מחוץ לחגיגה: קרן פייר הציגה סיפור מוזר לעולם הנדל"ן

מתחילת הדרך קרן פייר הציגה סיפור חריג ומוזר לעולם הנדל"ן. חזות של חברה יזמית – כזו שקונה קרקע להקמת בניין, מגייסת קבלן שיקים אותו, ומוכרת את הדירות אט־אט - אבל עם מגבלות מאוד לא פשוטות של קרן (להבדיל מחברה בע"מ), שתקופת חייה נקצב מראש לשבע שנים, עם אופציה בלבד להארכה. בעולם הנדל"ן 7 שנים זה שום דבר.

בממוצע הבשלת פרויקט מגורים בישראל לוקחת פה כפליים. עבור קרן שמגייסת עשרות מיליונים וצריכה למכור את הדירות כדי להחזיר למשקיעים את כספם, מדובר במלכוד של ממש. לא בכדי לא קמו לקרן מתחרים בשיווק דירות.

ועם כל זאת, בתחילת הדרך, שמם של העומדים בראש הקרן - זלמן שובל, מי שהיה שגריר ישראל בארה"ב ואחד מבעלי בנק ירושלים, ושלמה גרופמן, בעבר מנכ"ל אפריקה ישראל - פתח את כיסי המשקיעים.

מימין: שלמה גרופמן וזלמן שובל צילומים: אוראל כהן, נמרוד גליקמן

בהפוך על הפוך, דווקא הגאות הנדל"נית מאז 2008 הכבידה על הקרן. המשקיעים ראו איך הכסף שלהם מתבזבז על החברה הכי שמרנית בסביבה.

בזמן ששוק הנדל"ן המקומי נסק והתמלא בסיפורי הצלחה, הכבדות והשמרנות של שובל וגרופמן, שדרשו 2% דמי ניהול כל שנה ועוד 20% מהתשואה מעבר ל־8% בשנה - הקשו על הקרן ומשקיעיה להצטרף לחגיגה.

כבר ב־2013, בניסיונות המפרכים לגייס קרן שלישית, שובל וגרופמן החלו להבין שאולי זמנם עבר. צחוק הגורל הוא שדווקא קוקה קולה, החברה המרכזית לייצור משקעות קלים ומסוכרים, החליטה לתקוף את הקרן ואת מנהליה, שלא יישרו קו עם כללי העולם החדש.