ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 כנס המסים BDO TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן כנס האנרגיה 2024 Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי Tech TLV 2025 הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי תחזיות 2025 Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

כנס Deloitte

מנכ"ל קבוצת עזריאלי: "מי שחושב שהוא יכול לנהל חברה דרך מסכים טועה"

את הדברים אמר אייל חנקין בפאנל "מעצבים את הנורמלי מחדש" בכנס Deloitte, בו השתתפו 5 בכירות ובכירים במשק כדי לשוחח על השנה שעברה עליהם בחברות, על ההחלטות הקשות שנדרשו לקבל, על מוכנות ארגונית, וגם על ההזדמנויות שנקרו בדרך

דותן לוי 16:0512.04.21

"אם יש משהו שלמדתי כמנהל, זה שאסור לתת למשבר טוב להתבזבז, יש כאן המון הזדמנויות ואסור לתת להן לחמוק מאתנו", כך אמר היום אביגל שורק, מנכ"ל אל על בפתיחת פאנל של בכירות ובכירים במשק הישראלי בהנחיית עמיר קורץ, ובמסגרת כנס 'יוצרים מציאות מעצבים עתיד' של Deloitte.

 

שורק הוא מנכ"ל טרי שמכהן בתפקידו רק 10 שבועות לאחר שחזר לישראל משהות של 10 שנים בארה"ב ומיד נכנס לתפקיד המאתגר. 

 

 

כיצד עברה עליך ועל החברה תקופת הקורונה?

"הבנתי מיד שבמצב כזה אתה חייב להקטין את 'הדימום' ובהתחלה אישרתי אישית כל הוצאה שמעל 5,000 דולר. בהמשך הנפקנו וקיבלנו אמון גדול מאד משוק ההון, ובעל החברה הזרים גם הוא כסף. דבר נוסף שעשינו היה סיום הסכם המימון עם מדינת ישראל וזה אפשר לנו לבצע מהלכים חסרי תקדים. בנוסף עם כל הכאב, נאלץ להיפרד מ-1,800 עובדים. אל על היא חברה חפצת חיים ובנקודה שאנחנו נמצאים אין דרך אחרת זה תהליך מאד קשה. אנחנו נמצאים במנהרה אבל כשנצא ממנה נהיה חברה חזקה ויעילה יותר".

 

איך פותחים את שוק התיירות והתעופה?

"ישראלים אוהבים לטוס, כשהתחלנו לפתוח את ההזמנות ראינו מיד היקף הזמנות שהפתיע גם אותי. אנחנו מסתכלים על זה בשלושה סגמנטים: עסקים, פנאי, וחברים ומשפחה. הפנאי, המשפחה והחברים מתאוששים ראשונים ואנחנו נערכים לכך בפתיחה של תחנות ויעדים חדשים כמו פוקט כבר בימים הקרובים. אנחנו צריכים להציע חוויות ולהיות רלוונטים. אנחנו גם בעד רגולציה שתאפשר תחרות הוגנת לכל השחקנים בתחום".

 

מימין: אביגל שורק, אורנה הוזמן-בכור, אייל חנקין, ענת לוין מימין: אביגל שורק, אורנה הוזמן-בכור, אייל חנקין, ענת לוין

 

 

את אייל חנקין, מנכ"ל קבוצת עזריאלי הקורונה תפסה כשהוא בחופשת סקי בצרפת. לדבריו, "התחלתי לקבל טלפונים עם שאלות, וכשחזרנו נכנסנו לבידוד וזו הייתה ההתחלה, הבנתי שיש כאן אירוע וצריך לנהל סיכונים והבנתי שהולכת להיות שגרת עבודה שונה והסתכלות אחרת על העולם, אני לא בטוח שבאותה העת הבנתי את כל המשמעויות קדימה. מבחינת קופת המזומנים, הגענו מוכנים למשבר הזה, ועדיין החלטנו לגייס עוד 1.7 מיליארד שקל וזה ייצר לנו את היכולת להמשך".

 

מה התחזית שלך לנדל"ן המניב בהמשך?

"האירוע הזה לא נגמר, יש לו השלכות קדימה ולכן לקפוץ עכשיו למסקנות זה מוקדם מידי. לגבי הנדל"ן, ההחלטה שלנו בעבר להיכנס לתחום הדאטה סנטרס, הייתה נכונה, התחום הזה זינק ב-23% רק בארה"ב. לגבי ניהול מרחוק, מי שחושב שהוא יכול לנהל חברה דרך מסכים טועה. נכון שיש מודל היברידי, אבל מצד שני משרדים רוצים יותר ספייס, ולראייה, בקורונה השכרנו וחידשנו מאות אלפי מ"ר של משרדים. לגבי הקניונים, טיפלנו בשוכרים, הקמנו קרן של 100 מיליון שקל. זה מאוד עוזר לנו שאנשים פחות טסים ומוציאים כאן את הכסף. עזריאלי און ליין הכפיל את עצמו והמסחר הפיסי גם הוא חי וקיים. לגבי הדיור המוגן, שיתפנו פעולה עם בית החולים איכילוב בשלב הבדיקות וזה עזר לנו כדי שהקורונה לא תיכנס לבתי הדיור המוגן שלנו. זה הגביר את הביקוש וסיימנו את השנה עם מספרים שלא היו לנו עד היום. פתחנו בית חדש ודי מהר הגענו לתפוסה של 70%. דבר נוסף הנוגע להמשך הוא הקיימות, מי שלא ייקח את נושא הקיימות ברצינות יעשה עוול לילדים שלו, ואני מאמין שארגון שאין לו ערכים יהיה לו קשה מאד להתפתח".

