"הכסף היום נדחף אליך. צריך הרבה כוח רצון לא לקחת אותו"

תחום: סייבר

הקמה: 2014

מייסדים: מיקי בודאי וראקש לונקאר

עובדים: 100 בישראל ו־100 במדינות נוספות ברחבי העולם

 גיוסים: לא גייסה

חברות הסייבר הישראליות הפכו בשנה החולפת ל”מגייסות סדרתיות”, כשמיד עם סיומו של כל גיוס הן רצו לעבר הגיוס הבא. שונה בנוף היא חברת טרנסמיט סקיוריטי, שהוקמה על ידי שני יזמי־העל של הסייבר המקומי, מיקי בודאי וראקש לונקאר. בודאי עומד מאחורי שורה של אקזיטים מרשימים כמו טראסטיר שנמכרה ל־IBM בכ־650 מיליון דולר ואימפרבה שנמנה עם מייסדיה יחד עם שלמה קרמר. לונקאר משתף פעולה עם בודאי במרבית ההשקעות שביצע מאז 2007.

טרנסמיט סקיוריטי, שהוקמה ב־2014, יכלה לגייס הון מכל קרן השקעות שפועלת בתחום, אבל למעט הלוואת בעלים ראשונית של מיליוני דולרים שהעמידו לטובתה בודאי ולונקאר, הלוואה שנפרעה זמן קצר לאחר מכן, החברה לא גייסה סכומי כסף נוספים. החברה מצליחה לייצר כיום הכנסות שנתיות של כ־100 מיליון דולר עם קצב צמיחה של כ־50% מדי שנה. בין לקוחותיה ברחבי העולם ניתן למצוא את הבנקים UBS, וולס פארגו, סנטאנדר ו־HSBC, חברות כמו הום דיפו וגם כאן בישראל לקוחות כמו בנק לאומי והבנק הבינלאומי.

מיקי בודאי, מייסד Transmit Security צילום: עמית שעל

"המסע שלנו עם טרנסמיט שונה בהרבה מובנים מכל החברות שהיינו מעורבים בהן בעבר”, מספר בודאי ל”כלכליסט”. “ההסבר הראשון הוא גודל השוק שאליו פונה החברה. כשהקמנו אותה, חשבנו מה השוק שאנחנו יכולים לכוון אליו. שוק הזהויות (הזדהות של המשתמשים באפליקציות במובייל — מ”א) מוערך בכ־50 מיליארד דולר, אבל אנחנו מאמינים שהוא גדול מזה ועולם חוויית הלקוח גדול ממנו משמעותית. החברות הקודמות לא היו באזורים האלה. יש יותר אמצעים ונכונות של השוק לקבל חברות גדולות שצומחות בישראל. גם מבחינת הבגרות האישית שלנו, אני וראקש עברנו הרבה בחיים. עשינו ‘וי’ על הנפקות ועל מכירה של חברות אבל לא על הובלה של חברת ענק בתחום, וזה משהו שמאוד חשוב לנו ברמה האישית".

צוות Transmit Security צילום: עמית שעל

מה משך אתכם בתחום של חוויית הגישה?

"יש פער עצום בין איך שחברות תופסות את הגישה לאתרים שלהן בכל האפליקציות למה שחווים המשתמשים. הרצון לרמת אבטחה גבוהה הולך ופוגע בחוויית המשתמש. ככל שחווית המשתמש טובה פחות, העסק נפגע — פחות אנשים נרשמים לשירות ופחות חוזרים כי לא זוכרים סיסמאות או נדרשים להרבה שלבי הזדהות כמו SMS ואימייל שלא מגיע. חשבנו שצריכה להיות דרך הרבה יותר נוחה למשתמשי הקצה. הם לא צריכים לעבור תלאות כדי שהארגונים יהיו יותר מאובטחים. יש חברות שמתמחות בצד האבטחה אבל אף אחד לא מסתכל בצד של המשתמש. זו המומחיות שלנו.

"בנינו פלטפורמה שמאפשרת לארגונים לעצב את חוויית המשתמש בכל תהליך שבו המשתמשים מתחברים. ישבנו עם הארגונים הגדולים בעולם והבנו מה שיש להבין על חוויית משתמש בנושא אבטחה ואת כל הידע הזה הפכנו לחוויות משתמש מובנות, כך שארגון קטן שאין לו יכולת פיתוח ועצמאית יכול לקבל תבניות מסודרות עם המוצר הכי טוב לפתיחת חשבון, העברת כספים ותהליכי פרטיות מבחינת זהויות באמצעות ממשקים פשוטים".

לאן פני החברה מבחינת גיוסים?

"בשלב מסוים ננפיק את החברה, כי זה יהיה הדבר הנכון לעשות. אני חושש מהשוק במצבו הנוכחי וחוסר הוודאות שבו. אני רוצה לבנות חברה לטווח מאוד ארוך ואין חשיבות להנפיק בנקודה הזו או בשנה הבאה, יש חשיבות ליציבות שתאפשר לחברה לצמוח בצורה נכונה. כסף לא חסר לנו”.

ספאק זו אופציה?

“כשננפיק זה יהיה בהנפקה בצורה הכי נכונה ולא באמצעות ספאק. תופעת הספאק מאוד אופורטוניסטית בעיניי, וזו לא המטרה של החברה. אני לא אגע בספאק כי אני לא רוצה להיות צבוע בצבעים של מישהו שיש לו מה להסתיר או לא יכול להיכנס בדלת הראשית".

איך אתה רואה את תעשיית הסייבר המקומית?

"כיף לראות את כל העשייה בארץ ויש הרבה טאלנטים שנכנסים ואנשים שרוצים לבנות אבל אני מודאג מזה שיש לא מעט חבר’ה שנכנסים במטרה להגיע כמה שיותר מהר לאקזיט וזה קצת מפספס את המטרה.

"קשה להילחם בזה וזה טבעי שהרבה אנשים מחפשים לנצל הזדמנות. אני רק מקווה שמי שעשה אקזיט בפעם הראשונה יחזור לסיבוב שני שיהיה שונה מהראשון. בסופו של דבר, הרבה חברות שנרכשו בישראל וגם בסכומים גדולים, מתו בתוך ארגון גדול שרכש אותן וזה החלק העצוב של הסיפור. זה הקטע שפחות מדברים עליו. מצד שני המדינה עושה לא מעט כסף על הרכישות, והם לא עושים מספיק שתהיה כאן תעשייה בת־קיימא ולא שכל דבר יימכר אחרי כמה שנים".

אבל גם אי אפשר להתעלם מהשוויים היום.

"הכסף נדחף אליך ואתה צריך הרבה כוח רצון כדי לא לקחת אותו. זה כסף שמתדלק את עצמו עד מצב שזה יתפוצץ. הכסף מגיע כמעט בחינם כרגע. אי אפשר להאשים את מי שלוקחים אותו. אם הייתי במצבם, זה כנראה מה שגם אני הייתי עושה".