יו"ר Deloitte ישראל: "רוב הארגונים לא היו מוכנים להתמודדות עם המשבר"

"בהתבוננות על מה שקרה בעולם בשנה האחרונה, זה נראה כמו הניסוי הכי גדול בהיסטוריה של ימינו", כך פתח את נאומו אילן בירנפלד, יו"ר ומנהל עסקים ראשי ב-Deloitte ישראל, בכנס "יוצרים מציאות מעצבים עתיד" של Deloitte.  

בירנפלד התייחס לאתגרים של השנה האחרונה ואמר כי כולנו התמודדנו עם חוסר ודאות בכל ההיבטים של חיינו, ובתוך המצב שנוצר המנהלות והמנהלים המשיכו להוביל ארגונים ואנשים ולמנהיגות העסקית היה תפקיד חשוב מאין כמותו. "אחד הדברים ש-2020 לימדה אותנו הוא שעלינו להיות מחוסנים ומוכנים, וכמובילי הארגון עלינו להמשיך לבנות ולטפח את החוסן הארגוני שלנו".

בירנפלד פירט את ממצאי המחקר שערכו ב-Deloitte בנושא, ובו זיהו חמש תכונות עיקריות המאפשרות לארגונים להסתגל במהירות לשינויים מבחינה אסטרטגית, בהיבטים של תרבות ארגונית ובאימוץ והטמעה של טכנולוגיות חדשות. תכונות אלה הן:

מוכנות - אשר באה לידי ביטוי במצפן הערכי של הארגון ובתשתית חזקה של תהליכי עבודה, תשתית חזקה טכנולוגית, ובקיומו של מסד נתונים -דאטה - מהימן.

הסתגלות - היכולת של העובדות והעובדים להיות ורסטיליים וגמישים ולהסתגל במהירות למציאות המשתנה. ארגונים שלא השקיעו די בפיתוח היכולת הזו לפני המשבר, נאלצו לפתח אותה במהלך המשבר, והעידו כי ימשיכו להשקיע בה גם בעתיד.

שיתוף פעולה - ללא שיתופי פעולה, קשה מאוד לשרוד משברים, וארגונים שידעו לייצר שיתופי פעולה חדשים ולמנף את הקיימים, הצליחו למזער ולפזר סיכונים ולהאיץ חדשנות גם בצל הקורונה.

אמון - יותר מתמיד, מנהיגים בקהילה העסקית הבינו את החשיבות שבבניית אמון בין הארגונים לכלל בעלי העניין, קרי עם הלקוחות, עם העובדות והעובדים ועם החברה והסביבה בה אנו פועלים.

אחריות - רוב המנהלות והמנהלים ציינו כי הם מבינים כיום שלעולם העסקי יש אחריות גדולה יותר, הרבה מעבר לשורת הרווח. האחריות שלנו היא לספק ערך לכלל בעלי העניין.

אילן בירנפלד, יו"ר ומנהל עסקים ראשי ב-Deloitte ישראל צילום: אוראל כהן

"ארגונים אינם יכולים למדוד באמת את מידת החוסן שלהם, אלא בשעת משבר ובתנאים של אי וודאות קיצונית. 2020 ללא ספק זימנה לפתחנו את המבחן הזה. בנקודת הזמן הנוכחית 34% מהארגונים מעידים שהם גילו שהחוסן שלהם הרבה יותר גבוה ממה שיכלו בכלל לדמיין. לעומת זאת, חלקם (קרוב ל-66%) ציינו כי הם לא הרגישו מוכנים מספיק להוביל, וכי הארגון שלהם לא היה בשל להסתגל במהירות למציאות שהשתנתה בקצב מסחרר. ההסתגלות של האנשים שלנו היא שתקבע את מידת ההסתגלות של הארגון ואת היכולת לפעול ולהגיב במהירות למציאות המשתנה.

"אחת המסקנות העיקריות שלנו, היא שיש קשר חד חד ערכי, בין ארגונים שהשקיעו בפיתוח, בהכשרה, בשקיפות ובדאגה לביטחונם האישי והתעסוקתי של האנשים שלהם, לבין אלו שניחנו ברמה גבוהה של חוסן אל מול המשבר. חשוב לומר: רוב הארגונים בעלי החוסן מאמצים את כל חמש התכונות שהזכרתי. לא רק תכונה אחת או שתיים, שכן יש ביניהן מרכיבים חופפים שתומכים זה בזה וסינרגטיות תמידית כמעט".

"צונאמי שסוחף קדימה בכל תחום"

עוד אמר בירנפלד: "הקורונה האיצה תהליכים חברתיים ועסקיים ברמה הגלובלית. למעשה, נוצר כאן מעין גל, שלא לומר צונאמי, שסחף אותנו קדימה כמעט בכל תחום; טרנספורמציה דיגיטלית, השתנוּת שוק העבודה, סייבר ואבטחת מידע, ניהול סיכונים, המעבר לענן, עתיד העולם הפיננסי ועולמות האחריות התאגידית וה-ESG - כולנו עשינו Fast Forward. בנוסף לכך, התחדדה ההבנה שבכל אחד מהתהליכים הללו טמונות תועלות ולצידן סיכונים לא מבוטלים".

בין הסיכונים הוא אמר כי בשל הטרנספורמציה הדיגיטלית יכולה להתקבל תחושת בדידות, אובדן פרטיות וירידה בתחושת השייכות הארגונית בקרב ההון האנושי. המעבר לענן מייצרת גם חשיפה אדירה לסיכוני סייבר, לפשעים פיננסיים ולסכנה לזליגת מידע. יתרונות הכפר הגלובלי מייצרים גם תלות הדדית כך שנגיף שמתחיל במחוז קטן יחסית בקצה האחד של הגלובוס, מצליח תוך שבועות ספורים לשתק את העולם כולו.

על השאלה להן אנו הולכים מכאן השיב ברינפלד כי ההזדמנות היא בפיתוח ההון האנושי, "יש כעת חלון הזדמנויות להשקיע באנשים בדגש על פיתוח הטאלנט המקומי. לנצל את היכולות שנלמדו בשנה האחרונה בתחום הלמידה והעבודה מרחוק ולהשקיע בחינוך ובצמצום הפערים שנוצרו בין המרכז לפריפריה מבחינת הכשרה וכישורים מתאימים כדי לענות על הביקושים שנוצרו, וכך להפוך למדינה יצואנית של שירותים במקצועות בהם יש לנו יתרון תחרותי. חלון ההזדמנויות הזה פתוח לזמן מוגבל, וחשוב לנצל אותו לטובת הצמיחה הכלכלית עתידית של כולנו. זה יקרה רק מתוך גיבוש תכנית לאומית מקיפה וארוכת טווח, שתמנף את כל החוזקות שלנו בשוק הגלובלי אל מול האתגרים המקומיים של האוכלוסייה המגוונת שלנו".