רכבת? אוטובוס? משרתי הקבע עוד לא יודעים איך יגיעו לקריית המודיעין בנגב

הממשלה עוד לא החליטה איזו מערכת של תחבורה ציבורית תשרת את קריית המודיעין החדשה שתקום סמוך ללקיה בנגב, וכן עוד לא גיבשה תוכנית מענקים לאנשי הקבע שישרתו בקרית המודיעין ובקרית התקשוב שתוקם בבאר שבע, כל זאת על אף שההחלטה על מעבר הבסיסים האלה לנגב התקבלה לפני 13 שנה. דברים אלה עולים בדוח ביקורת שפרסם היום (ב') מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.

מהדוח עולה כי ההחלטות בסוגיית התחבורה ובעניין המעניקים קריטיות להצלחת המהלך שמוגדר אסטרטגי ובלעדיהן הוא עלול להיכשל. מבדיקת המבקר עולה, כי חוסר היכולת של המדינה לגבש תוכנית מוסדרת בעניינים אלה נובעת ממחלוקות בין משרדי האוצר והתחבורה למשרד הביטחון, מחלוקות שאותן לא הצליח לפתור ראש הממשלה, מנכ"ל משרדו ואף המטה לביטחון לאומי (המל"ל) שמונה בינואר 2019 לטפל בסוגייה.

הדמייה של קריית המודיעין של צה"ל שתוקם בנגב צילום: דוברות משרד הביטחון

דרישת צה"ל: רכבת עד הבסיס ומענקים בהיקף של 3.1 מיליארד שקל

בהחלטת ממשלה משנת 2008 נקבע כי בסיס אמ"ן יעבור לנגב בשנת 2015, ובסיס התקשוב בשנת 2017. בשנת 2011 הוחלט כי אמ"ן תעבור לנגב עד דצמבר 2018, ויחידות התקשוב עד דצמבר 2017. בהמשך שוב עודכנו המועדים וכעת הם שנת 2024 ליחידות אגף התקשוב והשנים 2026 עד 2027 ליחידות אמ"ן. המהלך יאפשר לפנות קרקעות לבניית כ-16 אלף דירות, בעיקר בסמוך למחלף גלילות. השווי המוערך של הקרקעות המפונות הוא כ-15 מיליארד שקל. בהחלטת הממשלה משנת 2011 בנושא נקבע כי יוקצו לכך 19 מיליארד שקל.

המחלוקת המרכזית בין המשרדים למערכת הביטחון היא בסוגיית המערכת להסעת אלפי משרתי הקבע בקריית המודיעין. על פי הדוח, 93% מהם לא מתגוררים בדרום, וההנחה כי לפחות בשנים הראשונות מרביתם יעדיפו לנסוע מדי יום מביתם למקום עבודתם החדש בנגב. בצה"ל חוששים כי ללא הקמה של קו רכבת עד לשער הבסיס שיאפשר לאנשי הקבע להגיע לשם תוך 70 דקות מביתם, רבים מהם יפרשו מצה"ל. החשש מתעצם משום שרבים מהם מחזיקים בתארים אקדמיים בתחומי המחשבים וההנדסה, מקצועות שהביקוש להם רב.

הרמטכ"ל כוכבי ושר הביטחון גנץ צילום: טל עוז, משרד הביטחון

בנוסף לתחבורה יעילה, צה"ל דורש גם תקציב למענקים בהיקף כולל של 3.1 מיליארד שקל שנועדו לתמוך במעבר אנשי הקבע לנגב. משרד האוצר הסכים להציע ל-80% ממשרתי הקבע שיעברו לנגב מענקים בהיקף של עד 1.3 מיליארד שקל. לעומת זאת עמדת מערכת הביטחון היא כי דרושים מענקים ל-88% ממשרתי הקבע, וכן תקציב נוסף בסך 1.8 מיליארד שקל לתמיכה בהעתקת מקום המגורים לנגב - על ידי מימון שכר דירה או מענק לרכישת דירה.

הוועדה לפתרון מחלוקות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לא כונסה מאז ינואר 2016

המחלוקת בסוגיית התחבורה היא משום שב-2016 משרד התחבורה הציג דוח שמסקנתו הייתה כי האמצעי היעיל והזול ביותר להסעת משרתי הקבע מביתם לקריית המודיעין היא בעיקר באמצעות מערכת של אוטובוסים מהבית לשער הבסיס. בעוד שמשרד הביטחון התעקש על רכבת ישירה - פתרון שעל פי עמדתו מהיר יותר ונוח יותר.

