לאחר תוכניות ההתייעלות: 50 אוניות בפקק באשדוד וחיפה, ואין הסכמות

עומס חריג וכמעט חסר תקדים בנמלי ישראל: 40־60 אוניות ממתינות בימים האחרונים מחוץ לנמלי אשדוד וחיפה ועוד 10 אוניות ממתינות מחוץ לנמל הפרטי מספנות ישראל, צמוד לנמל חיפה. העומס הרב מיוחס לעלייה בצריכה, למשבר הקורונה ולחסימה שהיתה בתעלת סואץ - אך גם למחסור בידיים עובדות.  

מספר העובדים בנמלי אשדוד וחיפה רק הולך ויורד שכן רבים פרשו או יפרשו בקרוב במסגרת הסכמי ההתייעלות לקראת התחרות מול שני הנמלים הפרטיים שייפתחו עד סוף השנה באשדוד ובחיפה. המחסור בעובדים גורם באופן תמידי לפקקים של אוניות שממתינות לפריקה, אלא שבימים האחרונים המצב הקצין.

בתחילת השבוע התקיימה ישיבה דחופה בנושא העומס המתגבר בנמלים במשרד התחבורה, בה השתתפו מנכ"ל משרד התחבורה עופר מלכה, יו"ר הדירקטוריונים והמנכ"לים של שלושת נמלי הים התיכון בישראל, וכן ד"ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות. ככל הידוע, בישיבה בעיקר נערכה סקירה של המצב ולא הוצעו פתרונות ברורים.

ההסתדרות נקראה לסייע לפתור את המשבר. אבי אדרי, ראש איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אמר ל"כלכליסט": "ביקשו מאיתנו להירתם בכמות עובדים נוספת. אנו בודקים כאופציה ראשונה אם יכולים לקחת מחלקות לא תפעוליות, למשל מינהלה, ולהכשיר את העובדים כעובדי תפעול, זה לוקח יום־יומיים".

אם האופציה הזו לא תצלח, פתרון אחר שעלה על ידי ההסתדרות הוא לגייס עובדים שפוטרו במשבר הקורונה כגון עובדי אל על. "אם נצטרך לגייס כוח אדם מאורגן, לא עובדי קבלן, נעשה זאת, אבל זו אופציה מספר 2. הראשונה היא לקחת עובדים קיימים".

נמל אשדוד צילום: אבי רוקח

"שירות לקוי"

מנכ"ל נמל אשדוד משה שיקו ז'אנה אמר ל"כלכליסט": "לא רק שהקצבים שלנו אינם אטיים, הם השתפרו. מספרית חברת נמל אשדוד שיפרה את הביצועים שלה והיא עושה זאת עם אותם תשתיות ואנשים". ז'אנה הוסיף כי "יש משבר עולמי גלובלי בתחום האספקה העולמית, הנמלים הגדולים בעולם באירופה ובארה"ב פקוקים. לצד זה ישנם ביקושים אדירים בישראל, הרכישות באונליין קפצו ב־30%. החיסרון של הקורונה הוא שאנשים לא יוצאים לחו"ל ומבלים פחות, אז הם קונים יותר ומשפצים יותר בתים. דבר נוסף הוא הפקק בתעלה. כל התופעות האלה יצרו לנו עומס בנמלי ישראל, בדומה למה שקורה בנמלים בארצות הברית ובאירופה".

יוני איזקוב, ממלא מקום יו"ר איגוד יבואני התבואות, מתנגד לדברי ז'אנה: "זה לא בגלל האונייה שנתקעה בסואץ, וגם לא בגלל עלייה ביבוא לארץ. אוניות ממתינות כיום חודש ימים לפריקה. הסיבה היא מחסור חמור בכוח אדם בקו המים בנמלים. כולם, כולל הנהלות הנמלים, מסכימים עם קביעה זו". לדבריו, הפתרון המיידי הדרוש הוא גיוס זמני של כוח אדם במיקור חוץ: "זה אפשרי, וזה קריטי למשק, שממילא סופג נזקים של מאות מיליוני שקלים בשנה בגלל השירות הלקוי בנמלים".

נציגי ארבעה ארגונים - לשכת הספנות הישראלית, איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים ומועצת המובילים - העבירו פנייה דחופה לשרת התחבורה מירי רגב, ובה טענו כי בנמלי הים קיים "מצב חירום תפעולי". על המכתב חתמו ד"ר זבה; גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים; רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים; ואוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. "לראשי הענף לא זכור עומס הדומה לזה שאנו חווים כיום", נטען במכתב. הם גם הסבירו כי בשל כמויות יבוא גדולות של מוצרים וחומרי גלם ועלייה בהזמנות למוצרי צריכה גבר הביקוש לשירותי נמלי הים, ועלייה חריגה זו גרמה לכך שקצב הגעת הסחורות אינו עומד ביחס לקיבולת הנמלים. במכתב הם מבקשים כי השרה תתערב אישית למציאת פתרונות למצב התפעולי בנמלים".

שיקו ז'אנה, מנכ"ל נמל אשדוד צילום: מאיר אזולאי

התבואה תחכה

אחד הפקקים הבעייתיים ביותר בנמלים קשור לאוניות התבואות, שלא זוכות לתור תפעולי נפרד (כמו אוניות מכולה) ונאלצות להמתין פרקי זמן ארוכים. בין היתר נודע כי אוניית תבואות שהגיעה לארץ באמצע חודש מרץ והמתינה כמעט שבועיים נכנסה אתמול סוף־סוף לרציף אשדוד, אולם אז התברר שהמכונה שאמורה לשאוב את התבואה מהאונייה התקלקלה ולא ניתן לפרוק את האונייה עד שהמכונה תתוקן. "זה יכול לקחת יום או יומיים או שבוע או שבועיים", אומר גורם המקורב לנושא.

בעיה נוספת בנמלים היא היעדר מקום למכולות הריקות שהולכות ומצטברות. בשל העומס בנמלים והרצון לפרוק כמה שיותר אוניות, אין די חלונות זמן להעמסת מכולות ריקות וכמות עצומה של מכולות ריקות נשארת בנמלים. חברת נמלי ישראל פועלת להגדיל את שטחי האחסון בסמיכות לנמלים למכולות הריקות, אך המהלך לא מסייע בזירוז יציאת המכולות הריקות מהארץ.

מנמל חיפה נמסר: "אל מול הביקוש הגבוה, אנו מנהלים את העומס באחריות ותוך ניצול מיטבי של המשאבים".