בשל תלונת שכנים: דירות Airbnb מגיעות ליועמ"ש

היועץ המשפטי לממשלה יגיש עד חודש יולי את עמדתו בעניין חוקיות השכרת דירות מגורים לתקופות קצרות, כך נקבע בהחלטה שנתן בימים האחרונים שופט בית משפט השלום בתל אביב גיא היימן.

ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה שהוגשה לפני כשנה על ידי בעלי דירות ברחוב שלום עליכם 46 בתל אביב, שביקשו צו מניעה קבוע להשכרת דירות למטרות אירוח, נופש, בילוי או אירועים, ולהשכרה לתקופה הפחותה מחודש. השופט קבע כי מאחר שהסוגייה עקרונית ובעלת השלכות רוחב, יגישו היועץ המשפטי לממשלה, היועמ"ש לעיריית ת"א והיועמ"ש לוועדה המקומית לתכנון ובנייה את עמדתם בשאלות אם השכרת דירות מגורים לתקופות קצרות מנוגדת להיתר הבנייה הקובע שימוש מגורים, ואם שימוש זה דורש רישיון עסק.

במקביל ביום רביעי הקרוב צפוי העליון לדון בעתירת התאחדות המלונות נגד רשות המסים בנוגע לחבות המס של משכירי הדירות לטווח קצר. ההתאחדות דורשת למסות את משכירי הדירות לתקופות קצרות באופן זהה למיסוי עסקים, ובפרט בכל הנוגע למס הכנסה, מע''מ ומס שבח.

הבניין ברחוב שלום עליכם 46 בתל אביב צילום: יריב כץ

התובעים ברחוב שלום עליכם בתל אביב מחזיקים בשש דירות בבניין, והנתבעים מחזיקים מספר דומה של דירות. בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אשר כהנא, נטען כי הנתבעים משכירים את הדירות לתקופות קצרות על בסיס יומי באתר Airbnb ואתרי תיירות נוספים כמו בוקינג ואקספדיה תחת השם Emilia TLV, וזאת בניגוד מוחלט להיתר הבנייה וללא רישיון עסק, תוך גרימת מטרדים ונזקים קשים ליתר הדיירים.

על פי התביעה, בספטמבר 2019 החל לראשונה אכלוס הדירות, וחלק מהדירות הפכו ל"מתקן אחסון תיירותי לכל דבר ועניין, תוך השכרת הדירות לפרקי זמן קצרים, לרבות לצורך קיום אירועים ומסיבות, תוך מתן שירותים נלווים כגון שירותי ניקיון ואספקת מצעים, אינטרנט אלחוטי, שירותי כביסה, מתקני קפה והסעות לשדה התעופה".

עוד נטען כי באתר האינטרנט של העסק מתואר המקום כ"מלון דירות הממוקם בלב תל אביב" וניתן לבצע הזמנה מקוונת של כל אחת מהדירות במחיר של 574 עד 1,168 שקל ללילה.

היועמ"ש אביחי מנדלבליט צילום: אוראל כהן

"הבניין הפך מבניין מגורים שקט ברחוב צר ושקט לאתר נופש ובילוי, בין היתר לצורך קיום אירועים ולמסיבות, תוך פגיעה קשה בתובעים ובשוכרי דירותיהם אשר נאלצים לסבול ממטרדים קשים הפוגעים באופן ממשי באיכות חייהם ואף גורמים לירידה בערך נכסי התובעים", נכתב בתביעה. "בשל השכרת הדירות על בסיס יומי החלה תנועה בלתי פוסקת ומוגברת של אנשים זרים מתחלפים הנכנסים ללובי המשותף ומשתמשים במעלית וביתר המתקנים המשותפים של הבניין, וכניסה ויציאה יום־יומית של בודדים, משפחות וקבוצות עמוסים במזוודות... הנתבעים השתלטו שלא כדין על חלקים בשטחים המשותפים והפכו אותו לחלק מעסקם, ובכלל זה חדר העגלות הפך למחסן קבלת והוצאת כביסה של עסקם של הנתבעים ואף לובי הבניין נראה לעתים כלובי של מלון".

התובעים גם הביעו חשש כי מתקן החניה האוטומטי, שכיום עדיין אינו בשימוש, עלול לקרוס בעקבות שימוש על ידי אורחים מזדמנים שלא עברו הדרכה מתאימה לשימוש. עוד צוין שהנתבעים משכירים את דירותיהם על בסיס יומי, והמתארחים נוהגים לחגוג בצעקות תוך השמעת מוזיקה בשעות המאוחרות של הלילה.

מנגד, טענו הנתבעים בכתב ההגנה כי הדירות מושכרות למגורים לטווחי זמן שונים, ולכן אינם נדרשים לרישיון עסק. עוד טענו כי המטרדים שהוזכרו לא נתמכו בראיות. לטענתם, סוגיית השכרת דירות לתקופות קצרות טווח הגיעה לבג"ץ וממתינה להליך חקיקה ראשי. בנוסף טענו כי הבניין ממוקם באחד האזורים המתוירים והעמוסים, אזור בילויים, ולא באזור כפרי ושקט.