כבר בשנת 2011 הוקמה בהחלטת ממשלה ועדת חסמים שבראשה מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונועדה לפתור בדיוק מחלוקות כאלה. אבל על פי המבקר, מינואר 2016 ועד עתה הוועדה הזו כלל לא התכנסה. על כך כותב המבקר "ראוי היה כי ועדת החסמים תתכנס באופן סדיר לשם מעקב אחר מימוש העברת היחידות ותביא להכרעה במחלוקות בין מערכת הביטחון למשרד האוצר ומשרד התחבורה".

הדמיה של קריית התקשוב שתוקם בבאר שבע צילום: לדוברות משרד הביטחון

בעקבות שורה של ישיבות בפורומים שונים שלא הניבו הסכמות, ומכתב ששלחו הרמטכ"ל ושר הביטחון, התקיימה בינואר 2019 התייעצות בנושא קריית המודיעין בנוכחות ראש הממשלה. בתום ההתייעצות הנחה ראש הממשלה את המטה לביטחון לאומי לבחון את הסוגיות שבמחלוקת.

במקביל, בשנת 2018 פורסם המכרז להקמת קריית המודיעין, אך במשך תקופה ארוכה הרמטכ"ל אביב כוכבי לא אפשר לפתוח את המעטפות ובהן ההצעות משום שהתעקש כי קודם לכן יוחלט על הקמת קו ישיר של רכבת לשער הבסיס.

ביוני 2020 הנחה שר הביטחון בני גנץ לפתוח את מעטפות המכרז, נקבע כי הזוכה היא שיכון ובינוי - אך גנץ קבע כי החתימה על הסכם התקשורת עם החברה יותנה במציאת פתרון תחבורתי ומעטפת של מענקים למשרתי הקבע.

כעת, משרד התחבורה מקדם תכנון של קו רכבת דרך גבעות גורל לכניסה האחורית של קריית המודיעין ומערכת תחבורתית עתירת נוסעים לאורך כביש 60 ועד קריית המודיעין. עם זאת, תקציב הפרויקט עדיין לא אושר על ידי משרד האוצר. סוגיית המענקים עדיין לא נפתרה.

תקציב המדינה לא אושר ולכן אין תקציב לפינוי נפלים משטחי אימונים

עוד עולה מדוח המבקר, כי צה"ל לא פינה נפלים מ-11 מתחמים ששימשו אותו לאימונים וביולי 2015 הודיע על השבתם למדינה. הדבר נובע מכך שצה"ל נמנע לפעול לפינוי נפלים כאשר הדבר נחוץ לצרכים אזרחיים וגם בשל היעדר תקציב ייעודי לפינוי נפלים.

בתיקון לחוק לפינוי מוקשים ונפלים נקבע, כי התקציב לפינוי שטחי נפלים ייקבע על ידי הממשלה כחלק מהצעת חוק התקציב השנתי שתונח על שולחן הכנסת; כן נקבע כי מיזם פינוי יכול להיות ממומן גם על ידי הגורם המבקש לפתח את השטח. התיקון הזה נכנס לתוקף בינואר 2019 אך עד עתה לא נקבע תקציב לפינוי נפלים, בין היתר משום שעל רקע המחלוקת הפוליטית הכנסת עוד לא אישרה תקציב מדינה.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן צילום: באדיבות מבקר המדינה

על פי המבקר עולה כי הרשות לפינוי נפלים ומוקשים פועלת רק במקומות שבהן יש ליזם אינטרס לממן את פינוי הנפלים או המוקשים. כך, בתוכנית העבודה לשנת 2020 של הרשות אפשר למצוא 250 דונם ברמת טראמפ שברמת הגולן - שטח שעלות פינוי הנפלים ממנו מוערך בכ-4 מיליון שקל; 200 דונם לטובת תחנת כוח באשלים בנגב וכן 1,300 דונם עבור תחנה סולארית בדימונה, שעלותן מוערכת בכ-25 מיליון שקל; כ-70 דונם במתחם התעשייה הצבאית ברמת השרון בעלות מוערכת של כ-40 מיליון שקל, שטח שבו מוקדמת תוכנית לבניית עשרות אלפי דירות.

המבקר כותב על כך: "במצב דברים זה עלולים להיפגע פרויקטים בעלי חשיבות לאומית הגם שאינם רווחיים מבחינה כלכלית עבור יזמים, כגון פרויקטים לחיזוק ההתיישבות, החקלאות והתעסוקה ביישובי הפריפריה".

צה"ל תופס שטחי אימונים במנותק מהליכי התכנון

הפרק על פינוי הנפלים מופיע בדוח של מבקר המדינה העוסק בשטחי האימונים של צה"ל. מהדוח עולה כי המצב החוקי כיום בארץ מאפשר לצה"ל לסגור שטחי אימונים במנותק וללא קשר וללא התחשבות בהליכי התכנון. דבר שפוגע לדעת המבקר ביכולת לממש תוכניות בנייה ויוצר אי וודאות באשר לסיכוי המימוש שלהן.

