בג"ץ דחה על הסף את העתירה נגד הטלת המנדט על נתניהו

בזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו מתקשה להרכיב ממשלה והדד-ליין להצגת ממשלה לכנסת מצידו הולך ומתקרב, הוא לפחות מצליח לדלג מעל מכשול אחר: בג"ץ דחה היום (א') על הסף את העתירה שביקשה להוציא צו שימנע את הטלת המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו.

העתירה נידונה בבג"ץ בהרכב של שלושה שופטים: דוד מינץ, ג'ורג' קרא ויוסף אלרון.

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ קבע בפסק דינו כי "העותרים לא ביססו כל עילה משפטית" כדי לתקוף את החלטתו של נתניהו לקבל על עצמו את תפקיד הרכבת הממשלה חרף כתב האשום נגדו, וכמו כן כדי להחיל ביקורת שיפוטית על נשיא המדינה רובי ריבלין, שהטיל על נתניהו את המנדט לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת. לפיכך, קבע בג"ץ, אין כל עילה להתערבותו בסוגיית הטלת המנדט על נתניהו.

לדברי מינץ בפסק הדין, "העותרים לא הצביעו על פגם שנפל באופן מימוש הסמכות הנתונה לנשיא. לא למותר להזכיר כי לנשיא המדינה מעמד ייחודי כאשר גלומה במוסד הנשיאות סמליות מיוחדת, וכך גם נתונה לנשיא חסינות מוחלטת והיקף הביקורת השיפוטית על הכרעותיו הינו מצומצם ביותר".

מדובר בעתירה שהוגשה על ידי קבוצה של אנשי אקדמיה, הייטק, חינוך וביטחון, בשם "מבצר הדמוקרטיה", המיוצגים בידי עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר. הקבוצה כוללת כ-70 עותרות ועותרים, בין השאר פרופ' רבקה כרמי, פרופק דוד הראל, ד"ר ארנה ברי, אייל ולדמן, ארני פטרושקה ועוד, שכבר עתרו בעבר אחרי סבבי בחירות קודמים כנגד הענקת המנדט לנתניהו. גם אז בג"ץ החליט שלא להתערב בהחלטה.

בעתירתם ביקשו אנשי "מבצר הדמוקרטיה" מבג"צ לקבוע כי החלטתו של הנשיא ריבלין להטיל על נאשם בפלילים את המנדט להרכבת הממשלה "נגועה בחוסר סבירות קיצוני" ודינה להתבטל. העותרים טענו כי בהטלת המנדט על נתניהו לא ניתן המשקל הראוי והמשמעותי "לליבת ערכי היסוד של שיטת המשפט, ובכלל זה לעיקרון שלטון החוק, טוהר המידות של נבחרי הציבור ואמון במוסדות השלטון", כמתחייב מפסיקת בג"ץ.

פרופ' רבקה כרמי צילום: עמית שעל

לטענת העותרים, לאחר שכהונתו של נתניהו כראש ממשלה הותרה בכנסת ה-23, על בסיס התחייבותו המפורשת להכפיף עצמו להסדר ניגוד עניינים, הוא חזר בו מהתחייבותו זו וסרב לקיים את הוראותיו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט בכל הנוגע למניעת מצב ניגוד העניינים שבו הוא מצוי, לאורך כל תקופת כהונתו כראש ממשלה.

לדבריהם, נתניהו מבצע "הן ישירות והן באמצעות גורמים מטעמו" פעולות ומעשים תוך "ניגוד עניינים חמור ובניגוד כמור להסדר ניגוד העניינים המחייב שקבע היועמ"ש בעניינו, "אשר פוגעים באופן קשה ביותר באינטרס הציבורי, במערכת אכיפת החוק ובאמון הציבור ברשויות השלטון, והכל לצורך קידום האינטרסים האישיים שלו במשפט הפלילי".

הן מנדלבליט והן נתניהו ביקשו מצידם בשבוע שעבר מבג"ץ לדחות את העתירה על הסף. מנדלבליט גרס כי אין עילה להתערבות שיפוטית, בין השאר מאחר והסוגייה כבר נדונה והוכרעה זה מכבר בבג"ץ במסגרת עתירה קודמת שנידונה בפני 11 שופטים.

נתניהו בליל הבחירות צילום: אי פי איי

לגבי הטענות בנוגע להסדר ניגוד העניינים של נתניהו, סבר מנדלבליט כי הטענות "אינן מעלות ואינן מורידות לעניין הסעד המבוקש שעניינו בשיקול דעתו של נשיא המדינה בכל הנוגע להטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו". לדברי מנדלבליט, הסדר ניגוד העניינים שהוא גיבש בכל הנוגע לאיסור על נתניהו להתערב במערכת המשפט, מחייב את נתניהו. הוא כתב כי ההנחה לפיה כהונתו של נתניהו כראש ממשלה "תהא כפופה להסדר ניגוד עניינים, עודנה תקפה, שרירה וקיימת".

נתניהו מצידו טען בפני בג"ץ כי העותרים מבקשים מבית המשפט למעשה להתערב בתוצאות הבחירות ולשנות אותן, ו"לרמוס ברגל גסה את הכרעתם של רבבות אזרחי ישראל" שהצביעו לליכוד בראשות נתניהו ולמפלגות התומכות בו. הוא טען כי לבית המשפט אין כל סמכות להתערב בהחלטה זו, שעלולה לפגוע, לדבריו, בהפרדת הרשויות "ולנפץ את כל שיאי האקטיביזם עד כה". הוא גם דחה את הטענה לפיה הוא לא עומד בהסדר ניגוד העניינים שגובש עבורו.

בעניין זה קבע השופט מינץ שבסוגייה זו נסתם לאחרונה הגולל לאחר שבג"ץ פסק בחודש מרץ כי הוא מחייב את נתניהו וחזקה עליו שימלא את הוראותיו. "מעבר לכך", כתב מינץ, "היבטים נוספים של נושא ניגוד העניינים והשלכותיו תלוי ועומד לפני בית המשפט (במסגרת הליך אחר – ע.ק) ולכן איננו קובעים כל מסמרות בנושא זה".

מקבוצת העותרים "מבצר הדמוקרטיה" נמסר כי מדובר ב"החלטה מקוממת ומדאיגה של בג"ץ שבוחר לעצום את עיניו ולא לקיים דיון מעמיק במשמעות הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נאשם בשחיתות שלטונית חמורה. ההחלטה בוחרת להתעלם מהטענות כבדות המשקל והנורמטיביות שהעלתה העתירה, ומתעלמת מקביעתה המפורשת של הנשיאה אסתר חיות לפני כשנה, ולפיה יש מקום לשיקולים לגבי טוהר המידות בהחלטת הנשיא. אנחנו נמשיך להיאבק, גם בזירה המשפטית, נגד השחתת הנורמות הציבוריות ונגד כהונתו של נאשם בפלילים בראשות הממשלה".