ביהמ"ש דחה את הפשרה בייצוגית נגד שמן תעשיות: "הסדר לא ראוי ולא סביר"

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה רון סוקול דחה את הסדר הפשרה בתביעה הייצוגית נגד שמן תעשיות וקבע כי ההסדר המוצע "אינו ראוי סביר והוגן, ואינו מתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". התביעה הייצוגית התייחסה לנזקים סביבתיים שנגרמו כתוצאה משריפה שפרצה במפעל שמן הממוקם בסמוך לנמל חיפה. 

במסגרת הפשרה ביקשו הצדדים לאשר ששמן תפצה את הציבור במוצרים חינם שיתרמו לנזקקים בשווי 1.1 מיליון שקל ושעורכי הדין יקבלו 250 אלף שקל שכר טרחה. השופט סוקול סקר את כל מרכיבי הפשרה ודחה אותה.

השריפה בשמן תעשיות ב-2019 צילום: אורי שאול

במסגרת אירוע השריפה שהתרחש ב-5 בספטמבר 2019, האש דלקה מספר שעות במחסני החברה, בהם אופסנו שמנים ומוצרים דליקים נוספים וכוחות רבים השתתפו בפעולות הכיבוי. השריפה כילתה גם את גגות המחסנים העשויים אסבסט, והובילה לחסימת צירי תנועה ולפקקים באיזור חיפה והסביבה. בנוסף, במהלך האירוע זרמו לים שמנים ממחסני החברה וזיהמו את הים.

בעקבות אירוע השריפה הוגשה תביעה ייצוגית בסך 73 מיליון שקל וכן יצוגית נוספת בהיקף 2.5 מיליון שקל. הטענה בתביעות היתה כי יש לפצות את הציבור שנחשף לזיהום שגרם האירוע ובסך הכל התבקש פיצוי בסך 2,500 שקל לכל חבר קבוצה שנחשף לחומרים המזהמים.

חיים פינק, יו"ר שמן תעשיות צילום: רונן טופלברג

קצת יותר משנה לאחר הגשת התביעה, בינואר 2021 הגישו הצדדים בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה אליו הגיעו במסגרת הליך גישור. לפי ההסדר התחייבה שמן תעשיות לתרום מוצרים המיוצרים על ידה בשווי 1.1 מיליון שקל. נקבע שהתרומה תועבר לעמותות שונות המחלקות מזון ופועלות באיזור חיפה וזאת תוך שנתיים מיום אישור ההסדר.

לאחרונה התקשרה שמן עם סוגת תעשיות למכירת הפעילות הקמעונאית שלה, אך בהודעה שנמסרה לבית המשפט נכתב כי לא יהיה בכך להשפיע על הסדר הפשרה בתיק.

הצדדים עתרו לפסוק לכל אחד מהמבקשים גמול 15,000 שקל ושכר טרחה לבאי כוחם בסך 245 אלף שקל לפני מע"מ.

בדיון שהתקיים בפני השופט סוקול הובהר שעלות המוצרים מסתכמת ב-650 אלף שקל ושמדובר בפיצוי רק בשל אי הנוחות שסבלו התושבים ובאי האיזור כתוצאה מהאירוע.

השופט רון סוקול

"אין בפשרה כל הסבר" 

השופט כתב כי הגיע למסקנה שדין הבקשה לאישור הפשרה כפי שהוגשה "להידחות על הסף". לדברי השופט ההסדר אינו עומד, אפילו לכאורה, במבחנים שנקבעו לאישורו של הסדר. "הסדר פשרה שאינו כולל תשלום פיצוי ישיר או הטבה לכל אחד מחברי הקבוצה, צריך להתבסס גם על הערכת סיכונים וסיכויים הכרוכים באיתור חברי הקבוצה, כימות נזקו של כל אחד מהם ובהערכת התועלת בוויתור על הפיצוי האישי", כתב השופט.

בהחלטה נכתב כי אין בפשרה כל הסבר מדוע הוסכם על מתן תמורה הנופלת לאין שיעור מהסכומים הנתבעים, אין פירוט של סיכוי ההצלחה כפי שהתבררו בין הצדדים במהלך הגישור, אין הערכה מחודשת של מספר הנפגעים ועוד. הנימוק העיקר שהובא לפיו שמן תישא בעלות מוצרי התרומה, לדברי השופט אין די בו לשכנע שיש לאשר את הסדר הפשרה.

"ההרתעה עליה סומכים הצדדים נלמדת רק מעלות התרומה המוצעת. למעשה מדובר בהסתפקות בהטלת סנקציה כספית בסכום שאינו גבוה... אין כל הסבר מדוע להסתפק בסנקציה כספית וכיצד יש בסכום המוצע כדי למלא את התכלית ההרתעתית", כתב.

עוד הוסיף השופט: "תרומה לעמותות המחלקות מזון היא דבר מבורך וחשוב... עם זאת, אין לבחור במנגנון זה כברירת מחדל מקום בו נדרש לפצות ציבור במסגרת הליך של תובענה ייצוגית אף אם יש בתרומה האמורה ברכה לציבור הרחב".

בנוסף כתב השופט כי שכר טרחת באי כוח המבקשים אינו סביר ובא על חשבון חברי הקבוצה. לדברי השופט שכר הטרחה שהומלץ אינו מתיישב עם העקרון של הסדר ראוי וסביר.