 

"לפני הקורונה הבנו שהתחרות היא הזדמנות לעשות שינוי"

 

בעוד בחלק מהמגזרים ניתן היה לבצע את העבודה מרחוק ביעילות, בתחום הנמלים העבודה הפיסית היא הכרחית. "נמל צריך לעבוד כל הזמן, בהתחלה לא היו הנחיות והיה בלבול רב. למשל כחלק מהחשש המכולות שהגיעו לארץ הוכנסו לבידוד, אבל עד מהרה רכשנו ציוד מיגון לעובדים שפחדו בהתחלה להיות במגע עם הימאים שהגיעו לישראל, ובסיכום השנה ניתן לומר שהייתה לנו שנת שיא, אמנם יש פקקים בנמלים וזה נובע מהקניות ברשת, והמצב בשאר העולם שבו עדיין נכנסים ויוצאים מסגרים", אמרה, אורנה הוזמן-בכור, יו"ר דירקטוריון, חברת נמל אשדוד.

 

לגבי השינויים וההזדמנויות אמרה הוזמן בכור, כי "לפני הקורונה הבנו שהתחרות היא הזדמנות לעשות שינוי, זה תחום מסורתי, ולא צריך לעשות בלאגן. כשהגיע הקורונה קיימנו תחרות סטארט אפים, למשל בתחום הביטחון, וראינו שעל ידי רחפנים אפשר להוריד את כמות העובדים ולהפעיל את הטכנולוגיה הזאת מרחוק. ביבוא רכבים פיתחו סטארט אפ שיודע לסרוק כל רכב שמגיע לארץ ולדווח על רכבים פגועים. לאחרונה, חברת טסלה הגיעה לארץ ואפשרנו ללקוחות שהזמינו את הרכבים שלהם לקבל את הרכבים משערי הנמל, זה פתח את העיניים גם ליבואנים אחרים. כמנהלת אני בעולם שבו יש לי צרות של עשירים אבל זה עוד לא נגמר וצריך להמשיך ולהתנהל בצניעות".

 

ענת לוין, מנכ"לית בלאקרוק ישראל היא מהמנהלות הוותיקות מקרב משתתפי הפאנל, כך שחוותה גם את המשברים הקודמים.

 

היית במשברים קודמים, כשהתחיל המשבר בסין זה החזיר אותך למשברים אחרים שחווית?

"ההערכות של בלאקרוק למשבר הייתה מדהימה, כבר בסוף 2019, הכריזו בחברה על תסריט מגפה, ובפברואר כבר נקראנו להתפצל ל-2 קבוצות. אתה רואה חברה שנערכה לזה מראש, טיפ טופ, מיד הוציאו את כולם הביתה, כולם מרושתים עם הטכנולוגיה הנדרשת. זה לא זר לנו לעבוד דרך המסכים אבל זה קשה שלא לפגוש את הלקוחות שלך. העניין היה לתפוס מאד מהר את המצב, לסייע ללקוחות, ובאופן מפתיע גם גילינו שעבור הרבה עסקים שנת הקורונה הייתה חזקה עסקית. היכולת שלנו להסתגל למצבים משתנים הוכיחה את עצמה. הקורונה הורידה מסכה מהרבה בעיות מבניות שישנן בעולם, אם זה משבר האקלים, אם זה אי שיוויון, אם העולם לא ינצל נכון את המשבר הזה לצמיחה, אנחנו עלולים לאבד את ההזדמנות. יהיה מרתק לראות את היציאה".

 

בן ראובני, מנכ״ל Gloat בן ראובני, מנכ״ל Gloat

 

מה הצעדים שהממשלות צריכות לעשות עכשיו?

"יש כאן הזדמנות היסטורית, אנחנו לא יודעים באיזה שלב של היציאה אנחנו, ההוצאה של המדינות על הקורונה היא שנייה רק למלחמת העולם השניה, אבל אם לא ישקיעו בחינוך ובתשתיות למשל זה יתפספס. המשבר הבא הוא משבר האקלים, אנשים לא מבינים את זה. ככל שחברות לא יבינו שקיימות היא ערך, זה יעלה להן יותר כסף. יש רגולציית שוק ויש אנשים שלא מוכנים לרכוש מחברה מזהמת. זה גם ערך כלכלי, מי שלא השקיע דרך חברות שנתנו דעתם על נושא הקיימות הפסיד תשואה".

 

את בן ראובני, מנכ״ל Gloat המשבר תפס בארה"ב ובשלב מסוים הוא ומשפחתו החליטו לחזור לארץ. החברה שבראשה הוא עומד יוצרת פלטפורמה שמסייעת לכוח אדם לקבל עזרה בתוך החברה, ובעזרת בינה מלאכותית יודעים לייצר לכל עובד תפקיד בתוך הארגון.

 

"בשלב מסוים במהלך המשבר התבקשנו להטמיע את המערכת שלנו בכל חברת יוניליוור, ראינו שחלק מהמחלקות היו בלתי מנוצלות לעומת חלק אחר שהיה עסוק מאד ונדרש לעזרה. הטכנולוגיה עזרה להם להעביר אנשים ממקום למקום במקום להוציא אותם לחל"ת. השנה הזו מאד מעניינת כי ארגונים הבינו שהם צריכים להיות הרבה יותר גמישים, הארגון צריך להבין איך הוא מתאים את עצמו למציאות החדשה".

x