בלעדי לכלכליסט
הבנקים מתנגדים להטלת פיקוח על עמלת ערבות בנקאית מובטחת פיקדון
טוענים כי יש הוצאות תפעוליות בגין תהליך העמדת הערבות, וגם סיכון על אף שמול הערבות קיים פקדון; העמלה עומדת כיום על 2.5% בממוצע מגובה הערבות, ובבנק ישראל בוחנים הכנסתה לפיקוח לצורך הפחתה משמעותית שלה
הבנקים מתנגדים להטלת פיקוח על עמלת ערבות בנקאית מובטחת בפיקדון. בתחילת השבוע פורסם בכלכליסט כי בנק ישראל הודיע באחרונה לבנקים כי הוא בוחן כנסת העמלה הזו לפיקוח.
גובה העמלה עומדת בבנקים בממוצע על 300 שקלים מינימום או 2%-2.5% מגובה הערבות. לפי הערכות הכנסות הבנקים מעמלה זו מגיעות לעשרות מיליוני שקלים בשנה. עיקר השימוש בערבות מסוג זה נעשה ע"H שוכרי דירות הנאלצים פעמים רבות להעמיד ערבות לבעל הדירה במסגרת חוזה השכירות.
כעת נודע כי הבנקים פנו בתגובה לבנק ישראל והודיעו כי הם מתנגדים להטלת הפיקוח. בבנקים נימקו את התנגדותם במספר טיעונים. ראשית הם טוענים כי העמלה הנקובה בתעריפון היא עמלת המקסימום, וכי בפועל הם גובים מהלקוחות בממוצע סכומים נמוכים יותר באופן משמעותי, בהתאם לרמת הסיכון של הלווה ולעלויות התפעוליות של אותו מקרה.
אילוסטרציה צילום: עזרא לוי
שנית, לטענתם יש לא מעט עלויות תפעוליות הכרוכות בהעמדת הערבות, שמצדיקות גביית עמלה. וכי העמדת ערבות היא תהליך מורכב הכרוך בבדיקות משפטיות של נוסח הערבות, ובדיקות נוספות לעמידה בכללים של הלבנות הון, ולכן אל מול עלויות אלה יש הצדקה בגביית העמלה.
אחת הסיבות המרכזיות שבבנק ישראל רוצים להכניס את העמלה לפיקוח, וכך להוזיל אותה משמעותית היא מכיוון שרמת הסיכון בהעמדת ערבות כאשר מולה יש פיקדון אפסית, היות ובמידה והערבות מתממשת, יכול הבנק להיפרע מהפיקדון. אולם בבנקים דוחים זאת, ואומרים כי קיים סיכון אשראי, היות ולפעמים הבנק מתקשה במימוש הפיקדון, כמו במקרים בהם יש צו מניעה או הקפאה עליו. בנוסף בבנקים אומרים כי הטלת פיקוח על עמלה שיש בה רכיב של אשראי היא תקדימית, ומאד בעייתית, ולמעשה מתערבת בשיקולי האשראי של הבנק.
