהו בליל הבחירות צילום: אי פי איי

הסיבה לאי הקמתה היא מחלוקת בין גוש הימין לבין גוש השינוי בנוגע למפתח הייצוג בוועדה: בראש הוועדה יעמוד ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) מאחר שהמנדט להרכבת הממשלה ניתן לפני שבועיים לנתניהו. זוהר מציע שהמפתח לחברות בוועדה יהיה נציג אחד לכל 5 חברי כנסת. לפי הצעתו לגוש הליכוד, יהדות התורה, ש"ס, והציונות הדתית המונה 52 מנדטים יינתנו 10 מקומות בוועדה. גם גוש השינוי יקבל לפי מפתח זה 10 מקומות, בלי ימינה ורע"מ, שיקבלו נציג אחד כל אחת. בתרחיש כזה יוכל גוש הליכוד להשיג בקלות רוב בוועדה בכל הצעה שבה יתמכו ימינה ורע"מ. גוש השינוי דורש מפתח חלוקה אחר שלפיו יהיו לו 16 נציגים בוועדה ולגוש הימין יהיו רק 14 חברים. ימינה תקבל שני נציגים ורע"מ נציג אחד כך שלגוש השינוי יחד עם רע"מ וימינה, או עם רק אחת מהן, יהיה רוב בוועדה. זוהר הודיע אתמול כי בכוונתו להעלות היום להצבעה במליאת הכנסת הצעה להקמת הוועדה המסדרת לפי המפתח שהציע (נציג אחד בוועדה לכל 5 חכ"ים).

לדבריו, בליכוד מצפים מימינה לתמוך בהצעה זו אבל במערכת הפוליטית מעריכים כי ימינה עשויה לתמוך דווקא בהצעת גוש השינוי שהופכת אותה ללשון מאזניים. אך מעל הוויכוחים הללו על המפתח להרכב הוועדה מרחפת הסוגיה המהותית והיא: קידום הצעות חוק שימנעו את מתן המנדט להרכבת ממשלה למי שתלויים ועומדים נגדו כתבי אישום, ומגבילות את תקופת כהונת ראש ממשלה ל־8 שנים.

קידומן של הצעות החוק הללו נראה ממשי יותר מאשר לאחר מערכת הבחירות הקודמת שאחריה איים גנץ בהעברת חוקים ברוח זו – אבל נסוג במהרה. הסיכוי לחוקק חוקים כאלה אינו גבוה מאוד משום שהם יצריכו רוב של 61 חברי כנסת ובכל זאת נתניהו לא רוצה לקחת סיכון מכיוון שאם יאושרו בקונסטלציה מסוימת יסתמו את הגולל על כהונה אפשרית שלו כראש ממשלה אחרי סבב בחירות חמישי. שליטה בוועדה המסדרת תוכל לאפשר לגוש השינוי גם פטור להצעות החוק הללו מחובת הנחה מוקדמת של 45 יום על שולחן הכנסת. אז עדיין יהיו תלויים בנכונותו של יו"ר הכנסת יריב לוין להעלותם להצבעה במליאה ולכן מבקשים בגוש השינוי להחליף אותו במאיר כהן מיש עתיד. נתניהו מצידו עדיין מייחל לגיוס 61 ח"כים שיתמכו בחוק צרפתי שיקפיא את משפטו.

כל עוד לא הוקמה ועדה מסדרת לא ניתן להקים את ועדת הכספים הזמנית וועדת חוץ וביטחון הזמנית. בהיעדרו של תקציב מדינה מאושר ועדת הכספים יכולה לאשר העברות בין סעיפים תקציביים שיכולות להיות משמעותיות בתקופה כזו, ואמורה גם לפקח על הממשלה.

גם נשיאות הכנסת אינה מוקמת לפי שעה. מדובר בגוף זמני הכולל את יו"ר הכנסת ושני סגניו, שמנהל את סדר הדיונים בכנסת. נשיאות הכנסת מוסמכת גם לקבוע את מועד הבחירות לנשיא המדינה בהצבעה חשאית במליאה. על פי חוק, המליאה צריכה לבחור נשיא עד 9 ביוני 2021. בליכוד מבקשים לדחות את מועד הבחירה עד הקמת קואליציה גם בין היתר כדי לשמור על אפשרות שנתניהו יוצע כמועמד לנשיאות. במקרה כזה בליכוד יבקשו להפוך את ההצבעה על בחירת הנשיא להצבעה גלויה שתחייב את הח"כים מגוש הימין לתמוך בו ואף להשיג תמיכה של ח"כים מהמפלגות הערביות.

נשקלת גם הצעה להכניס סעיף לחוק שלפיו תוענק חנינה מראש לנשיא שטרם כניסתו לתפקיד מתנהל נגדו כתב אישום. דחיית הבחירות לנשיאות תאפשר גם את כהונתו של יו"ר הכנסת לוין כמ"מ זמני לנשיא עד בחירת נשיא חדש. בתרחיש כזה יוכל לוין להעניק חנינה לנתניהו (ללא קשר להתמודדותו על הנשיאות) ככל שיזכה לשיתוף פעולה מצד שר משפטים – וזו סגירת המעגל: נתניהו אינו מעוניין בגנץ או בנציג כחול לבן כשר משפטים. והשיתוק בממשלה ובכנסת הולך ומתעצם.