מהדוח עולה, כי כיום יש 78 שטחי אימונים סגורים המתפרסים על פני כ-7,660,000 דונם, שהם כ-35% מקרקעות המדינה ששטחן הכולל כ-22,000,000 דונם. מרבית שטחי האימונים בדרום וברמת הגולן. סגירת שטחי האימונים נעשית ללא קשר לייעודי הקרקע (תעשייה, חקלאות, מגורים ועוד) שקבעו להם מוסדות התכנון של המדינה.

מאז פורסם הצו הראשון לסגירת שטחי אימונים ב-1955 ועד עתה, גדל שטח האימונים בעשרות אחוזים, במקביל גדלה גם אוכלוסיית ישראל בכמעט פי 5. בשנת 1955, כשבישראל חיו 1.8 מיליון תושבים, שטחי האימונים היו 1.9 מיליון דונם. כיום חיים בישראל 8.5 מיליון תושבים, ושטח האימונים הכולל הוא 7.6 מיליון דונם.

מבדיקת המבקר עולה כי מעל ל-414 אלף דונם שנתפסו על ידי צה"ל הם בשטח שמסומן כמרקם כפרי, 24 אלף דונם שמסומנים כשטחי אימונים הם בייעוד עירוני, כמעט 67 אלף דונם מסומנים כמרקם חופי, ו-7.1 מיליון דונם במרקם לשימור שאינו מיועד לבנייה. הבעיה נובעת מכך שעל פי חוק התכנון, מוסדות התכנון לא יכולים לייעד קרקע לאימונים. צה"ל הוא הגורם היחיד שרשאי לייעד שטח מסויים לאימונים.

על פי המבקר, המצב שבו "צה"ל רשאי בכל עת לסגור לצורך אימוניו שטחים שייעודם אחר גורם לאי-ודאות בנוגע ליכולת לממש את התכנון לגבי שטחים אלה". המבקר רומז על פתרון אפשרי כאשר הוא מצביע על המצב בבריטניה, שבה יש בחוק מנגנון שמאפשר להתנגד לפגיעה בזמינות השימוש בקרקע.

המבקר מציג גם כמה דוגמאות לתוכניות שנפגעו בגלל התנגשות בשטחי אש של צה"ל: כך למשל התוכנית להרחבת הישוב חורה בנגב תקועה משום שהוצאת היתרים למימושה מותנה בביטול חלק משטח האש שנתפס על ידי צה"ל שבשלב זה מסרב להשיבו לידי המדינה. בדומה, גם תוכנית לפיתוח שכונה חדשה ושטח תיירות בירוחם תקועה בשל חוסר הרצון של צה"ל לשחרר שטח אימונים.

המבקר מצא גם 6 מקרים שבהם במשך עשרות שנים יש שימוש אזרחי ניכר בשטח שנתפס על ידי צה"ל לאימונים: בין היתר מחצית מהישוב נתיב העשרה בנגב, שטח שעליו בנוי הישוב אודם ברמת הגולן, וחלק מכביש 4 בין פלמחים ליבנה.

מצה"ל נמסר בתגובה, "מעבר צה״ל דרומה הוא פרויקט לאומי שצה״ל מיישמו ורואה בו ערך רב. העברת אמ״ן לנגב הינה בעלת חשיבות רבה. ההליך להקמת קרית המודיעין נמשך בשלב זה כסדרו, אך עם זאת, ללא פתרון מקיף ושלם לאתגרי התחבורה והמעטפת לפרט, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, לא יהיה ניתן לספק את המענה הנדרש למשרתים, ולא יתאפשר המעבר. במהלך 2020, חלה התקדמות משמעותית בשיח שבין מערכת הביטחון למשרדי הממשלה השונים בנוגע למעטפת התחבורה והתמריצים למשרתים שבסיסיהם יועברו לדרום הארץ.

"צה"ל הציג את עמדתו למשרדי הממשלה הרלוונטיים ובימים אלו מתגבש הסכם שמטרתו לעגן את ההבנות ולתקצבן. צה"ל מייחס חשיבות רבה לשימור המוטיבציה של משרתיו שבסיסיהם יועברו דרומה. היות וטרם סוכמו מעטפת התחבורה ותכניות התמריצים, לא ניתן לשקפן לאנשי הקבע. צה"ל פועל למתן מענה תחבורתי מגוון, תדיר, ישיר ומהיר למשרתים שיחזרו לביתם בכל יום. כמו כן, צה"ל פועל למתן מעטפת תמריצים ודיור למשרתי הקבע אשר יעתיקו את מקום מגוריהם לדרום הארץ לשם ביצוע תפקידם. על מנת לאפשר את המעטפת הנ"ל, יש לעדכן את המענה המוצע בהחלטת ממשלה מתוקצבת ומפורטת".