ברקת: "נוכל לחולל מהפכה בפינטק כמו המהפכה בענף הסייבר"

"נרצה להביא 50 מיליארד שקל להשקעה בחברות בפינטק הישראלי דרך חברות הביטוח והפנסיה", כך אמר הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ד"ר משה ברקת בראיון לגולן חזני מ"כלכליסט" במסגרת כנס "עתיד הביטוח" של כלכליסט ו-KPMG.

יש נכונות להשקיע 50 מיליארד שקל בחברות אלו?

"לפי ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל ההשקעה בחברות הפינטק הגיעה בשנה שעברה לשיא של ל-4.5 מיליארד שקל. אנחנו רוצים להכפיל את הסכום בצורה משמעותית. אנחנו יכולים לחולל מהפכה בעולם הפינטק בדומה למהפכה בענף הסייבר".

משה ברקת צילום: עמית שעל

האם תמשיכו להוריד את דרישות ההון כדי להוסיף חברות חדשות לענף הביטוח?

"להמשיך ולהוריד לשחקנים חדשים את דרישות ההון אינו מעשה הגיוני. כבר היום הדרישות מאוד נמוכות. היו פה שחקנים שקיבלו אישור לפעול עם 5 מיליון שקל. זהו רף נמוך מאוד לכניסה לפעילות בעולם הביטוח. אנחנו כן ניתן הקלות בהון למי שמשתמש בטכנולוגיה חדשנית, כדי לעודד את השימוש בהן. בנוסף נעשה שימוש בדרישות ההון כדי לעודד השקעות מסוימות".

ברקת התייחס בדבריו לנעשה בחברת מגדל, שם הוא מוצא עצמו מתערב לא אחת בעניינים של ממשל תאגידי. "כדאי שאף אחד לא יתבלבל מי המפקח ומי המפוקח. גם דירקטורים חיצוניים צריכים לדעת את מקומם ואיך הם צריכים לתפקד, ומה מעמדם מול מפקח", אמר ברקת על רקע הזימון שקיבלה הדירקטורית במגדל רונית בודו למשרדי הרשות בחשד לכך שתיאמה עמדות עם בעל השליטה בחברה שלמה אליהו בפרשת הדחתו של יו"ר החברה מוטי רוזן.

יחד עם זאת, ברקת נשמע אופטימי יחסית לגבי מגדל והוסיף: "אני רואה את התוצאות של מגדל, יש שינויים חיוביים בחברה והדירקטוריון סומך את ידו על המנכ"ל הנוכחי. אם תישמר היציבות הניהולית וחוסר התערבות בעל השליטה, מגדל תוכל לצאת לדרך חדשה. אם שוב יחזרו ההתערבות הפסולה וחוסר היציבות הניהולית, אנחנו נתערב בצורה אף יותר אקטיבית מהיום".

באחרונה עשית סוג של ביקורת פתע בגופים מוסדיים לגבי ההשתתפות שלהם בהנפקות. מה גילית?

"זו הייתה בדיקה לגבי נושא ספציפי שקשורה בגל ההנפקות הנוכחי. ישנן תקופות שמאופיינות בהתלהבות מחברות חדשות שמגיעות לשוק. בנוסף נעשה שימוש בגל הנוכחי בשיטת חיתום חדשה שהיא שיטה לא אחידה, שבה יש כוח לחתם מבחינת הקצאה. אנו חושבים שהופעלו לחצים מסחריים, שעלולים להביא לתמריץ שלא לבחון היטב הנפקות, ראינו תמחורים גבוהים של הנפקות. רצינו לוודא שהתהליכים עובדים כפי שצריך. המסר הופנם, יש לנו כרגע ממצאים נקודתיים, אבל אני לא חושב שיש פה חשש רוחבי. המוסדיים מתנהלים באופן אחראי".

תעצרו באופן אקטיבי השקעה בחברות מסוימות?

"אנחנו לא מנהלי השקעות. אנחנו מסתכלים שהתהליכים מתבצעים כמו שצריך, ואנחנו שואלים שאלות בעניין. אבל לא מחליפים את המוסדיים בתהליך קבלת ההחלטות השקעה".

ענף הביטוח מתקדם לכיוון הדיגיטלי

ברקת מאמין שיש לחברות הביטוח הדיגיטליות עתיד, על אף שרבות מהן עדיין מפסידות. בהקשר זה הוא אמר: "כל הענף מתקדם אל עבר הדיגיטציה. אנחנו נתנו לא מזמן רישוי ביטוח לסוכנות ביטוח דייויד שילד, שיחד עם ליברה ווישור, יקדמו את הענף לכיוון הדיגיטלי. גם החברות המסורתיות פועלות כדי לשפר את השירות הדיגיטלי שלהן. זה מעודד על ידנו. אנחנו ניתן הקלות הון לכל החברות שישתמשו בטכנולוגיה חדשנית, כפי שעודדנו השקעות באינשורטק. אנחנו נקדם כל טכנולוגיה שתגדיל את התחרות בענף".

אבל לחברות האינשורטק יש עדיין מגבלות, כמו היכולת להשתמש במסלקה הפנסיונית, שפתוחה רק למי שהוא בעל רשיון סוכן.

"החברות הקיימות היום אינן פועלות בתחום הפנסיוני והחיסכון ארוך טווח אלא בעיקר בתחום האלמנטרי, ולכן אין כאן חסם משמעותי. בנוסף, אם גוף רוצה להתחבר ולא מצליח נמצא לו את הפתרון. כך או אחרת המסלקה לקראת שינוי משמעותי כאשר כחלק מתוכנית פנסיה 2025 המסלקה עצמה תהיה ברמה אחרת עם פעילות דיגיטלית מפותחת יותר".

חסם נוסף הוא יכולת השימוש בענן על ידי החברות החדשות.

"הצגנו תוכנית שמסדירה את השימוש בענן. אנחנו זהירים בשלב הראשון לגבי זהות הנכנסים לענן, אבל אין פה חסם משמעותי לפעילות".

אתה מרוצה מקצב ההתקדמות של חברות הביטוח המסורתיות בדיגיטל?

"אנחנו רואים שינוי, לדוגמה הקמה של אקסלרטורים. בנוסף מערכי הדיגיטל מתחזקים לצד עבודה עם סוכנים. וגם הסוכנים עצמם מקבלים מהחברות מערכות דיגיטליות מפותחות יותר לעבודה".

מדוע חברות אינשורטק ישראליות מצליחות כמו לימונייד, נקסט והיפו בוחרות שלא לעבוד בישראל אלא בעיקר בארה"ב?

"כענף, הפריחה של חברות ישראליות בעולם עושה לנו רק טוב, עיני אינה צרה בהצלחה של למונייד או חברה ישראלית אחרת. חלק מההכוונה של חברות פינטק מקומיות היא הצלחה בחו"ל. אני לא רואה את למונייד פועלת בשוק המקומי בגלל נתונים אובייקטיבים, אבל את נקסט אני כן רואה פועלת בישראל עם שותפים מקומיים וחברות נוספות יוכלו להצטרף אליה. אנחנו רוצים למשוך חברות בינלאומיות לעבוד בענף בישראל על ידי פיתוח בטא סייטס והטמעה שלו על כל הענף".

נקסט עשויה לפעול פה בקרוב?

"אין לנו משהו קונקרטי עם נקסט עצמה, אבל עם גורמים אחרים כן. אני מאמין שבהחלט יש לה מקום בארץ".